בבקשה../images/Emo13.gif...
למזלך הכנתי פעם לידידה לביצפר בדיוק עבודה כזאת. נקווה שלא אותה מורה תבדוק לך את העבודה... חודש כסלו – תעודת זהות: חודש כסלו הוא החודש השלישי מראש השנה העברית. שמו של החודש: מגיע מאכדית ופירושו: "שמן", "כבד" - והוא נקרא כך על ידי עולי בבל שהביאו עימם שמות אכדיים לחודשי השנה העברית. מזלו העברי של החודש: קשת. (מזלו הלועזי מתחלק בין עקרב בחציו הראשון לקשת בחציו השני). בסופו של חודש זה חל חג החנוכה. חג החנוכה – תעודת זהות: תאריך: חג החנוכה חל בכ"ה (25) לחודש כסלו. שמו של החודש: מורכב מהמילים "חנו" ו- "כה", פירושו הוא שב- 25 לחודש נצחו היהודים את אויביהם ("חנו" – ופסקו מלהלחם). פירוש נוסף הוא שאז עשו מחדש את חנוכת המזבח. שם נוסף לחג: חג האורים. שם זה ניתן מאחר שמרכז העיסוק בחג זה הינו נס פח השמן. מקור החג: הסיפור של סיבת החג מסופר בתפילה שנוהגים לאמרה בימי החג כחלק מברכת המזון שלאחר הסעודה: בימי יוחנן הכהן הגדול שהיה מבית המלוכה החשמונאית, כשממלכת יון ומלכה אנטיוכוס שלטו בארצות רבות ובכללן ישראל – ניסו היונים לאלץ את היהודים לעזוב את אמונתם ולהצטרף לתרבות היונית והרגו את אלו שלא הסכימו. לבסוף פרץ מרד יהודי שאורגן על ידי יהודה המכבי (קראו לו מכבי מאחר שקריאתו למרד היתה: "מי כמוך באלים ה´, כשבמקום ה´ כותבים שני יודים). המורדים היהודים היו מעטים וחמושים בדלות והם נלחמו נגד אימפריית יון הגדולה שכללה חיילים רבים, פילים ועוצמה צבאית אדירה. היהודים נצחו למרות סיכוייהם הקלושים ואז הם שיקמו את בית מקדשם שחולל על ידי היונים. נס פח השמן: בבית המקדש היתה מנורה בעלת שמונה קנים אשר היתה צריכה להשאר דולקת תמיד, ורק על ידי שמן זית טהור. מאחר שהיונים טמאו את כל השמנים המאוחסנים, לא ניתן היה להדליק את המנורה. להביא שמן טהור חדש היה לוקח בסביבות שבוע… לבסוף נמצא פח קטן של שמן טהור שהכיל כמות המספיקה ליום אחד בלבד. היהודים השתמשו בכל הכמות כדי להדליק את כל שמונת הנרות והנרות נשארו דולקים מעצמם במשך שמונה ימים על ידי נס, עד שהביאו שמן טהור חדש. מנהגי החג: אכילת סופגניות ולביבות מטוגנים בשמן – זכר לנס פח השמן. משחק בסביבון – חפץ מסתובב אשר בארבעת צדדיו רשומות האותיות: נ´, ג´, ה´, פ´. המשמעות היא: "נס גדול היה פה". המשחק בסביבון מזכיר את הנס שנעשה. בחוץ לארץ רשום במקום פ´ – ש´. שמשמעותו היא: "נס גדול היה שם" – בארץ. מצוות החג: בחג זה מדליקים חנוכיה (מנורה בעלת שמונה קנים) בשמן זית ומציבים אותה במקום בו כולם יוכלו לראותה. ביום הראשון מדליקים נר אחד וכל יום מוסיפים נר נוסף עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות. מאחר ואסור להשתמש באור החנוכיה (היא נועדה לפרסום הנס בלבד ולא לשימוש) מוסיפים נר גבוה משאר שמונת הנרות ובו משתמשים כדי להדליק נרות אחרים וגם כי להאיר. נר זה נקרא "שמש", מלשון "להשתמש בו". בתפילות בימי החג מוסיפים את תפילת "הלל" ובה מודים על הניסים שנעשו ליהודים, וכן מוסיפים בברכת המזון שלאחר הסעודה תפילה המספרת את ניסי החג. סיפורי חג נוספים: - - - הולופורנס, שר צבא יווני – התעלל ביהודים. נערה יהודיה ושמה יהודית התחפשה ובאה אליו, השקתה אותו ביין כדי שישן ואז ערפה את ראשו. - - - לאם יהודיה בשם חנה היו שבעה בנים. המלך היוני קרא להם והכריחם להשתחוות לפסל. בזה אחר זה הוא הרג אותם כשהם לא הסכימו להשתחוות, ובסופו של דבר כשהוא הרג את כל הבנים הגדולים וגם הבן הקטן לא הסכים, הוא ניסה לפתות אותו וגם זרק את טבעתו על הרצפה והציע לו להרים אותה כדי שיראה כאילו הוא משתחווה. הבן הקטן לא הסכים והמלך הרג אותו. האם לאחר מכן קפצה מהגג אל מותה. שירי חג: שירים עממיים: • כד קטן, כד קטן, שמונה ימים שמנו נתן... • נר לי, נר לי, נר לי דקיק, בחנוכה אותו אדליק... • סביבון סוב סוב סוב, חנוכה הוא חג טוב... • חנוכיה לי יש, רוקדת לי באש, ושחה לי בלט על כד קטן נחמד... • בחג החנוכה חנוכת מקדשינו בגיל ובשימחה... סופגניות נאכל לרוב... • באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש... שירים מן התפילות: • מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח... • הנרות הללו אנו מדליקים...
