אמיתי לגמרי
במעבר החצייה בקריית הממשלה, שמעתי הבוקר מישהו צועק את שמי. היה זה יוסי, זה שלמד עם אחי באותה כיתה. האמהות אמרו שהוא "גאון", כי עדיין לא המציאו את המילה "מחונן". אבא שלו עבד במקום מבוקש ואמו, כך סיפרו, טיפלה בילדיה במסירות יוצאת דופן. יוסי ואני גרים באותה עיר כבר שנים רבות. יוסי, כך קראו לו כולם, ולא יוסף, או שם מבוגר, עבד במוסד ציבורי, במשרה שלא הצריכה שום כישורים מיוחדים, ואת מרצו הפנה למחקרים שאין הכנסה בצידם. מדי כמה שנים אנו נפגשים ברחוב או בנסיבות חברתיות ומתעדכנים. נולדה לי בת, היא כבר הולכת לתיכון, עוד מעט צבא, יש לה חבר, היא לומדת באוניברסיטה, כל כך מצליחה הבת! כך חלפו השנים. והנה הוא שוב, יוסי, צועק לי במעבר החצייה. אחרי "מה נשמע" ו"מה העניינים" סיפר לי יוסי שהוא יצא לפנסיה מוקדמת וממשיך במחקריו להנאתו. בקרוב גם אשתו תפרוש מעבודתה. כשאני מתבוננת ביוסי, אני רואה את הילד מבית הספר, זה שאמו רצה אחריו עם הבננה, ילד כלוא בגוף מבוגר, עוד מעט יהיה זקן ואין דרך חזרה! האם יתכן שילדים מזדקנים ככה?
במעבר החצייה בקריית הממשלה, שמעתי הבוקר מישהו צועק את שמי. היה זה יוסי, זה שלמד עם אחי באותה כיתה. האמהות אמרו שהוא "גאון", כי עדיין לא המציאו את המילה "מחונן". אבא שלו עבד במקום מבוקש ואמו, כך סיפרו, טיפלה בילדיה במסירות יוצאת דופן. יוסי ואני גרים באותה עיר כבר שנים רבות. יוסי, כך קראו לו כולם, ולא יוסף, או שם מבוגר, עבד במוסד ציבורי, במשרה שלא הצריכה שום כישורים מיוחדים, ואת מרצו הפנה למחקרים שאין הכנסה בצידם. מדי כמה שנים אנו נפגשים ברחוב או בנסיבות חברתיות ומתעדכנים. נולדה לי בת, היא כבר הולכת לתיכון, עוד מעט צבא, יש לה חבר, היא לומדת באוניברסיטה, כל כך מצליחה הבת! כך חלפו השנים. והנה הוא שוב, יוסי, צועק לי במעבר החצייה. אחרי "מה נשמע" ו"מה העניינים" סיפר לי יוסי שהוא יצא לפנסיה מוקדמת וממשיך במחקריו להנאתו. בקרוב גם אשתו תפרוש מעבודתה. כשאני מתבוננת ביוסי, אני רואה את הילד מבית הספר, זה שאמו רצה אחריו עם הבננה, ילד כלוא בגוף מבוגר, עוד מעט יהיה זקן ואין דרך חזרה! האם יתכן שילדים מזדקנים ככה?