פרפרי אהבה
New member
אמהות ומחלה ../images/Emo101.gif
אתמול יצאתי באמצע יום עבודה כי לא הרגשתי טוב, אבל ממש לא. לאמא שלי יש נטייה להציק ולהתקשר כל שנייה כשאני חולה, וברור לי שהכוונה שלה טובה והיא סה"כ דואגת, אבל זה מציק ויש לה נטייה לדבר ולדבר, וכשאני חולה אני עם מינימום סבלנות (זה למה תפסתי מרחק אתמול מהילדים בגן-גם בגלל שלא רציתי להדביק אותם וגם בגלל שהרגשתי שאני חסרת סבלנות
). אז אתמול לא התקשרתי לומר שאני בבית מוקדם, כי לא רציתי שיטרידו אותי, רציתי את השקט שלי ונראה לי שאמא שלי קצת נעלבה כשגילתה את זה בערב, ועכשיו אני עם רגשות אשמה. אני יודעת שהכוונות שלה טובות, אבל התוצאה יכולה לחרפן אותי...
. ייאמר לזכותה, שלא משנה מה יש לה לעשות, אם אני חולה-היא מוכנה לבטל הכל ולהגיע עד אליי כדי להכין לי מרק או לדאוג שאני אוכל ולארח לי חברה, לא מכירה הרבה כאלה שיעשו את זה (לא שאי פעם אני אסכים לזה...). איך אתן-משתפות את אימכן כשאתן חולות, גם כשאתן מבוגרות
לא מספרות בכלל שאתן חולות
ובכלל-מה אתן עושות כשאתן חולות ויש ילדים
ממשיכות כאילו כלום או נחות בין לבין או מביאות מישהו שיעזור עם הילדים ונחות
אתמול יצאתי באמצע יום עבודה כי לא הרגשתי טוב, אבל ממש לא. לאמא שלי יש נטייה להציק ולהתקשר כל שנייה כשאני חולה, וברור לי שהכוונה שלה טובה והיא סה"כ דואגת, אבל זה מציק ויש לה נטייה לדבר ולדבר, וכשאני חולה אני עם מינימום סבלנות (זה למה תפסתי מרחק אתמול מהילדים בגן-גם בגלל שלא רציתי להדביק אותם וגם בגלל שהרגשתי שאני חסרת סבלנות