"אמהות ללא אם"
התחלתי לקרוא את הספר, שנכתב ע"י הופ אדלמן, אני כל כך המומה מההזדהות המוחלטת,כאילו אני כתבתי: "במשך שנים רבות,כשנתבקשתי לספר על עצמי, הדחף הראשון שלי היה לפתוח במשפט "אמי מתה כשהייתי בת שבע-עשרה". הרגשתי שזה התיאור האותנטי ביותר שאני מסוגלת לתאר את עצמי, עכשיו, כשאני מתבקשת לספר על עצמי, אני מתחילה אוטומטית ב"יש לי שתי בנות.....".." יש משהו עצוב ב"מראה" הזו, ויחד עם זה משמח להבין... לפתוח את הדברים ולהסתכל עליהם מנקודת מבט של מישהי אחרת כשבעצם זה כל כך דומה...
התחלתי לקרוא את הספר, שנכתב ע"י הופ אדלמן, אני כל כך המומה מההזדהות המוחלטת,כאילו אני כתבתי: "במשך שנים רבות,כשנתבקשתי לספר על עצמי, הדחף הראשון שלי היה לפתוח במשפט "אמי מתה כשהייתי בת שבע-עשרה". הרגשתי שזה התיאור האותנטי ביותר שאני מסוגלת לתאר את עצמי, עכשיו, כשאני מתבקשת לספר על עצמי, אני מתחילה אוטומטית ב"יש לי שתי בנות.....".." יש משהו עצוב ב"מראה" הזו, ויחד עם זה משמח להבין... לפתוח את הדברים ולהסתכל עליהם מנקודת מבט של מישהי אחרת כשבעצם זה כל כך דומה...