אמונה במילה

לות

New member
אמונה במילה

קופסא של עוגיות ששמו לי למעלה, מעל המקרר, הוא מקום נהדר למנוע מילדים קטנים עששת, לעמוד על קצות האצבעות, להימתח, לשלוח זרוע, לתפוס רגעים של אוויר בידיים והנה, הכל נופל עליי בבת אחת. עכשיו יש רצפה שמלאה שברי עוגיות, ויש אותי שמלאה בקופסא מנופצת. חלומות הם כמו כוכבים. או שאתה קונה אותם או שאתה נמוך מידי בשביל להגיע אליהם. אני נמוכה מידי, כנראה. נמוכה זאת בעיה, נמוכה עם משקל עודף של שקית רצונות זה מסובך. האם ניסיתם פעם לעלות מספר קומות עם תיק בית ספר רגיל? האם ניסיתם לרוץ נגד הרוח? כמה כואב לגלות שאנחנו לא טובים לדבר מסוים, כמה נורא לקבוע עובדה לפני שניסינו. במרוץ הזמן זולגות עלינו טיפות של מציאות, ואני מתוכן לא ממהרת למצוא מחסה. ההרגשה לא עוזבת, הכוכבים שלי בשמיים, הרבה מעליי. מסלול שאין לו סוף או התחלה, רק נפש של ילד חולמני שברחה לה למקום אחר. פתאום לנפש יש ערך, והמילים מקבלות את עולה. החיים קצת פחות, והמציאות רק סותרת. תאמין, ילד. תפרכס ותזיע לתוך הנפש, לתוך עצמך ותרעיד עוצמות של הבנה. תפתיע, ילד. תשבור את השגרה, תנפץ הרגלים ואל תמכור את עצמך לקלישאות. תכאב, ילד. תאסוף מתוכי אמונה במילה, ואני בתמורה אתן את כולי. דיעה? ביקורת?
 
למעלה