לגמרי,אני חולה על שיעורי תעבורה../images/Emo9.gif../images/Emo45.gif
כאילו,זה מוזר וזה,אבל אני ממש לומדת וזוכרת הרבה דברים מזה,ולמדתי לבדוק תקינות של צמיגים,ולהבחין בין תמרורים ודרכים שונות,וכל מיני...אני ממש מרוצה שמלמדים את זה
[לצערי,אני בין היחידים
]. חינוך מיני-אצלנו,ממש השקיעו ביסודי-היו לנו שעתיים שבועיות במשך חצי שנה,בנים ובנות יחד.ממש חשוב,לדעתי.בחטיבה הייתה מורה חולנית שהעבירה לנו איזה 5 שיעורים,אבל תכלס,לא מעבר. השנה,היה לנו תיאטרון שנקרא "תאטרון פלייבק",שהיה ממש מעולה.הם באים,ומדברים איתנו על נושאים שנוגעים לנו,בעיקר על אהבה.אבל בצורה נהדרת,מצחיקה,ובו בזמן רגישה ולא מסתלבטת.מה שאנחנו אמרנו להם-את הסיטואציות,הם הציגו.אנחנו בחרנו מי מהם ישחק איזו דמות,וזה היה פשוט נהדר. לדוגמה,דיברנו על קנאה.אז אחד הבנים סיפר,שכשהוא רק התחיל לצאת עם חברה שלו,קרה לו הדבר הבא (מנסה להשתמש בלשונו): היא גרה רחוק ויצאה עם ידיד,שבא לאסוף אותה.ידיד שהוא דיי מנייאק,וגם נראה ממש ממש טוב. הקיצר,אני (נכנסתי לזה
) מצלצל אליה,ושומע אותה נקרעת,מזה נקרעת,נשפכתתת מצחוק.אני כולי נלחץ,כי ממה כבר יש לה לצחוק?!הרי היא רק איתו.רק,לבד,איתו. אני שואל אותה איפה היא והיא אומרת-"פה,עם ___,בחוץ." -"אז מה,מצחיק לכם שמה,אה?את נהנת?" "כן,מאד..." -"מה,מה אתם עושים?מה כ"כ מצחיק?" "אה,כלום,אנחנו *חחחח* אנחנו *חחח* מלטפים חתולים
" |ברגע הזה הבחור ממש נלחץ| הם הציגו את זה כ"כ טוב,אחד מהם היה דני לשמן,ד"א,וזה היה נהדר.אני חושבת,שאם הם יחזרו שוב,זה יהיה בהחלט אחד הטובים.אולי נשכנע את בית הספר,בי"ב
