אמא

ל י M ו ר

New member
אמא

אמא מתנוסס כאן למעלה וגורם לי לצביטה כל פעם מחדש. חודשים ניסיתי להבין מה עובר עליה יומיים למחרת כתיבת ההודעה הזו הגענו במצב קשה של קוצר נשימה לבית חולים. הרופאים לא האמינו לי שזו פעם ראשונה שהיא במצב כזה. מספר ימים לאחר מכאן התגלה ה"סוד" שהיא לא ידעה איך לומר לאמא לאבא נולדה תינוקת, תינוקת שעליה סיפרו לה רק לאחר צאתה לאויר העולם. במשך חודשים לפני היו שם שינויים רבים בבית של אבא שפצעו את נשמתה כל כך והיא שלא הבינה כל כך מה קורה, שלא ידעה מה לומר, נחלשה ופיתחה מחלות . שמונה חודשים שאני לה אמא ואבא שמונה חודשים שאני לאט לאט מבריאה את הנפש שלה והבטחון באלה שאמורים להיות לה משענת אמא ואבא. חתיכות של פאזל חוברו של דברים שניסתה לומר ואמא לא הבינה. היום אני יודעת שלעולם אהיה קשובה לה, שתמיד האמין לה גם אם בדיעבד יסתבר שאולי במקרה מסויים היא ממציאה. כתבה שם לימונדה שלפעמים צריך רק דבר אחד קטן ואני קיבלתי דבר אחד קטן גדול את החיוך של הבת שלי חזרה את הידיעה שאמא שם איתה ולא משנה מה יהיה. ובעיקר גיליתי כמה החיים מהתלים בנו שוב ושוב וכמה לא פשוט לגדל ילד כשהצד השני נעלם להיות לבד במערכה. ולא להרים ידיים לא להרפות מהחיים.
 
החיוך הזה שקיבלת

שווה פי אלף כי את יודעת להעריך אותו ולא לוקחת אותו כמובן מאליו. זה לא פשוט מותק, אבל את עושה מה שאת יכולה. אם שם בשבילה וזה המון. שרק תחייכו תמיד, שתיכן
 
חושבת שאחד הדברים החשובים באמת

הוא לדעת להקשיב לילדים לקרוא אותם כמו את כף ידך לא לטמון את הראש בחול, גם אם חושבים שמה שתמצאו שם לא יהיה נעים לתת להם את ההרגשה שהם יכולים לדבר איתך על הכל מחזקת את ידייך מניחה שהגידול לבד אינו קל את נשמעת לי אחת שיכולה!
 

יערית

New member
הרבה זמן לא קראנו עליך אמא../images/Emo24.gif

לפעמים זה מאד קשה מאד, במיוחד כשנוספים לזה מניפולציות ריגשיות,קשיי התבגרות, שינויים במצבי הרוח-ממש אישה קטנה לצידי וזה ממש לא קל,משתדלת מאד,נראה שגם את מאד.
 

d a n i e l s 5

New member
עצוב ושמח.....

ככה זה בכתובים שלך ....תמיד בערבוב. "לא להרים ידיים , ולא להרפות מהחיים" הרבה חיוך לך ולה !
 

magic40

New member
שולחת לך ולה ../images/Emo24.gif../images/Emo85.gif

ולך ולמקסימה הקטנה שיהיה לכם רק טוב
 
ההודעה שלך ...

קוראת את ההודעה של "אמא" וכל כך מזדהה... ילדים, למה קשה להם לבטא רגשות...? הסיפור שלך כך כך דומה לשלי... הילד לא מדבר...
 
אוווווופ לימורי....

צמרמורת גדולה עטפה אותי.. יכולה לומר לך...היי גאה בעצמך ובה. והחיוך הזה שלה...שווה הכל
 
למעלה