הקושי שלך נובע ממשהו אחר מבגידה רגילה
נכון שיש כאן סיפור של הזנחה והתרעה לאורך זמן שמשהו משתבש,
אבל לידה שלך לא אמורה להיות חלק מהאינטימיות של בעלך עם האישה האחרת.
אני חושבת שאם לא היה כזה דבר לא היית נגעלת מכך שהוא הכניס אותה ברמייה
לתוך המקום הכי אינטימי של שניכם שלאף אחד אסור להיכנס אליו מלבדכם.
בגלל זה את מתקשה להאמין לו, משום שאם עשה דבר כזה זה עלול לסמן שהוא
רצה לעזוב אותך גם בלי קשר גם להזנחה המתמשכת, שאולי הוא כבר נפרד ממך בלבו
בכך שפרץ את מסגרת האינטימיות שלכם.
השאלה היא באמת אם יש מה להציל.
למען הילדים, למען מה שאתם עדיין מרגישים - תנסי לטפל בזה, כי יש בגידות שאפשר להשתקם מהן.
במקרה שלך, מצאי דרך להסביר לו שגם בסיפור של בגידות יש קווים אדומים
שברגע שחוצים אותם קשה מאוד מאוד לחזור לאחור, ולכן כדאי לכם לבדוק אם יש מה להציל.
דבר נוסף וחשוב:
כשמישהו מוזנח בקשר, יש לו שלוש ברירות.
1. להשלים עם המצב ולא לעשות שום דבר.
2. לטפל בזה ואז לראות איך מתקדמים.
לא לטפל בזה ולבגוד או להתגרש.
כלומר, נכון שההתכנסות שלך בעצמך הייתה הטריגר, למרות שיש לך סיבות ולא רק תירוצים,
אבל זאת היתה לגמרי הבחירה שלו להגיב כפי שהגיב, גם אם התריע על כך וניסה לטפל.
שניכם חייבים לקחת אחריות על הבחירות שלם, וגם אי-בחירה יש לה מחיר.
מזל טוב להולדת התינוקת, ובהצלחה