אמונה
בס``ד בתגובה ל``המדע מאמין`` - הקטע קצת ארוך - אבל שווה! זה סיכום (שלי) של המאמר ``לחוש את אלוקים`` מתוך הספר ``אמונות`` של הרב ישראל הס (עמ` 57-58). הקטע מדבר על הנושא של אמונה בכלל - איך אפשר לקבל מציאות, שאינה נתפסת בחושים? אני מעתיקה כרגע את כל המאמר... מקווה שבינתיים יספיק לכם הסיכום שלי. המאמר הוא ארוך (חצי עמוד של השאלה, ועוד 2 עמודים תשובה) אז אני אצרף אותו להודעה הבאה שלי כקובץ word... (המילים בין הכוכביות הן מודגשות במקור) לחוש את אלוקים דורנו הוא דור ריאליסטי ואנו מחפשים תמיד את הדברים הברורים והבדוקים, ולכן נרתעים מהאמונה כעין דבר שאינו מציאותי ומסקתנו היא שאם אין אפשרות להבין את הא-ל - לא קיימת מציאות אלוקית. אבל, הבסיס לאמונה, הוא הכרתו של האדם במגבלותיו. האדם אינו יכול להבין אובייקטיבית את המציאות, את העולם בו אנו חיים. ``הקליטה באמצעות החושים נותנת רק *מידע עקיף בלבד* מן העולם החיצוני, מהמציאות הפיזית, ולכן המושגים שלנו על המציאות הפיזית עצמה בנויים *מספקולציה בלבד*.`` (אלברט איינשטיין) - הוכח ע``י מדענים שהאדם אינו קולט בחושיו את המציאות האמיתית. לדוגמה, ידוע לנו כי כדוה``א מסתובב, ואנחנו שנמצאים עליו מסתובבים יחד איתו במהירות רבה. אבל חושינו `אומרים` לנו שאנו עומדים ללא תזוזה. ועוד דוגמה: אנחנו יושבים בחדר שקט, כאשר למעשה נמצאים בחדר קולות וצלילים, רק שאין האוזן האנושית יכולה לקולטם. אך אם נפתח מכשיר רדיו - נשמע את הצלילים. זאת מכיוון שאין האוזן האנושית מסוגלת לשמוע את כל התדרים הקיימים בעולם. חושינו מטעים אותנו, ואנו רק *מדמים* את המציאות האמיתית. אין אנו יכולים לקלוט אותה בחושינו. ``אילו היה נפתח לנו חוש שישי חדש, הקולט את אמיתת המציאות בה אנו חיים - מה רב היה אושרנו`` - כמו עיוור שנפקחו עיניו ויכול לראות את העולם (אך עדיין ראייה זו אינה מושלמת, ולעולם לא תהיה מושלמת, מכיוון שלעולם לא יוכל לראות את כל גלי האור הקיימים בעולם). אבל, אלוקות אינה עוברת דרך החושים. רק כשמודעים למגבלות האנושיות, אפשר להתחיל להבין מהי אמונה, להבין מהי אלוקות. ``כנקודת אחיזה של יישות ממשית, עובדתית ומציאותית שמחוץ ליקום כולו, מציבים המאמינים את מציאות *הא-ל*, לא את חשיבתו השכלית של *האדם*.`` - מכיוון שאין לנו הוכחה של מציאות אמיתית, אנו יכולים לקבל את המציאות האלוקית גם ללא הוכחה ע``י החושים (כפי שאנו מקבלים את המציאות של העולם הגשמי ללא הוכחה ע``י החושים - כפי שהוכחנו מקודם). היישות האלוקית היא אין-סופית ולא נוכל להבינה לעולם. היא משדרת תנודות וגלים אלוקיים רוחניים ולנו יש חוש נשמתי המסוגל לקלוט אותם. כשמפתחים את החוש הזה ניתן `לראות` את ה`, לחוש אותו בבהירות כמו שאנו חשים בהמצאות שאר הדברים בעולם, וזוהי אינה מציאות שזרה לנו, אלא היא נמצאת בתוכנו ממש. הדברים האלו אינם מספקים את מי שאינו חש בקיומו של חוש זה. מכיוון שהחוש קיים בכולנו, אך הוא `עיוור` מלידה. כמו שגלי האור מגיעים אל עינו של העיוור והוא לא רואה אותם, כך הגלי האור האלוקי מגיעים אל החוש, אבל לא ניתן לחוש בהם כל עוד החוש חסום ומוסתר. רק טיפול שיסיר את החסימה יוכל לגלות לנו את עובדת קיומו של החוש ואז גם יקלוט את התשדורת של `הקרינה האלוקית`. הטיפול הוא - המצוות המעשיות. רק *חיי אמונה מעשיים* הם שייגרמו להסרת האטימה מהחוש, ויפתחו אותו לקליטת המציאות האלוקית. רק פעם אחת בהסטוריה הקב``ה פקח את החוש הזה בדרך ניסית - ע``י פעולה אלוקית ולא ע``י הפעולות שעל האדם לבצע - הדבר קרה במאמר הר סיני - ``פנים בפנים דבר ה` עמכם בהר מתוך האש`` - כל העם ראה ``מראות אלוקים``. אך אנחנו, שלא נכחנו במעמד הזה, ולא זכינו לנס, צריכים לקיים את התורה והמצוות שקיבלנו באותו מעמד, כדי שנוכל להגיע בכוחות עצמנו לאותה התגלות. לא צריך לחפש את האלוקים בחוץ, רחוק, אלא בפנימיותו של האדם, בתוכנו, נמצאת את האלוקות.
בס``ד בתגובה ל``המדע מאמין`` - הקטע קצת ארוך - אבל שווה! זה סיכום (שלי) של המאמר ``לחוש את אלוקים`` מתוך הספר ``אמונות`` של הרב ישראל הס (עמ` 57-58). הקטע מדבר על הנושא של אמונה בכלל - איך אפשר לקבל מציאות, שאינה נתפסת בחושים? אני מעתיקה כרגע את כל המאמר... מקווה שבינתיים יספיק לכם הסיכום שלי. המאמר הוא ארוך (חצי עמוד של השאלה, ועוד 2 עמודים תשובה) אז אני אצרף אותו להודעה הבאה שלי כקובץ word... (המילים בין הכוכביות הן מודגשות במקור) לחוש את אלוקים דורנו הוא דור ריאליסטי ואנו מחפשים תמיד את הדברים הברורים והבדוקים, ולכן נרתעים מהאמונה כעין דבר שאינו מציאותי ומסקתנו היא שאם אין אפשרות להבין את הא-ל - לא קיימת מציאות אלוקית. אבל, הבסיס לאמונה, הוא הכרתו של האדם במגבלותיו. האדם אינו יכול להבין אובייקטיבית את המציאות, את העולם בו אנו חיים. ``הקליטה באמצעות החושים נותנת רק *מידע עקיף בלבד* מן העולם החיצוני, מהמציאות הפיזית, ולכן המושגים שלנו על המציאות הפיזית עצמה בנויים *מספקולציה בלבד*.`` (אלברט איינשטיין) - הוכח ע``י מדענים שהאדם אינו קולט בחושיו את המציאות האמיתית. לדוגמה, ידוע לנו כי כדוה``א מסתובב, ואנחנו שנמצאים עליו מסתובבים יחד איתו במהירות רבה. אבל חושינו `אומרים` לנו שאנו עומדים ללא תזוזה. ועוד דוגמה: אנחנו יושבים בחדר שקט, כאשר למעשה נמצאים בחדר קולות וצלילים, רק שאין האוזן האנושית יכולה לקולטם. אך אם נפתח מכשיר רדיו - נשמע את הצלילים. זאת מכיוון שאין האוזן האנושית מסוגלת לשמוע את כל התדרים הקיימים בעולם. חושינו מטעים אותנו, ואנו רק *מדמים* את המציאות האמיתית. אין אנו יכולים לקלוט אותה בחושינו. ``אילו היה נפתח לנו חוש שישי חדש, הקולט את אמיתת המציאות בה אנו חיים - מה רב היה אושרנו`` - כמו עיוור שנפקחו עיניו ויכול לראות את העולם (אך עדיין ראייה זו אינה מושלמת, ולעולם לא תהיה מושלמת, מכיוון שלעולם לא יוכל לראות את כל גלי האור הקיימים בעולם). אבל, אלוקות אינה עוברת דרך החושים. רק כשמודעים למגבלות האנושיות, אפשר להתחיל להבין מהי אמונה, להבין מהי אלוקות. ``כנקודת אחיזה של יישות ממשית, עובדתית ומציאותית שמחוץ ליקום כולו, מציבים המאמינים את מציאות *הא-ל*, לא את חשיבתו השכלית של *האדם*.`` - מכיוון שאין לנו הוכחה של מציאות אמיתית, אנו יכולים לקבל את המציאות האלוקית גם ללא הוכחה ע``י החושים (כפי שאנו מקבלים את המציאות של העולם הגשמי ללא הוכחה ע``י החושים - כפי שהוכחנו מקודם). היישות האלוקית היא אין-סופית ולא נוכל להבינה לעולם. היא משדרת תנודות וגלים אלוקיים רוחניים ולנו יש חוש נשמתי המסוגל לקלוט אותם. כשמפתחים את החוש הזה ניתן `לראות` את ה`, לחוש אותו בבהירות כמו שאנו חשים בהמצאות שאר הדברים בעולם, וזוהי אינה מציאות שזרה לנו, אלא היא נמצאת בתוכנו ממש. הדברים האלו אינם מספקים את מי שאינו חש בקיומו של חוש זה. מכיוון שהחוש קיים בכולנו, אך הוא `עיוור` מלידה. כמו שגלי האור מגיעים אל עינו של העיוור והוא לא רואה אותם, כך הגלי האור האלוקי מגיעים אל החוש, אבל לא ניתן לחוש בהם כל עוד החוש חסום ומוסתר. רק טיפול שיסיר את החסימה יוכל לגלות לנו את עובדת קיומו של החוש ואז גם יקלוט את התשדורת של `הקרינה האלוקית`. הטיפול הוא - המצוות המעשיות. רק *חיי אמונה מעשיים* הם שייגרמו להסרת האטימה מהחוש, ויפתחו אותו לקליטת המציאות האלוקית. רק פעם אחת בהסטוריה הקב``ה פקח את החוש הזה בדרך ניסית - ע``י פעולה אלוקית ולא ע``י הפעולות שעל האדם לבצע - הדבר קרה במאמר הר סיני - ``פנים בפנים דבר ה` עמכם בהר מתוך האש`` - כל העם ראה ``מראות אלוקים``. אך אנחנו, שלא נכחנו במעמד הזה, ולא זכינו לנס, צריכים לקיים את התורה והמצוות שקיבלנו באותו מעמד, כדי שנוכל להגיע בכוחות עצמנו לאותה התגלות. לא צריך לחפש את האלוקים בחוץ, רחוק, אלא בפנימיותו של האדם, בתוכנו, נמצאת את האלוקות.