אמממ...

miss tamborin

New member
אמממ...

תסלחו לי שאני לא משרשרת לא ידעתי ממש לאן.. הכלבה שלי, אתמול כתבתי את זה, עברה ניתוח..זה היה אחרי שהיא מרגישה רע שבוע ולקחנו אותה לוטרינרית פעמיים והוטרינרית לא ידעה מה זה, הוטרינר החדש עלה על זה שיש לה חפץ מתכתי בקיבה שאחרי הניתוח שעבר בהצלחה התגלה כחפץ לא מזוהה שרשום עליו "באישור הרב מחפוד"... הכלבה נשארה באשפוז וטרינרי ואני הייתי מאושרת וצחקתי על העיניין, הלכתי לישון צהריים היום ואמא שלי מעירה אותי "מעיין, אני צריכה להגיד לך משהו" ואני ישר הבנתי "מה קרה?..צ'יטה מתה?" ואמא שלי אמרה לי כן... ואני ידעתי שזה ייקרה אני נשבעת שידעתי מאז שהיא חולה ככה עוד לפני שלקחנו אותה לוטרינרית המטומטמת ההיא שלא ידעה מהחיים שלה (שאגב, הוטרינר החדש התקשר אליה וצעק עליה וכנראה יגיש נגדה תלונה באיגוד הוטרינרים), קרה שחשבתי ופתאום חשבתי על זה שהיא תמות וכל מיני... אז למה אני לא מצליחה להפסיק לבכות??? שאלוהים יעזור לי שסבתא שלי נפטרה לא בכיתי, שהחיות שלי מתות אני בוכה כמו ילדה קטנה...
 

Paranoid Y

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo7.gif

אויי.. זה קשה מאד... לאבד מישהו שהיה כל כך קרוב.. כל-כך הרבה זמן... אפילו אם זה כלבה... או כל דבר אחר... ואין מה לעשות.. ככה זה בחיים.. כל דבר נגמר מתישהו...
הכל יהיה בסדר... יש לך עוד שתיים לשמור עליהם..
 

De-Panther

New member
אולי זה כי את נקשרת אליהן יותר??...

אבל אין מה לעשות דרכו של עולם צריך להתגבר אני נזכרתי עכשיו כמה בכיתי כשאני שמעתי שסבא לי מת וזה היה בידיוק כשנגמרה השבעה
לפחות אמרו לך את זה ישר ולא ניסו להסתיר את זה הרבה זמן תתעודדי - היא לא תצתרך לסבול את כל הדברים הרעים שיש בעולם
 

dana2909

New member
אויי , אני כל כך מבינה אותך

אני לא יודעת איך זה, אבל חיות מצליחות להגיע אצלנו למקום חמימים ואוהבים שאף אדם לא מצליח. אני לא יודעת מה הלך שם בדיוק עם הוטרינרית הזו, ובכל מקרה זה כבר מאוחר מדי. זה כואב אני יודעת. וכל שאוכל זה לנדב מעט מנסיוני האישי. אנג'י היא הכלבה ה-8 שלי. רוב הכלבים שהיו לי לפניה (חוץ ממיקי שתיבדל לחיים ארוכים) מתו בדרכים שונות ומשונות. ואת יודעת מה? אני יכולה למנות לך עכשיו את כולם מהראשון. לכולם יש מקום מאד חם בלב שלי, ועל כולם (כולל אורי שהיה אצלנו רק חצי שנה) התאבלתי ובכיתי. אז לא נורא, מותר לבכות. תתנחמי בזה שהיו לה חיים ממש טובים אצלכם, ופינקתם אותה המון, היה לה מזל שהייתם הבעלים שלה.
 

Paranoid Y

New member
6 מתו איצלך?? ואני חשבתי....

שאני מחזיק בשיא... עם 5 כלבים שמתו לי בין הידיים...(ואף אחד לא מוות טבעי לצערי)... מקוקי שנדרס לי מול העיניים.. שהייתי בכיתה א'.. ועד לפוצ'י שנעלם (ונמצא מת אחר כך
) ואליס שטרפו אותה טורפי החורש.. והטרגדיה של שתי האחיות.... זה תמיד קשה... לאבד דבר כל-כך קרוב.. ושמתרגלים אליו.. ואוהבים אותו..בוכים הרבה.. אבל .. צריך להתגבר.. להמשיך.. והם יישארו תמיד אצלנו בזכרון... all they are is dust in the wind All we are is dust in the wind
 

גנגי

New member
אוי.... מצטערת כל כך!

זה נורא שקורה דבר כזה. עברה לי צמרמורת בכל הגוף... וג'ינג'ר שלי (ראיתם אותה במפגש) היום מאוד חולה, היא לפני התקף אפילפסיה, ויש לה יום נורא (יש תופעות איומות לפני התקף, קשה לדמיין) וזה ככה מהבוקר והיא עדיין לא קיבלה התקף, כך שהיא סובלת נורא ואני איתה... ולא הולכת לישון רק בגלל זה, אני רוצה להיות לידה כשזה קורה, שלא תהיה לבד. אוףףףףףףףףףףףףףףףףף......................
 

nutmeg

New member
כל כך מבינה אותך!

עם כלבים אין לנו חשבונות כמו שיש לנו עם בני אדם. היצורים היחידים שמקבלים אותנו כמו שאנחנו באהבה גדולה ובשמחה תוך אמון מוחלט. אבדן קשה מנשוא! לנו יש כלב שכבר נכנס לקטגוריה "זקן" (בן 10) - אני לא יכולה לתאר לעצמי איך יהיה בלעדיו! רק המחשבה גורמת לי לבכות - והוא פה לידי!!
 

nutmeg

New member
כל כך מבינה אותך!

עם כלבים אין לנו חשבונות כמו שיש לנו עם בני אדם. היצורים היחידים שמקבלים אותנו כמו שאנחנו באהבה גדולה ובשמחה תוך אמון מוחלט. אבדן קשה מנשוא! לנו יש כלב שכבר נכנס לקטגוריה "זקן" (בן 10) - אני לא יכולה לתאר לעצמי איך יהיה בלעדיו! רק המחשבה גורמת לי לבכות - והוא פה לידי!!
 
למעלה