m i t a l y
New member
אמי, בתה
מתוך העיתון "הורים וילדים" מאת: סמדר סלומון אין זה סוד כי היחסים בין אמהות ובנותיהן הם מהמורכבים ביותר שיש, אפילו יותר מאשר היחסים בין אמהות לבניהן. זהו קשר שיש בו הכל, וכל רגש שנעלה - בין אם קיים ובין אם נפקד - יהיה שייך למכלול הדברים שהופכים אותנו למי שאנו. הקדירה הזו של חיינו מתמלאת ונבנית מכל מה שאמהותינו יצקו בנו ומכל מה שאנו ניצוק עבור ילדינו: אהבה ללא גבול, חום, הזנה, רוך, ביטחון, חושניות, דאגה, חמלה. ובמקביל - חסך באותה אהבה ממש, קונפליקטים אינסופיים לגבי עיצוב דמותה של הבת מול האם, כעס, תסכול, קנאה, יצר התמרדות ועוד. בכל קשר בין בני אדם, ויותר מכל בנות ואמהות, יש עליות וירידות, רגעי שיא ורגעי שפל. אחד מרגעי השיא ביחסים בין בת לאמה מתרחש כאשר אותה בת הופכת בעצמה לאם. הרגע הזה, שהוא ללא ספק אחד מרגעי השיא של כל אישה בחייה שלה, מעלה מחדש את המפגש של הבת מול האם, לטוב ולרע. וגם אם האם כבר אינה קיימת או פשוט נפקדת, דמותה תמיד תהיה שם במודע או שלא, כטפט רקע בתמונת סטודיו. מה גורם לקשר הראשוני והקמאי ביותר שקיים בחיינו, שבסיסו הוא הטבעי, הטוב והמזין שיש בנמצא, להיות לעתים כל כך מורכב, כל כך מסובך, רצוף עליות ומורדות ויצרים מיצרים שונים? ומה קורה לנו במפגש המחודש שלנו אם אמהותינו ברגע שבו אנו הופכות בעצמנו לאמהות? הקשר בין בת לאם ממשיך להתפתח במשך כל השנים, מרגע הלידה ועד המוות (ויש האומרים שגם אחריו). מדובר בדיאלוג אינסופי שממשיך להתקיים לאורך כל שלבי החיים והמעברים ששתי הנשים האלו עוברות במקביל, כל אחת בחייה שלה: כאשר הבת מתבגרת והופכת לישות עצמאית נפרדת, כאשר היא נישאת, כאשר היא מגיעה לשלב של אמצע החיים, לאחר שבנתה משפחה משלה והיא מטופלת בילדים, וגם כאשר היא בגרה ואמה כבר זקנה. בכל שלב בחיינו נמצא את הכמיהה והצורך בקשר ובחום האימהי. עם זאת, בהתפתחותה של אישה בוגרת יש שלב שמשפיע על יחסיה יותר מכל – כאשר היא נעשית אם בעצמה. כשהבת הופכת לאם מתרחשת הזדהות עם האם בשתי רמות: האחת, דרך המודל המאפשר חזרה על הדברים שהבת אהבה אצל אמה, וגם ניסיון להימנע ולשנות דברים שהבת לא אהבה אצלה. הרמה השנייה, העמוקה יותר, מעלה מחדש את הקשר אם=בת, על הקונפליקטים שבו, אך בו בזמן מאפשרת תהליך של סליחה ומחילה לאם. פתאום הבת מבינה מה הרגישה האם כשהייתה "אמא שלי" ועם אלה קשיים התמודדה, ואותם היא פוגשת היום, כשהפכה בעצמה להיות אם. (המשך בכתבה המצורפת)
מתוך העיתון "הורים וילדים" מאת: סמדר סלומון אין זה סוד כי היחסים בין אמהות ובנותיהן הם מהמורכבים ביותר שיש, אפילו יותר מאשר היחסים בין אמהות לבניהן. זהו קשר שיש בו הכל, וכל רגש שנעלה - בין אם קיים ובין אם נפקד - יהיה שייך למכלול הדברים שהופכים אותנו למי שאנו. הקדירה הזו של חיינו מתמלאת ונבנית מכל מה שאמהותינו יצקו בנו ומכל מה שאנו ניצוק עבור ילדינו: אהבה ללא גבול, חום, הזנה, רוך, ביטחון, חושניות, דאגה, חמלה. ובמקביל - חסך באותה אהבה ממש, קונפליקטים אינסופיים לגבי עיצוב דמותה של הבת מול האם, כעס, תסכול, קנאה, יצר התמרדות ועוד. בכל קשר בין בני אדם, ויותר מכל בנות ואמהות, יש עליות וירידות, רגעי שיא ורגעי שפל. אחד מרגעי השיא ביחסים בין בת לאמה מתרחש כאשר אותה בת הופכת בעצמה לאם. הרגע הזה, שהוא ללא ספק אחד מרגעי השיא של כל אישה בחייה שלה, מעלה מחדש את המפגש של הבת מול האם, לטוב ולרע. וגם אם האם כבר אינה קיימת או פשוט נפקדת, דמותה תמיד תהיה שם במודע או שלא, כטפט רקע בתמונת סטודיו. מה גורם לקשר הראשוני והקמאי ביותר שקיים בחיינו, שבסיסו הוא הטבעי, הטוב והמזין שיש בנמצא, להיות לעתים כל כך מורכב, כל כך מסובך, רצוף עליות ומורדות ויצרים מיצרים שונים? ומה קורה לנו במפגש המחודש שלנו אם אמהותינו ברגע שבו אנו הופכות בעצמנו לאמהות? הקשר בין בת לאם ממשיך להתפתח במשך כל השנים, מרגע הלידה ועד המוות (ויש האומרים שגם אחריו). מדובר בדיאלוג אינסופי שממשיך להתקיים לאורך כל שלבי החיים והמעברים ששתי הנשים האלו עוברות במקביל, כל אחת בחייה שלה: כאשר הבת מתבגרת והופכת לישות עצמאית נפרדת, כאשר היא נישאת, כאשר היא מגיעה לשלב של אמצע החיים, לאחר שבנתה משפחה משלה והיא מטופלת בילדים, וגם כאשר היא בגרה ואמה כבר זקנה. בכל שלב בחיינו נמצא את הכמיהה והצורך בקשר ובחום האימהי. עם זאת, בהתפתחותה של אישה בוגרת יש שלב שמשפיע על יחסיה יותר מכל – כאשר היא נעשית אם בעצמה. כשהבת הופכת לאם מתרחשת הזדהות עם האם בשתי רמות: האחת, דרך המודל המאפשר חזרה על הדברים שהבת אהבה אצל אמה, וגם ניסיון להימנע ולשנות דברים שהבת לא אהבה אצלה. הרמה השנייה, העמוקה יותר, מעלה מחדש את הקשר אם=בת, על הקונפליקטים שבו, אך בו בזמן מאפשרת תהליך של סליחה ומחילה לאם. פתאום הבת מבינה מה הרגישה האם כשהייתה "אמא שלי" ועם אלה קשיים התמודדה, ואותם היא פוגשת היום, כשהפכה בעצמה להיות אם. (המשך בכתבה המצורפת)
