אמון
אני בת 28 עם חבר בן גילי מזה שנתיים. חברי טוען שאני קנאית מדי. במה דברים אמורים: למשל בארוע מטעם עבודתו הוא צילם את החברים ובתוכם גם בחורה מושכת מאוד ונאה. חברי הקדיש לה תשומת לב מיוחדת לטעמי כולל צילומי קלוז-אפ אומנותיים ממש. ניסיתי לא לומר דבר אך לא התאפקתי ובעדינות יתרה שאלתי לפשר העניין. מאז עבר כחודש אך חברי עדיין שומר לי טינה על עצם הרעיון שהעלתי, הוא טען שהוא התעייף ממני וכו'. כששואלים אותו מה עם חברה שלך הוא עונה בסדר אבל קנאית מדי. האם זוהי לא הגזמה מצדו? האם אין הוא מסוגל להבין ללב בחורה שחוששת מדברים לא נודעים? במקום להסביר לי כי אין בכך ולא כלום הוא כעס מאוד ורק הגביר את כל רגשותי לעניין. מה עושים?
אני בת 28 עם חבר בן גילי מזה שנתיים. חברי טוען שאני קנאית מדי. במה דברים אמורים: למשל בארוע מטעם עבודתו הוא צילם את החברים ובתוכם גם בחורה מושכת מאוד ונאה. חברי הקדיש לה תשומת לב מיוחדת לטעמי כולל צילומי קלוז-אפ אומנותיים ממש. ניסיתי לא לומר דבר אך לא התאפקתי ובעדינות יתרה שאלתי לפשר העניין. מאז עבר כחודש אך חברי עדיין שומר לי טינה על עצם הרעיון שהעלתי, הוא טען שהוא התעייף ממני וכו'. כששואלים אותו מה עם חברה שלך הוא עונה בסדר אבל קנאית מדי. האם זוהי לא הגזמה מצדו? האם אין הוא מסוגל להבין ללב בחורה שחוששת מדברים לא נודעים? במקום להסביר לי כי אין בכך ולא כלום הוא כעס מאוד ורק הגביר את כל רגשותי לעניין. מה עושים?