אמון שנשבר

קארניו

New member
זה הכל בגלל שאני שייכת למרקורי

 

גארוטה

New member
למרות שנראה לך

שהוא היחיד ששבר את האמון ולכך גם כיוון כל הפוסט שלך, להערכתי ממה שקראתי
גם את שברת את אמונו.
אם ב-6 השנים שאתם נשואים הבאתם 3 ילדים, זה אומר שכמעט אף פעם לא ממש היה לך זמן בשבילו, עוד הרבה לפני ההריון האחרון,
או כמו שאת אומרת הבעיה שבמהלך הזמן הזה הוא דיי נדחק לסוף סדר העדיפויות שלי, הריון עם שני ילדים ובעל שחוזר מאוחר לא הותיר לי כוחות אליו כך שלא היה הרבה סקס וגם כשהיה זה היה די מכני . העייפות שלי היתה גדולה ולא ממש התייחסתי אליו. אני יודעת שאני יכולה להיות מאוד קרה
אם זה לא שבירת אמון, אז מה זה? דחקת אותו לסוף סדר העדיפויות שלך וכשבנאדם מרגיש שהוא בסוף סדר עדיפויות של האשה שלו, הוא גם בוחר להישאר
שעות בעבודה כדי לא לבוא הביתה ולגלות שלא ממש סופרים אותו. אין פה אפילו את ה"מה בא קודם הביצה או התרנגולת".

אז נכון ששניכם עכשיו נמצאים בשלב של התירוצים. לך יש את שלך ולו את שלו. תעברו את שלב התירוצים ותסכימו שה"אשמה" היא של שניכם
ותמנעו מלהאשים אחד את השני וקחו את עצמכם לטיפול זוגי שיעשה לכם קצת סדר בהתנהלות הזוגית שמזמן כבר לא קיימת ביניכם.
תזכרי, שלפני שאתם הורים אתם זוג. ככל שתהיו זוג טוב יותר תהיו הורים טובים יותר ואף פעם לא ההיפך.

בהצלחה רבה!
 

seeyou

New member
איך בונים אמון שנשבר ?
לדעתי כול דבר שנשבר

מאבד את ערכו-לכן זורקים אותו ובונים דבר אחר-אמון חדש על בסיס שונה מהקודם.

בעצמך כתבת:"
כאשר גילינו על ההריון (לא מתוכנן)הוא היה בדיכאון והעלה אפילו הצעה לעשות הפלה בגלל שלא היה לנו זמן לזוגיות שלנו ורצה שנתחיל לחיות .עם שני ילדים והוא מאוד חשש מהילד נוסף"

ברור לי כגבר שבמצבים כאלו אישה אחרת הופכת למקור לניקוי ראש עם אופציות


האם לפותץ את העיניין או להבליג ולהמשיך לזמן נוח יותר מבחינתך?

אי אפשר לדעת

ה"הגיון" של הגברים במצבים כאלו לא פועל מאחר שהדם זורם למקום אחר


יוסי
 
זה יפה שאת יודעת שהוא אוהב אותך

אבל זה לא הופך את זה לנכון.
מבלי להפחית בחלקך ובאחריות שלך בקשר וכו' וכו', התנהלות האיש שלך לא בסדר בהרבה יותר ממובן אחד ואני לא רואה איך אפשר לשקם ככה קשר.
קשר משקמים ממקום שבו שני הצדדים אומרים "מספיק", שנמאס להם מהסחלה, מהחרא, מהמלחמה, מהסודות, מהבכי, מהבדידות- והם מחליטים לנטוש את הדפוסים הישנים ולאמץ דפוסים חדשים.
אישך ממש לא נמצא במקום הזה. אולי הוא יגיע לשם בעוד שנה, אולי אף פעם לא.

את יזמת איתו שיחות והוא ביקש לחכות עד אחרי ההריון. שאלתי היא: למה הסכמת לחכות? האם שאלת אותו למה הוא רוצה לחכות?
לדעתי הוא החזיק אותך שבויה. אותי זה ממש מקומם אני חייבת להגיד לך. הוא רצה ממך ילד, התייחס אלייך כמו אל רחם מהלך על שתיים, וידא שהוא ישיג מה שהוא צריך ממך- ועכשיו זרק. לא מתנהגים ככה!!!

עכשיו את שואלת איך ממשיכים מכאן. אבל אישך אומר לך שהוא רוצה להתגרש, אז לאן יש להמשיך? את מתכוונת לעגון אותו?
 

מסובכת

New member
אני חושבת שאת עושה סתם רעש

גברים ידועים כחלש אופי בכל הנוגע למין השני (הזוגות הנורמליים), אז כל אחד יכול ככה למעוד בשעת קושי, דבר נפוץ.
עצם זה שסיפר לך מה עשה מיד ברגע שגילת, שנתן לך גישה לכל מה שרצית (פירוט שיחות) וביקשת, שסיפר לך הכל...היה פתוח איתך ולא הלך עקום, מה שמרביתם עושים. לא הכחיש.
יש לך גבר אמין בהחלט.

לכל בן אדם יש נקודה שיכול להישבר, השאלה היא: ״מה״?
אצלו זה היה זה בעקבות קרירות, וכן שקר בכדי להמשיך במה שהוא עושה (לברוח מהמחשבות דרך עמיתה לעבודה ולא אחת זרה) וכן בכדי לא לפגוע בך כי היית בהיריון מתקדם, וזה הגיוני, הייתה התחשבות למצבך וכנראה אולי עמד גם לספר/שחיכה שתגלי איך שהוא כי הרי לשקר אין רגליים...ובכלל, זה גן מעיד עליו שהוא לא כזה ניסה להסתיר, כי הדבר הראשון שעושים ברגע של טלפון חדש זה לעשות מחיקת זיכרון בלחיצת כפתור, והוא מה שעשה זה שבתת מודע/במודע/בסמוך למודע ומה שלא יהיה - לא החשיב את עצמו כבוגד שעליו להתגונן/להסתיר.

הוא פשוט הלך לאיבוד...טיפשי, אבל אופייני לרוב הגברים ללכת לאיבוד כשקשה...ושלך לא נסחף, אלא רק מצא מין ניחום, לא שיתף פעולה מלא למרות כל ההזדמנויות שהיו לו, רק רצה לברוח, וזה טבעי לבן אדם.

תראי את זה כמבחן קטן, והוא יסיק לבד מזה. המשבר והתקרית הזו תחשל אותו, כי הוא לא מאלה שממש מנצלים הזדמנויות, נראה שקשור אלייך.

תאבדי על זה, על הבנה.
מזל טוב על הלידה ובהצלחה
 

seelinewoman

New member
הקושי שלך נובע ממשהו אחר מבגידה רגילה

נכון שיש כאן סיפור של הזנחה והתרעה לאורך זמן שמשהו משתבש,
אבל לידה שלך לא אמורה להיות חלק מהאינטימיות של בעלך עם האישה האחרת.
אני חושבת שאם לא היה כזה דבר לא היית נגעלת מכך שהוא הכניס אותה ברמייה
לתוך המקום הכי אינטימי של שניכם שלאף אחד אסור להיכנס אליו מלבדכם.
בגלל זה את מתקשה להאמין לו, משום שאם עשה דבר כזה זה עלול לסמן שהוא
רצה לעזוב אותך גם בלי קשר גם להזנחה המתמשכת, שאולי הוא כבר נפרד ממך בלבו
בכך שפרץ את מסגרת האינטימיות שלכם.
השאלה היא באמת אם יש מה להציל.
למען הילדים, למען מה שאתם עדיין מרגישים - תנסי לטפל בזה, כי יש בגידות שאפשר להשתקם מהן.
במקרה שלך, מצאי דרך להסביר לו שגם בסיפור של בגידות יש קווים אדומים
שברגע שחוצים אותם קשה מאוד מאוד לחזור לאחור, ולכן כדאי לכם לבדוק אם יש מה להציל.

דבר נוסף וחשוב:
כשמישהו מוזנח בקשר, יש לו שלוש ברירות.
1. להשלים עם המצב ולא לעשות שום דבר.
2. לטפל בזה ואז לראות איך מתקדמים.
לא לטפל בזה ולבגוד או להתגרש.
כלומר, נכון שההתכנסות שלך בעצמך הייתה הטריגר, למרות שיש לך סיבות ולא רק תירוצים,
אבל זאת היתה לגמרי הבחירה שלו להגיב כפי שהגיב, גם אם התריע על כך וניסה לטפל.
שניכם חייבים לקחת אחריות על הבחירות שלם, וגם אי-בחירה יש לה מחיר.

מזל טוב להולדת התינוקת, ובהצלחה
 

Aski7

New member
לגמרי וגם

נדמה לי שזה שהוא מתחבא מאחורי ה״אשמה״ שלך מה שמונע ממנו לקחת אחריות לגמרי וזה יכול להוביל לרומן נוסף..
זו החלטה שלו בלבד איך להגיב ל״הזנחה״ הזו.. הוא יכל ללכת לבד לטיפול זוגי, יכל להתחיל לצעוק ולהתריע שרע לו, יכל לבוא ולהגיד איך הוא מרגיש..יכול לדרוש.. יכול לשכור בייביסיטר שתקל עלייך..
נשמע לי כאילו מרוב שאת רוצה לסלוח כבר ולא להתמודד עם הפצע שהוא פצע אותך את לוקחת את רוב האחראיות.
אני מאמינה שאת צריכה לקחת אחריות על ההזנחה וזהו!!!
התגובה שלו היא שלו! ולא לא אחריות שלך.
ומה אם חס וחלילה ילד יחלה ויצטרך טיפול מתמיד מה שטבעי והגיוני יגמור על הכוחות שלך אז מה אז? הגיוני שיבגוד ישר? מה עם שאר האופציות: לבקש עזרה מבחוץ, להוריד שעות, לשלם לאחות...
בקיצור מה שלדעתי יקרה עכשיו זה שאת תגמרי על הכוחות שלך לגמרי בלהתאמץ לרצות ולשמח את הבעל שמא יבגוד ואז ״נכשלת״ בתפקידך והאשמה עליך, בלטפל בילדים ובללמוד, מבלי לצפות לאחריות הזו מצידו :לראות כמה קשה לך ולנסות להוריד עומס ממך כדי שתרוויחו.
וגם ינהל רומן מנחם רק הפעם יסתיר בחכמה.
בקיצור הוא מקבל אישה שעושה הכל ועוד אחת לשאר הדברים.
 

תותי777

New member
אני מבינה את מה שאת אומרת

האמת שממש לפני הלידה דובר על לקחת עזרה אחהצ כדי שיהיה לי יותר קל וגם שהוא ישתדל להגיע בשעות מוקדמות יותר כדי לעזור. מיד אחרי הלידה גם סגרנו את זה והיה נראה שחשוב לו ושהוא סוף סוף מבין את העומס והקושי כי הוא גם חווה אותו כאשר הייתי בבית החולים והוא היה לבד עם הילדים.
אני לוקחת את האחריות שלי על ההזנחה אבל ברור לי שדבר לא מצדיק בגידה ועל זה קשה יותר לסלוח.
אני מקוה שדברים יסתדרו , אני יודעת שצריך לטפל בשורש הבעיה ולא לחיות באשליה שדברים יסתדרו מעצמם. יש כאן הרבה עבודה לכל אחד מאיתנו.
 

sisi2704

New member
סליחה

אני מאמינה בלסלוח פעם אחת אבל לא לשכוח,קורה שאנשים מועדים
רק את יודעת אם שווה לך להתאמץ ולעבוד על האמון מחדש ,ל הכל שחור ולבן
מכאן אתם יכולים לצמוח למעלה או לרדת למטה
לפרק הכי קל
 

nsicha1

New member
את כמעט אני בשינוי אדרת

אני אציג את עצמי תכף כי אני חדשה כאן , אבל מהסיפור שלך משתמע שאכן זה מצב לא קל אני מבינה לליבך כי אני כמעט באותה סיטואציה כמוך רק שונה, אני קוראת את התגובות שקיבלת ובאמת הרעיון היחיד זה שיעזוב עבודה כי התפתח שם קשר וזה לא פשוט
מעבר לזה תנסו יועץ זוגי כי כן נראה שיש מקום לתיקון עדיין יש שם אהבה והוא באמת נשבר ודבר אמת בזה שסיפר לך את הסיפור, מה שמשתמע ממנו זה שהוא עוד לא ויתר עלייך ויש מה להציל אז לכי על זה ושיהיה בהצלחה
 

liatrosenshtein

New member
אמון שנשבר

יקירה,
נשמע שעברתם תקופה לא קלה והגיע הזמן לעשות קצת סדר.
אמון שנשבר לא קל לשקם אולם לא בלתי אפשרי ולכך שניכם נדרשים.
במסגרת עבודתי אני פוגשת מקרים כאלו לא מעט.
הגיע הזמן לעבוד על הזוגיות שלכם למען הבית כולו.
את מוזמנת ליצור איתי קשר לתיאום פגישת היכרות חינם.
הקליניקה שלי בהוד השרון
ליאת רוזנשטיין - יועצת זוגית
 
כדי לבנות אמון שנשבר

צריך שני צדדים שרוצים באמת
המון עבודה קשה
וגורם חיצוני שמתווך, מכוון ומפקח.
ואז יש סיכוי...

איך ממשיכים מכאן ?
או שמפרקים את החבילה, על כל המשתמע מכך, ומשתמע מכך בעיקר דברים שליליים (לילדים, למצב הכלכלי שלכם, ועוד)
או שמגייסים את הגורמים שהזכרתי מעלה, ומתחילים להילחם.

ומשפט לגבי הרקע לשבר באמון.
שווה לטעמי לשוב ולבחון, כל אחד מכם, את סל הרצונות והאמונות שלו (ביחס לקשרים כאלה ואחרים), ולשוב ולבחון ברוח זו את החוזה הבלתי כתוב ביניכם.

בהצלחה !
 
למעלה