אמממ
אני רוצה שתגידו לי אם אני סותר את הפציפיזם או לא: אני, בכלל לא אפכת לי מה שקורה במדינה הזאת. לא מעניין אותי הסכסוך והאיום הערבי. זכותי לחוסר אכפתיות. זכותי להגיב באדישות לטיל שיהאב איראני שנוחת בחנייה שלי. אי אפשר להכריח אותי להתגייס לצבא . זה לא מוסרי. קיום המדינה הזה לא מעניין אותי בכלל. אני רוצה לחיות כאן, כי אין לי בכלל מה לחפש במקום אחר. אבל זה לא אומר שאני צריך לקבל את כל תחלואיה . למה עלי להרגיש אחריות כלפי המדינה? כי נולדתי כאן? איפה זה בקוסמוס חצוב החוק הזה בדיוק?! האשליה הזאת שעלי לתרום למדינה שאני חי בה , נוצרת בגלל כל הלגיטימציה שצה"ל מזיין לנו ת'מוח איתה. אומרים לנו שזה אנוכי לא להתגייס ושהמדינה בסכנה והצבא כל יום בחדשות ובבתי ספר וכל הזמן נמצא בהווי הישראלי. התפיסה עלי לסכן את חיי למען המדינה וחובה עלי להתגייס היא תפיסה נאצית או פאשיסטית או משהו מחורבן אחר כזה... אני חושב שמחובתנו אמנם לשלם מיסים למשל, כי אנחנו משתמשים בשירותי המדינה , בתשתיות , בתי חולים ומשטרה וכו' כי אני מבחינתי על השירות שהצבא מספק לי, אני מוכן לוותר.שלא יגנו עלי. שאני ייהרג ומשפחתי וחבריי. שלא יכריחו אותי ושלא ישתמשו בזה נגדי. אז יגידו :"מה עכשיו כל פלוץ שלא רוצה לא יתגייס, מה יהיה?" אממ זה לא בעיה שלי. כמו שלא בעיה שלי כל הסכסוך הזה של ישראל נגד שאר העולם. אנוכיות היא לא מילה גסה. you got to look out for #1. אם יתחילו להכניס לנו שטויות של אחריות בחיים לא נגיע למיצוי עצמי של שאיפותינו להישגים בעולם המודרני. עלינו להגיב בחוסר אכפתיות כי זה המעשה המוסרי לעשות. חוץ מזה, איך בכלל אפשר להגיד שמדינה דואגת לנו בתמורה? מדיניות הרווחה שלנו צומצמה לתקציב של פירורי לחם, המשטרה שלנו מתפקדת כבדיחה, והמיסים שלנו הכי גבוהים בעולם. צריך להבין, שלמדינה הזאת, שאפילו הפקירה את משרתיה הכי נאמנים שהיו בשייטת 13 וצללו בקישון עם כל המוטציות, לא פועלת במוסר גבוה של אכפתיות כלפי האזרחים שלה, אז איך בכלל נבנית אצל אנשים תחושה שעליהם לתת למדינה בחזרה ולהתגייס לצבא?
אני רוצה שתגידו לי אם אני סותר את הפציפיזם או לא: אני, בכלל לא אפכת לי מה שקורה במדינה הזאת. לא מעניין אותי הסכסוך והאיום הערבי. זכותי לחוסר אכפתיות. זכותי להגיב באדישות לטיל שיהאב איראני שנוחת בחנייה שלי. אי אפשר להכריח אותי להתגייס לצבא . זה לא מוסרי. קיום המדינה הזה לא מעניין אותי בכלל. אני רוצה לחיות כאן, כי אין לי בכלל מה לחפש במקום אחר. אבל זה לא אומר שאני צריך לקבל את כל תחלואיה . למה עלי להרגיש אחריות כלפי המדינה? כי נולדתי כאן? איפה זה בקוסמוס חצוב החוק הזה בדיוק?! האשליה הזאת שעלי לתרום למדינה שאני חי בה , נוצרת בגלל כל הלגיטימציה שצה"ל מזיין לנו ת'מוח איתה. אומרים לנו שזה אנוכי לא להתגייס ושהמדינה בסכנה והצבא כל יום בחדשות ובבתי ספר וכל הזמן נמצא בהווי הישראלי. התפיסה עלי לסכן את חיי למען המדינה וחובה עלי להתגייס היא תפיסה נאצית או פאשיסטית או משהו מחורבן אחר כזה... אני חושב שמחובתנו אמנם לשלם מיסים למשל, כי אנחנו משתמשים בשירותי המדינה , בתשתיות , בתי חולים ומשטרה וכו' כי אני מבחינתי על השירות שהצבא מספק לי, אני מוכן לוותר.שלא יגנו עלי. שאני ייהרג ומשפחתי וחבריי. שלא יכריחו אותי ושלא ישתמשו בזה נגדי. אז יגידו :"מה עכשיו כל פלוץ שלא רוצה לא יתגייס, מה יהיה?" אממ זה לא בעיה שלי. כמו שלא בעיה שלי כל הסכסוך הזה של ישראל נגד שאר העולם. אנוכיות היא לא מילה גסה. you got to look out for #1. אם יתחילו להכניס לנו שטויות של אחריות בחיים לא נגיע למיצוי עצמי של שאיפותינו להישגים בעולם המודרני. עלינו להגיב בחוסר אכפתיות כי זה המעשה המוסרי לעשות. חוץ מזה, איך בכלל אפשר להגיד שמדינה דואגת לנו בתמורה? מדיניות הרווחה שלנו צומצמה לתקציב של פירורי לחם, המשטרה שלנו מתפקדת כבדיחה, והמיסים שלנו הכי גבוהים בעולם. צריך להבין, שלמדינה הזאת, שאפילו הפקירה את משרתיה הכי נאמנים שהיו בשייטת 13 וצללו בקישון עם כל המוטציות, לא פועלת במוסר גבוה של אכפתיות כלפי האזרחים שלה, אז איך בכלל נבנית אצל אנשים תחושה שעליהם לתת למדינה בחזרה ולהתגייס לצבא?
