כאמא לשני מנגנים..
ראשית, קראתי קצת בשרשור.. אם זו לא בעיה כדאי לציין איפה בארץ מדובר כי זה יכול לעזור..
אצלנו... למרות שהם נולדו לבית עם אבא מנגן קלידים.. עד גיל 6 הגדול לא גילה משיכה מיוחדת.
כאשר הוא ביקש אכן פסענו לחוג האורגנית במתנ"ס.. אחרי 2 פגישות הבנו שזה לא בשבילו, לא רציני לא מספיק בקצב שהוא רצה.. (המשכנו עוד 3-4 שיעורים ).
כיוון שלא היינו בטוחים עד כמה הוא באמת רציני.. פסנתר לא בא בחשבון ולהכניס אותו ל"סד" של הקונסרבטוריון לא נראה מתאים (פעמיים בשבוע חצי שעה + שיעור תיאוריה + תזמורת..) אז מצאנו מורה פרטית שהגיעה הבייתה.. (גם יותר זול). אחרי שראינו שהוא רציני נרכש בדחילו ורחימו פסנתר חשמלי (זול יחסית).. ורק כאשר ראינו שהוא מתמיד בסוף כיתה ב' חזרנו לקונסרבטוריון הוא נפגש עם המורה המצוינת אבל החליט שלא בא לו עדיין להתחייב והמשיך עוד שנה עם המורה הפרטית.. בסוף כיתה ג' הוא חזר שוב ואמר שהוא רוצה... עם הכניסה לקונסברטוריון הוא עשה קפיצה משמעותית!! ברמה וברצינות. (עמדנו משתאים) המורה והמסגרת שידרגו אותו פלאים - לא סתם נאמר שבקונסברטוריון לומדים מוסיקה ולא רק לנגן על כלי... - רק לסבר את האוזן הוא ניגן במסגרת הקונסברטוריון עד סוף כיתה ז' בשנתיים האחרונות הוא מנגן עם מורים פרטיים כי כבר יש לו תחומי עניין מוזיקלים (לא קלאסיים שזו הסיבה שהוא עזב).. והוא שוקל/רוצה להשתלב במגמת המוסיקה פה בתיכון... (במקביל למדעים) הוא מנגן במסגרת תנועת תרבות (בית היוצרים) ועוד...
והקטן... גם לא גילה רצון מיוחד לפני אמצע גן חובה.... אז ביקש חליל או גיטרה.. סיכמנו על חוג מוסיקה בשיטת אורף שהיה פה.. הוא התחיל אבל במקביל דרש ללמוד גם פסנתר אצל המורה של אחיו הגדול... בכיתה א' (בגלל הניסיון עם הגדול) הוא נכנס לניסיון חצי שעה בשבוע אחרי 3 חודשים והעובדה שגילה רצינות עברנו לחצי שעה פעמיים.. הוא ניגן עד כיתה ד' רק בפסנתר. בד' הוא ביקש גם גיטרה וחילקנו את הלימודים לשניים.. השנה הוא ויתר על הפסנתר אבל מתמיד בגיטרה... מה הלאה.. נחכה ונראה.
אנחנו מאמינים שצריך לזרום איתם, אבל המסר שנגינה היא מחויבות, (בעצם כמו כל חוג אבל גם יותר..) שזו עסקת חבילה חוג עם אימון בבית ואם לא רוצים אז מבטלים וזהו... אצלנו זה עבד. הגדול עבר את שנות "המשבר" וכיום מנגן באהבה ומתוך מוטיבציה פנימית אמיתית (הוא בן 14, ואני מגלה אותו לפעמים מתעורר בשש בבוקר לנגן עד שכולם מתעוררים..). הקטן נמצא בתקופה שצריך קצת יותר ללחוץ ולהזכיר אבל אוי ואבוי אם נציע לוותר על לימודי הנגינה.. הוא מתעצבן
.
ואורגנית, אפילו יד שניה היא דבר שימושי גם אם יוחלט בסוף שהוא לא רוצה.. הוא יכול לחזור אל זה מאוחר יותר ו/או תמכרו וזהו.
ולהתאמן על אורגנית בטח שאפשר. עדיף פסנתר אם לומדים על פסנתר אבל להתחלה בטח (אנחנו ניגנו על אורגנית כשנה ואח"כ על פסנתר חשמלי, פסנתר נרכש רק מאוחר יותר... ). הקטע הוא שבאיזשהו שלב אם הילד/ה רצינים הם ירצו את הפסנתר משהו עם המגע של הידיים וכו'.. אבל חזון למועד תתחילו ותראו איך הולך.
בהצלחה
