אמון קבוצתי

Dror Bar

New member
אמון קבוצתי

עד כמה אתם נאמנים לקבוצה האם לדוגמא יצא מצב שלא רציתם לספר את האמת לחבורה אך נדרשתם לספר. האם כאשר אתה בא לחבורה רק כדי להרגה והם שואלים אותך למה אתה בא אליהם אתה צריך להגיד להם את הסיבה האמתית. מה דעתכם?
 

Dror Bar

New member
עוד משהו ששכחתי

אני יכול לכתוב כן סיפור בהמשכים על מבוכים ודרקונים או במקום אחר שיהיה קשור לפורום הזה
 

DDN

New member
צ'ובה.

נתחיל מב: הסיפור הוא של הקבוצה שלך שמשחקת או סתם סיפור שאתה כותב? אם זה של הקבוצה שמשחקת, נשמח לראותו כאן. בנוגע לאמון והנאמנות (יש הבדל בין השניים) לדעתי הקבוצה צריכה לצאת מנקודת מצב שכל החברים בה רוצים להיות חלק מהקבוצה. אני לא הייתי נותן לשחקן להצטרף במטרה "להרוג את הקבוצה". בנוגע ל"לא לספר את האמת לחבורה", הדמויות שלי יכולות להעביר שיעורים: בין אלכסנדרה שהסתירה את סוד הפיכתה לערפדיה. אקונח שהמציא פיצול אישיות כדי לחסוך מעצמו שאלות טיפשיות. דומיניק - הומ. . .. דומיניק לא הסתירה סודות. . . .
 

Nihau

New member
דומיניק לא הסתירה סודות

פשוט כי מי שהיא בחרה כשותף לחיים בעל יכולת זיהוי שקר שעולה על מכונת אמת ממוצעת- כשהוא רוצה בכך. בברכת chickan good!
 

DDN

New member
א-הא ופגסוס זה הקמע של קבוצת

הכדור מים של ואסרבונד.
 

ogmios

New member
אני מפספס משהו

או שזו פשוט בדיחה פרטית?
 

DDN

New member
אין סוסים בנוסגות'.

התשובה הזו הייתה משהו בסגנון של: "נראה לך?" או "אם זה מה שאת רוצה לחשוב. .. . " או "כשחזירים יעופו" ובנימה רצינית: גם לדומיניק יש סודות, אם הייתה מרגישה שאדריאן מנסה לצוד את השקרים שלה, היה עוד קיפוד אחד בעולם. אבל הסיבה הפשוטה היא שדומיניק פשוט לא מסתירה סודות.
 

Dror Bar

New member
אבל אם היו שואלים את אלכסנדריה אם..

היא ערפדית היא הייתה אומרת או לא?
 

DDN

New member
יש לך כאן בעיה.

מה יביא את הדמויות האחרות לרעיון המגוחך לחשוב כך או אפילו לשאול אותה עם היא ערפדיה? כמו שלא ישאלו את הבחור החדש בחבורה: "באת להרוג אותנו?" והאם היא הייתה אומרת במידה וכן שאלו? סביר שלא. מצד שני, אי אפשר לדעת אצלה.
 

Nihau

New member
../images/Emo18.gif ארוך

נאמנות לקבוצה! נושא מעולה לדיון. מעולם לא נתקלתי במצב בו אחד מחברי הקבוצה נכנס אליה כדי להרוג מישהו מתוכה- זה מצב שאף שה"מ שאי פעם שיחקתי איתו לא יצר וטוב שכך. עם זאת בכל קבוצה בה שיחקתי תמיד עלתה הסוגיה הזו של האמון מתישהו. בקבוצות הראשונות החברים בקבוצה היו דמויות שלכל אחת סודות אפלים כלשהם בהיסטוריה הפרטים והאמון נשמר בעיקר בגלל גורם מאחד עכשווי ונטיה לא לחדור לפרטיות של החברים בקבוצה אלא אם זה הביא לאיום על החבורה כמו אוייב ישן של מישהו מהקבוצה בא לחסל חשבונות... חוסר החיטוט בחייהם הפרטיים של האחרים נבע בעיקר מתוך הבנה שחיטוט כזה בחיי האחד יביא בסופו של דבר לחיטוט דומה בחייך שלך- לא רצוי בעליל. האמון נבע גם מהעיקרון של הצלת חיים הדדית- אנשים הופכים לחברים מאוד טובים אחרי שעזרו זה לזה לשרוד מצבים קשים במיוחד והצילו אחד את השני כל כך הרבה פעמים. בקבוצות היותר מאוחרות החברים בקבוצה היו יותר מאוגדים- פחות הנהגו כשכירי חרב שלא אכפת להם מכלום חוץ מהשלל ולהשלים את המשימה. כאשר החבורה הייתה יותר מאוגדת נוצרו מצבים בהם יותר חשוב להכיר אחד את השני ואז אנשים יותר נפתחו אחד כלפי השני- סיפרו סיפורי חיים וחלומות לעתיד, שאיפות ומטרות בחיים. במצב כזה האמון היה עוד יותר חזק- הדמויות ציפו מהחברים שלהם להתנהג כמו חברים אמיתיים- לבוא לעזרה בשעת צרה, להבין ולתמוך במטרות האישיות אחד של השני, להחילט יחד על מטרת הקבוצה בצורה כזו שכולם יוכלו להגשים את השאיפות שלהם... במצבים כאילה החברות הדוקה הרבה יותר אבל החשיפה לבגידה גדולה גם כן ושבירות אמון נעשו אפשריות ואף קרו. עם תוצאות הרסניות. כאשר החבורה היית קבוצה של שכירי חרב אינטרסנטיים שום דבר לא היה שובר אמון פרט אולי לרצח של אחד החברים בקבוצה או גניבת שלל באמצע קרב ובריחה שמשארה את השאר חשופים להתקפה. כאשר היחסים בקבוצה הדוקים יותר דבריפ פשוטים יחסית כמו שקרים לבנים או אפילו טעויות בשיפוט יכולים לשבור אמון ולהשאיר קבוצה מלאה בנטיות רצחניות אחד כלפי השני. בקבוצה הכי מאוגדת שאי פעם שיחקתי בה שבירת אמון שנכפתה תחת לחץ יצרה מצב בו דמויות איבדו את הצפון והתחילו להתנהג בקיצוניות עד שהיה להם זמן לפתור את הבעיה בעת רגיעה ואז כשזה נפתר הקבוצה יצאה מזה עוד יותר מאוחדת והאמון בין חברי הקבוצה גבר פי 10 -די מעל כל הגיון סביר. לגבי השאלה היותר ספציפית ששאלת: אם לדוגמא יצא מצב שלא רציתם לספר את האמת לחבורה אך נדרשתם לספר. בפגישות האחרונות בפריפורם היה לי בדיוק מקרה כזה: לדמות שלי יש סימביונט שעצם קיומו סודי. הסימביונט יכול לבצע כמה פעולות קסומות שלדמות שלי אין יכולת ביצוע בפני עצמה. בקבוצה של הדמות שלי יש כוהן שיכול לשמוע שקר כחלק מהמתת שהאל שלו מעניק לו ככוהן שלו- אי אפשר לשקר לו בלי שהוא ידע שזה שקר. הדמות שלי קיבלה הודעה של חדשות דחופות ביותר והייתה חייבת לספר את החדשות לקבוצה אבל אסור הה לה לספר על הסימביונט. היא סיפרה לקבוצה את החדשות אבל שיקרה ואמרה שהיא זאת שקיבלה את ההודעה ולא הסימביונט. הכוהן הרגיש בשקר והאמון בקבוצה נשבר. לא שהייתה לה ברירה אחרת. זה לא היה הסוד שלה ולא הייתה לה הזכות לספר. לדעתי לא הייתי משנה דבר אם הייתי צריכה לשחק את זה שוב אבל זה היה בלתי נמנע במקרה הזה. ברוב המקרים אין לך מכונת אמת חיה ופועלת תמיד בקבוצה שלך אז שקרים קטנים ולבנים יעברו בשלום ברוב המקרים. גם שקרים יותר גדולים - אם הם נאמרים פעם אחת והצורך בהם נגמר לפני שהקבוצה מגלה את השקר ואתה מספר להם את האמת לפני שהם מגלים את השקר ומספר להם גם את הצורך בשקר באותו הזמן. בוגע לשקרים בקבוצה- הדיבר ה11- -אל תתפס. בנוגע לאמון בקבוצה- זה סיפור קצת אחר. יש לי עודדברים להגיד בנושא אבל כרגע קשה לי לנסח אותם- אולי אחר כך כשיהיו לי המילים.
 
למה לגלות?

אם אתה מצטרף לקבוצה במטרה לרגל/לבגוד/לרצוח, למה שתגלה להם? זה לא קצת חותר תחת מטרותיך? פרט לכך, למה שתגלה להם גם פרטים "ברורים" שבוודאי כתובים בדף הדמות כמו מקצוע למשל? למה שמישהו שמכנית נחשב ל"גנב" או "כוהן" לא יציג את עצמו כאביר, זמר נודד, מסרס-חזירים, קשת וכן הלאה? (מצד שני, למה להשתמש בכלל במקצועות?)
 

סנדרין

New member
מי אמר שלא? ../images/Emo12.gif../images/Emo142.gif

וזה דווקא מסקרן. במקרה שלי, אף אחת מהדמויות לא הציגה את עצמה בתור דווקא בעלת המקצוע שעל הדף, פשוט כי בדרך כל מדובר בהגדרה כוללת מדי או לא מדויקת. מה אתכם?
 

Nihau

New member
גם כן.

אם בגלל שזה היה סוד של הדמות או בגלל שיש דברים חשובים יותר בסדר העדיפויות. אף אחד לא בא להציג את עצמו כ"חשמלאי" אלא אם הוא בכנס של חשמלאים או הוא נשלח במיוחד לתקן משהו ספציפי ואנשים עושים לו בעיות בשער הכניסה.
 

DDN

New member
לא לגלות!

באותה מידה אני לא מוסר גם לשחקנים שלי בתהליך יצירת הדמות "מה בחרו האחרים". הדמות תציג את עצמה ולא איזה ספר חוקים שימתג אותה. בתור אחד שכן משתמש במקצועות, אני משתדל לא לבלבל מונחי משחק בתוך המשחק. הנוכלים בטח לא רואים את עצמם ככאלה ובטח לא יציגו את עצמם "אני נוכל". וכו'.
 
למעלה