אמונות

[מיסטרמר]

אמונות

הרבה מדברים על האמונות הפנימיות שלנו ולתוצאות שאמונות אלה גורמות לנו ואני רוצה להבין משהו אחד.
מהניסיון שלי לפחות, האמונות שלי, נוצרו בעקבות דברים שקרו ולא לפני כן, כלומר קודם היו לי תוצאות לא טובות ורק בעקבותיהן, נוצרה אצלי אמונה מסויימת שקשורה לאותן תוצאות לא טובות.
אם אני אקח את ההקשר הזוגי, שהוא הכי רלוונטי לי אז קודם בחורות אמרו לי "לא" ורק אחר כך התפתחה אצלי אמונה שאני לא מספיק טוב או שמשהו "דפוק" אצלי.
קודם בחורות אמרו לי "לא" כשניגשתי אליהן ורק אחר התפתח אצלי חוסר הביטחון בכל מה שקשור ללגשת לבחורות.
היה לי מקרה לפני מספר שנים: בכל פעם שסיפרתי לחבר שלי על בחורה שאני יוצא איתה, היא סיימה את הקשר בפגישה לאחר מכן (גם אם יצאנו חודש והכל היה נראה טוב), רק כאשר נפרדו דרכינו (כי רציתי לבדוק את ה"אמונה" הזו), הכרתי את האקסית שלי והקשר איתה נמשך כמעט שנה. כלומר האמונה שאותו בחר עושה לי נאחס בזוגיות התפתחה רק אחרי שנתיים שבו המקרים האלה קרו שוב ושוב ולא להיפך, עובדה שכאשר נפרדו דרכינו, הקשר הבא הצליח והתפתח לזוגיות.

אם אני הולך יותר לעבר ויוצא מתחום הזוגיות אז בבית הספר, עד כיתה י', לא למדתי למבחנים בכלל וקיבלתי ציונים מעולים (מיותר לומר שהאמונה שלי בעצמי בתחום הזה הייתה בשמיים) ודווקא בכיתה י"א י"ב, קרה הפוך, לא משנה כמה למדתי, הציונים היו נמוכים. גם פה, קודם התחלתי לקבל ציונים נמוכים ורק אחר כך התפתחה אצלי האמונה שאני לא טוב, ושום דבר לא יעזור (בלימודים).

אני אשמח ליישב את הסתירה הזו פעם אחת ולתמיד
תודה

 

[יעל ניסן]

מה הסתירה?

שאתה רוצה לדעת אחת ולתמיד אם אמונה יוצרת מציאות או מציאות יוצרת אמונה?

התשובה היא "כן" לשני הכיוונים ואין סתירה.
לפעמים זה ככה ולפעמים בכיוון השני.

מה שקורה לנו במציאות גורם לנו להסיק מסקנות על המציאות הזו והמסקנות לפעמים הופכות לאמונה.
מה ההבדל בין סתם מסקנה לאמונה? שאמונות הרבה יותר קשה להפריך עם ולמרות המציאות שמאותתת אחרת.
לגבי מסקנות? אדם מוכן להודות שאולי באמת טעה והוא יכול לשנות את סט המסקנות שלו... עד לפעם הבאה בה תבוא המציאות ותוכיח אחרת.

אמונות קושרות רגש עם חשיבה באופן הדוק
מסקנות הרבה פחות

אמונות דורשות התמסרות לאקסיומה (נגיד, שיש אלוהים)
מסקנות הרבה פחות

אמונות מאוד מתבססות על מציאות פנימית
מסקנות הרבה פחות

 

[מיסטרמר]

גם מה שכתבת (תשובה: לשני הכיוונים)

זה נראה שלפעמים נותנים יותר מדי כח ל"אמונה"/"פרשנות" בתור האיש הרע בסיפור ואם רק נשנה את הנרטיב, הכל (המציאות?) תשתנה. נתתי מקרה שבו במקום לשנות את הנרטיב, עשיתי פעולה שקשורה לאותו נרטיב, דווקא זה שינה לי את המציאות (לטובה). כלומר לא הכל מתחיל ונגמר באמונה/פרשנות כמו שאוהבים להגיד לנו.

שימי לב שמדובר באמונה הזויה ואבסורדית לחלוטין ובפעולה מאוד חותכת (ניתוק קשר עם חבר), אני אסכים עם מי שיכתוב לי את זה אבל איך אני יכול להתווכח עם העובדות?

 

[יעל ניסן]

כשמשנים את הנרטיב

(ויש טיפול בנרטיב שעושה בדיוק את זה) - משנים את הפרשנות לאותה מציאות.

הפרשנות משתנה לא המציאות.

 

[אופירA]

אפשר בפשטות להתווכח עם העובדות

הן כלל לא עובדות, אלא פרשנות שלך נטו.

אתה טוען שהעובדה שאחרי שעזבת את החבר, הקשר הזוגי שלך נמשך שנה, להבדיל ממה שהיה קורה לך לפני כן - מוכיחה שזה שלא נטשת את האמונה ולא שינית אותה, אלא עשית פעולה קשורה - זה מה ששינה לך את המציאות...
איזו מין הוכחה מוזרה זו? בשום מבחן סטטיסטי הוכחה זו לא היתה עומדת. אם 100 בחורות היו נפרדות ממך בעקביות כל עוד היית בקשר עם החבר, מיד לאחר שסיפרת לו, ואילו לאחר הקשר איתו 100 בחורות היו נשארות איתך בקשר בעקביות - אפשר היה לדבר על תופעה.
אבל בגלל קשר אחד או 3-4 קשרים שבגללם פיתחת אמונה הזויה אתה מסיק מסקנות?...

כאשר המציאות מושפעת מהכוח שאנו נותנים לפרשנות של העובדות, היא בהחלט תשתנה ברגע שנשנה את הפרשנות. כלומר ההרגשה וההתנהגות תשתנה, וזה ישנה את המציאות.
לא תמיד המציאות מושפעת באופן בלעדי מכך, ואז לא נוכל להשפיע עליה באופן מלא ע"י שינוי האמונות.
אבל תמיד אנו צריכים לבחון את האמונות שלנו, ולבדוק אם אין להן אלטרנטיבה יותר הגיונית שעובדת יותר טוב בשבילנו.

 

[מיסטרמר]

אתה קודם מדבר על עובדות (לא נותן להתווכח)

ואחר מדבר על הוכחה (כן ניתן להתווכח).

העובדות: במשך שנתיים, כשהייתי בקשר עם אותו חבר, לא הצלחתי לייצר זוגיות. ברגע שהקשר נותק, נוצרה לי זוגיות של כמעט שנה.

ההוכחה (שכן ניתן להתווכח איתה): ניתוק הקשר עם החבר הוא זה שגרם לכך שנוצרה לי זוגיות של כמעט שנה. ניתן לויכוח אבל אני לא אתווכח איתך על זה כי זה לא יחזיק מים יותר משניה. זו הסיבה שדיברתי על (ה)עובדות ולא על (ה)הוכחה.

נכון, יכלתי לחפש בנרות עוד סיבות לכך אבל לא ידעתי מאיפה להתחיל מלבד אותה "אמונה" שהוא גורם לי לנאחס. 2 עובדות נוספות: הראשונה, בדקתי את האמונה הזו וסיפרתי לו על בחורה שיצאתי איתה במשך חודש ולא רציתי להמשיך איתה. דייט לאחר מכן היא נפרדה ממני. השניה: גם הוא מצא זוגיות של שנה לאחר שניתקנו את הקשר, משהו שהוא לא הצליח לייצר בעצמו, כשהיינו בקשר.

 

[מיסטרמר]

לא נותן = לא ניתן

 

[אופירA]

הכל טוב ויפה, ובאמת לא צריך להתווכח

השאלה היא למה מהסיפור הזה אתה מסיק מסקנה על כל נושא האמונות וההשפעה של הפרשנות שלנו על המציאות שלנו?
הסיפור הזה - תהיה אשר תהיה המסקנה האמיתית מתוכו (מסכימה איתך שלא צריך להתווכח על כך) - אינו מעיד על נושא ההשפעה של הפרשנות/האמונות על המציאות. זה סיפור אחד וזהו.
החיים של כל בני האדם לעומת זאת מעידים כאלף עדים, על שינויים גדולים בהרגשה שלנו, כאשר אנו משנים פרשנויות ואמונות.

 

[מיסטרמר]

קודם כל התנצלות

מסתבר שה A בסוף שמך הוא חלק משמך ולא האות הראשונה של שם המשפחה שלך

נתתי את הסיפור בתור דוגמה לכך שלפעמים דווקא פעולה תוך שימוש באמונה, פותרת את הבעיה בלי לשנות את האמונה עצמה, כאשר האלטרנטיבה הייתה לבזבז עוד זמן בלחפש מקור אחר לבעיה ובינתיים להישאר באותו מצב בעייתי.

ברור שאם נפרש אחרת סיטואציה מסויימת, נרגיש אחרת, הבעיה שלי בהקשר הזה, הייתה ונשארה, "השורה התחתונה". לדוגמה: אם בחורה שאני מעוניין בה אמרה לי "לא", אז זה ממש לא משנה לי אם זה בגלל משהו שקשור בי או משהו שקשור בה, בשורה התחתונה בחורה שאני מעוניין בה, אמרה לי "לא".

 

[ommerl]

אמונות

למרות שאמונה מרגישה כמו אמת לאמיתה היא לא אמת אובייקטיבית. היא נוצרת משילוב של המציאות והפרשנות האישית שלך (שהיא תוצר של ההיסטוריה האישית שלך והאופי שאתו נולדת). הגיוני שתהיה סתירה בין אמונה למציאות... כשהמציאות משתנה והאמונה כללית מידיי אז היא לא תואמת יותר למציאות.