אמהות עובדות

מצב
הנושא נעול.
דעתי כדעתך

אמהות עובדות
רציתי לשתף אתכם בויכוח נצחי ביני לבין בן זוגי אני טוענת שאמא צריכה להשאר רוב הזמן בבית והטיפול בילדים הוא משרה מלאה. בן זוגי טוען שלאמא צריכים להיות עיסוקים משלה כך שאין קשר בין נוכחות מלאה של האם בבית לבין ילדים מוצלחים . כמובן לכל אחד יש הרבה דוגמאות לבסס את טענותיו . למרות שבפועל שנינו עובדים אני מבחינתי ויתרתי הרבה על התפתחותי המקצועית בגלל שתמיד רציתי להיות ליד הילדים להשפיע ולא לפספס כלום השכלתי :תואר שני במקצוע קשה ומבוקש אבל ההתעסקות במקצוע זה מחייבת הרבה שעות מחוץ לבית וכמובן אני לא מוכנה לכך בפועל : אני עובדת מעט שעות רק כדי להרגיש שאני עובדת וכמובן לא מתפתחת מבחינה מקצועית עם כל ילד שנולד נשארתי יותר משנה בבית ועד היום אני מרגישה שככול שהילדים גדלים הם זקוקים לי יותר .אני מרגישה שאני מאוד תורמת להתפתחותם אבל בהסתכלות קדימה הם יגדלו ואני בגיל מבוגר יותר אצטרך להתחיל הכל מהתחלה יש לציין שהשקעתי שנים ארוכות בלימודים ובעבודה בבניית הקריירה שלי שלדעתי הולכת ודועכת מיום ליום מה דעתכן ומה אתם עושות על מנת לשמור על איזון בין ההתפתחות שלכן לבין ההשקעה והטיפול בילדים ? אשמח לשמוע תגובות
דעתי כדעתך
גם אני בילדי הראשונים השקעתי ועד גיל שנה נשארתי בבית עם הראשונה. עם השניה כבר הייתי בבית רק 3 חודשים (בעבודה לא איפשרו לי יותר מזה). עם השלישית למדתי את הלקח והתפטרתי ורק עכשיו לאחר שהיא כבר שנה שלישית בגן אני חוזרת למעגל העבודה וגם זו עבודה זמנית מאחר ובקיץ אנחנו רוצים נופש עם הילדים בחו"ל ולכן אני חוזרת לעבודה כדי לחסוך את כל מה שאקבל שם לקראת הנופש בתוספת קטנה של דמי ההבראה של הבעל. כולנו מקווים שהסכום יספיק לבילוי שכן קניות אין לנו צורך ומזכרות יהיו התמונות. ולי ממש לא איכפת להיות כל הזמן בבית גם כשהילדים יגדלו אם כי אז יהיה צורך למצוא עיסוקים נוספים (חוגים למשל שהיום אני ממש מגרדת מהרצפה כדי שיהיה לי זמן ללכת אליהם.
 
הערה מסויימת

אמהות עובדות
רציתי לשתף אתכם בויכוח נצחי ביני לבין בן זוגי אני טוענת שאמא צריכה להשאר רוב הזמן בבית והטיפול בילדים הוא משרה מלאה. בן זוגי טוען שלאמא צריכים להיות עיסוקים משלה כך שאין קשר בין נוכחות מלאה של האם בבית לבין ילדים מוצלחים . כמובן לכל אחד יש הרבה דוגמאות לבסס את טענותיו . למרות שבפועל שנינו עובדים אני מבחינתי ויתרתי הרבה על התפתחותי המקצועית בגלל שתמיד רציתי להיות ליד הילדים להשפיע ולא לפספס כלום השכלתי :תואר שני במקצוע קשה ומבוקש אבל ההתעסקות במקצוע זה מחייבת הרבה שעות מחוץ לבית וכמובן אני לא מוכנה לכך בפועל : אני עובדת מעט שעות רק כדי להרגיש שאני עובדת וכמובן לא מתפתחת מבחינה מקצועית עם כל ילד שנולד נשארתי יותר משנה בבית ועד היום אני מרגישה שככול שהילדים גדלים הם זקוקים לי יותר .אני מרגישה שאני מאוד תורמת להתפתחותם אבל בהסתכלות קדימה הם יגדלו ואני בגיל מבוגר יותר אצטרך להתחיל הכל מהתחלה יש לציין שהשקעתי שנים ארוכות בלימודים ובעבודה בבניית הקריירה שלי שלדעתי הולכת ודועכת מיום ליום מה דעתכן ומה אתם עושות על מנת לשמור על איזון בין ההתפתחות שלכן לבין ההשקעה והטיפול בילדים ? אשמח לשמוע תגובות
הערה מסויימת
אני יודעת שאימי, בזמנו, עשתה את הבחירה שלה וחסמה במידה מסויימת התקדמות (הייתה אחות, כיום מיילדת) בתחום (כמו מעבר למנהלת מחלקה וקידומים דומים), כדי לעבוד בשעות נוחות ובמקום קרוב לבית להיות עם הילדים. היא עבדה בעיקר במשמרות לילה, כדי להספיק לישון בבוקר כשאנחנו בגן, ולהיות איתנו ביתר הזמן. לאימי לא ניתנה חופשת לידה ארוכה לאחר לידתי, ובגיל 3 חודשים הוחלט לשים אותי במעון עם תינוקות בני גילי. לאחותי הקטנה יותר כבר היו מטפלות. כשאני ואחיי גדלנו, יצאה אימי להשתלמות והשלימה תואר ראשון בסיעוד ועברה הסבה מקצועית למיילדת. היום היא אדם מאושר מאוד, נהנית מעבודתה, יוצאת תכופות להשתלמויות נוספות, ובסה"כ אני מאוד גאה בה. אני - שהייתי בגן כבר מגיל שלושה חודשים - לא נפגעתי במאום, וגם אחי ואחותי לא נפגעו מכך שההורים עבדו. אני חושבת שזה תלוי באוי ובאופן בילוי הזמן עם הילדים, יותר מאשר השהייה המתמדת איתם בבית.
 

bhs

New member
המעון היה עד 16:00? מה אחר-כך?

הערה מסויימת
אני יודעת שאימי, בזמנו, עשתה את הבחירה שלה וחסמה במידה מסויימת התקדמות (הייתה אחות, כיום מיילדת) בתחום (כמו מעבר למנהלת מחלקה וקידומים דומים), כדי לעבוד בשעות נוחות ובמקום קרוב לבית להיות עם הילדים. היא עבדה בעיקר במשמרות לילה, כדי להספיק לישון בבוקר כשאנחנו בגן, ולהיות איתנו ביתר הזמן. לאימי לא ניתנה חופשת לידה ארוכה לאחר לידתי, ובגיל 3 חודשים הוחלט לשים אותי במעון עם תינוקות בני גילי. לאחותי הקטנה יותר כבר היו מטפלות. כשאני ואחיי גדלנו, יצאה אימי להשתלמות והשלימה תואר ראשון בסיעוד ועברה הסבה מקצועית למיילדת. היום היא אדם מאושר מאוד, נהנית מעבודתה, יוצאת תכופות להשתלמויות נוספות, ובסה"כ אני מאוד גאה בה. אני - שהייתי בגן כבר מגיל שלושה חודשים - לא נפגעתי במאום, וגם אחי ואחותי לא נפגעו מכך שההורים עבדו. אני חושבת שזה תלוי באוי ובאופן בילוי הזמן עם הילדים, יותר מאשר השהייה המתמדת איתם בבית.
המעון היה עד 16:00? מה אחר-כך?
היום ברוב המקצועות אי אפשר לעשות קריירה מ8:00 עד 17:00 אפילו. צריך להשקיע הרבה מעבר.
 
לא הייתי אומרת שב"רוב המקצועות"

המעון היה עד 16:00? מה אחר-כך?
היום ברוב המקצועות אי אפשר לעשות קריירה מ8:00 עד 17:00 אפילו. צריך להשקיע הרבה מעבר.
לא הייתי אומרת שב"רוב המקצועות"
רק בכאלה ששוק עבדים שם זה בגדר הנורמה, ומי שבוחר להיות עבד - משלם גם מחיר. מי שמוכן לצאת לעבודה מוקדם בבוקר רק בשביל לחזור הבייתה בלילה (ואם יש לו ילדים, אז הם כבר ישנים או שעוד מעט ילכו לישון) והדבר רק נהיה יותר קיצוני ככל שהוא מתקדם (כלומר, לא תקופת התמחות שבמהלכה עוד ניתן לסתום את האף), מרוויח בדיוק את מה שאמרתי שקורה לאותו הורה שמשרתו המלאה היחידה היא לטפל בילדים, ובאבואבוע... לי נראה, מבלי שיהיו לי ילדים, שלעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה ובידיעה שאין טעם לדבר על שעות נוחות יותר כי פשוט תוחלף בעובד נוח יותר, זה מחיר גבוה מדי לשלם.
 

bhs

New member
העבודה דורשת ולא תמיד אפשר לבחור

לא הייתי אומרת שב"רוב המקצועות"
רק בכאלה ששוק עבדים שם זה בגדר הנורמה, ומי שבוחר להיות עבד - משלם גם מחיר. מי שמוכן לצאת לעבודה מוקדם בבוקר רק בשביל לחזור הבייתה בלילה (ואם יש לו ילדים, אז הם כבר ישנים או שעוד מעט ילכו לישון) והדבר רק נהיה יותר קיצוני ככל שהוא מתקדם (כלומר, לא תקופת התמחות שבמהלכה עוד ניתן לסתום את האף), מרוויח בדיוק את מה שאמרתי שקורה לאותו הורה שמשרתו המלאה היחידה היא לטפל בילדים, ובאבואבוע... לי נראה, מבלי שיהיו לי ילדים, שלעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה ובידיעה שאין טעם לדבר על שעות נוחות יותר כי פשוט תוחלף בעובד נוח יותר, זה מחיר גבוה מדי לשלם.
העבודה דורשת ולא תמיד אפשר לבחור
נראה לי שזה יהיה מנת חלקם של רוב המחוננים. מי שהולך ללמוד מקצועות ריאליים ואחר-כך ישתלב בשוק ההיטק או שוק העבדים כמו שאת כינית אותו זה יהיה גם מנת חלקו. אז מה עושים? הולכים להיות מורה? אחות? פקיד בבנק?
 

לב אם

New member
../images/Emo45.gif הורים למחוננים הרבה פעמים

העבודה דורשת ולא תמיד אפשר לבחור
נראה לי שזה יהיה מנת חלקם של רוב המחוננים. מי שהולך ללמוד מקצועות ריאליים ואחר-כך ישתלב בשוק ההיטק או שוק העבדים כמו שאת כינית אותו זה יהיה גם מנת חלקו. אז מה עושים? הולכים להיות מורה? אחות? פקיד בבנק?
הורים למחוננים הרבה פעמים
בעצמם מחוננים לשעבר. במקצוע שבחרתי בו מתוך עניין אין אופציה בכלל ל 9 עד 3. אז כן, התפשרתי על קריירה: במקום לעסוק בהתמחות של התואר השני (שבה בכלל לא הייתי רואה את הבית), בחרתי בתחום קרוב ונוח יותר מבחינת שעות - אבל "נוח יותר" זה יחסי ועדיין דורש המון המון שעות עבודה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה