אמונות טפלות
אני לא בטוח אם זה הפורום הכי מתאים, אבל אין מה להפסיד. אני בחור בן 27. מאוד רציונלי. חילוני/אטאיסט. בזמן האחרון אני מתפלא על עצמי. אני נסחף יותר מדי לאמונות טפלות חסרות כל ביסוס. לדוגמא: יש לי נעליים שמביאות לי מזל כשאני הולך איתך לעבודה (אבל הן ממש ישנות כבר ולא זרקתי אותן רק מפחד כזה) אני מאמין שחתול שחור מביא לי מזל טוב! ציפורניים גזורות- צפוי לי מחר יום פרודקטיבי, אנשים יעזרו לי ויצחקו סביבי חולצה אדומה- צפה יום עם קולגות חסרי סבלנות חגורת מזל מסלול ריצה מסוים וכו' וכו' אני מאמין שיגידו שאני חסר בטחון ששם מבטחי בדברים כאלה. שאני צריך להעריך את עצמי. שיכול להיות שזה כדור שלג- שבתת מודע אני מאמין שטוב- אז קורה טוב. אבל קשה לי להתחבר לזה, כי אלה לא דברים שאני חושב עליהם במהלך היום. רק אם קורה משהו אני חוטא לקשר את זה לאמונה טפלה שקרתה בדיעבד באותו יום. מהי דרך ההתמודדות הכי יעילה? אני לא חושב שכדאי שלאלך לפסיכולוג בגלל דבר כזה (גם אם יש שטענו שזה טומן בחובו דבר יותר גדול). האם לעשות דווקא להיפך ממה שהאמונה הטפלה אומרת- זה מה שישחרר אותי? הבעיה שלי היא חוסר ההסבר הלוגי, התלות באמונות.
אני לא בטוח אם זה הפורום הכי מתאים, אבל אין מה להפסיד. אני בחור בן 27. מאוד רציונלי. חילוני/אטאיסט. בזמן האחרון אני מתפלא על עצמי. אני נסחף יותר מדי לאמונות טפלות חסרות כל ביסוס. לדוגמא: יש לי נעליים שמביאות לי מזל כשאני הולך איתך לעבודה (אבל הן ממש ישנות כבר ולא זרקתי אותן רק מפחד כזה) אני מאמין שחתול שחור מביא לי מזל טוב! ציפורניים גזורות- צפוי לי מחר יום פרודקטיבי, אנשים יעזרו לי ויצחקו סביבי חולצה אדומה- צפה יום עם קולגות חסרי סבלנות חגורת מזל מסלול ריצה מסוים וכו' וכו' אני מאמין שיגידו שאני חסר בטחון ששם מבטחי בדברים כאלה. שאני צריך להעריך את עצמי. שיכול להיות שזה כדור שלג- שבתת מודע אני מאמין שטוב- אז קורה טוב. אבל קשה לי להתחבר לזה, כי אלה לא דברים שאני חושב עליהם במהלך היום. רק אם קורה משהו אני חוטא לקשר את זה לאמונה טפלה שקרתה בדיעבד באותו יום. מהי דרך ההתמודדות הכי יעילה? אני לא חושב שכדאי שלאלך לפסיכולוג בגלל דבר כזה (גם אם יש שטענו שזה טומן בחובו דבר יותר גדול). האם לעשות דווקא להיפך ממה שהאמונה הטפלה אומרת- זה מה שישחרר אותי? הבעיה שלי היא חוסר ההסבר הלוגי, התלות באמונות.
