אמון במחשבה..

אופיפה

New member
אמון במחשבה..

אצל הרבה אנשים חסר אמון במחשבה. יש אמון באלוהים, יש אמון בכסף, אך אין אמון במחשבה. לעומת זאת, אצל ילדים קטנים קל לראות כיצד הם מאמינים במחשבות שלהם לפי האופן שבו הם מבטאים את מה שהם רוצים. ברור להם שדבר מסוים צריך לקרות כך ולא אחרת. העניין הוא שאנחנו המבוגרים כמעט ולא מתייחסים למחשבות שלהם ברצינות, ולעיתים קרובות אפילו מתייחסים אליהן בביטול מוחלט. אצל רוב האנשים הראש עובד כמו אוטוסטרדה: מחשבה באה והולכת, ואחריה מגיעה עוד מחשבה אטרקטיבית יותר מהמחשבה הקודמת וכן הלאה. לרב לאנשים אין אמון במחשבה שלהם. הם נוטים להאמין בהצעות שמגיעות מבחוץ, ודווקא למחשבה שלהם הם לא מייחסים חשיבות. ( קטע שאהבתי מתוך 'בחירה'/ אירנה אוסוסקין).
 
אמון במחשבה

זה בעצם אמון בעצמי, לא? זה לסמוך על ההחלטות שעולות בראש ולבצע אותן. זה מה שהבנתי מההפניה ששלחת. אני חושבת שמתישהוא, האמון הזה מתערער (אולי לא אצל כולם?) ואז נוצר הפער הזה בין הילדות לבין החיים הבוגרים.
 

אופיפה

New member
כן..

השאלה איך אפשר לגרום לכך שנתבגר ונשמור שהאמון הזה לא יתערער כל כך.
 
יסודות חזקים

אני חושבת שהתפקיד הכי גדול של הורה - הוא לדעת לייצב ולחזק היטב היטב את היסודות של ילדו. לטעת בטחון עצמי. לחזק ולתמוך רגשית. לא לעטוף בצמר גפן, אלא לתת לילד להתנסות ולחוות את חייו, ולחזק אותו מן הצד. ברגע שהיסוד הזה, של בטחון עצמי, הוא מספיק יציב - אני חושבת שזה נשאר גם לחיים הבוגרים יותר. במידה וזה לא המצב - אני בניתי את הבטחון העצמי שלי בעזרת טיפול מקצועי.
 
לסמוך על המחשבות שלי...

זה לסמוך על עצמי, ואני למדתי שהאדם היחידי שיכולה לסמוך עליו זה על עצמי.
 
למעלה