אמא...

[טוליפ.]

אמא...

אמא, שוכבת נטושת כוחות, על ערש דווי.. פניה היפות, עייפות,צמוקות שערה הלבן תלתלי,גלי ידיה פשוטות,רועדות, גופה ננטש,בכאבו זועק.. וליבי הולם, משתנק.. אמא רק תמול שלשום הלכת,גווך זקוף חייכת אלי בחן, עינייך,מבטך חשוף, אמרת,דברת,שאלת ואם רצית,כעסת... הבנתי,התנגדתי, כעסתי,הסכמתי... אמא ימי כאב וזעם, על נפילה קטלנית, שסחפה גופך השברירי למערבולת סופנית על רשלנות,ללא מוצא של מטפלים,וטיפולים לקראת קיצך,אויה... אמא מחוזות זכרוני מהדהדים בחוזקה, ימי התלות,כילד, חלומות ותקווה חום הענקת לי, ביטחון ושלווה, ותמיד מוכנה, זמינה לעזרי... אמא לקראת,את עוצמת עיניים ואני מפחד,מה ילד יום, מה יביאו יומיים... אל נא תעזביני, השארי עוד ועוד, מר ליבי שאינני יכול לה,לסגוד לפרידה הכפוייה גם אם לסבלך, תביא גאולה... אמא אולי מלאך, שבא מעל, לבוש הגלימה, בידו המגל, יוותר לך הפעם, יעניק עוד זמן קט, ונוכל רגעי חסד, למצות עד תומם.. אם וילד, מה זכה, טהורה אהבתם... אמא...

 

[חן.]

אמא

כשראיתי אותה בימיה האחרונים, מאבדת קשר עם המציאות לעיתים תכופות יותר ויותר, קוראת לאמה שלה שתבוא להושיע אותה מהסבל הרב, מהריק שלתוכו שקעה, התפללתי, התפללתי כמה פעמים ביום בדרכי שלי לאלהים, שיעזור לה ויגאל אותה מיסוריה , שלא היה להם מרפא.... והוא עזר, והוא קיצר את התהליך.... ומאז, אני אומרת לעצמי, ולילדי, תיהנו כמה שאפשר, והלוואי והיתה לי היום על ידי אמא שלי, שאוכל לאהוב אותה ולבוא אליה בצר לי....

 

[אפרת.א]

אמא...

לראות אותך עומדת ליד קברו של בנך כולך רועדת... לראות אותך כל כך כואבת לראות קמטים של סבל על לחייך לדעת אותך אמא. פעם כל כך כעסתי עלייך פעם כל כך לא הבנתי אותך היום כשאת כאן, איתי, כה קטנה, שברירית , מעורפלת... זקוקה לעזרה ... מבוהלת... אוהבת אותך ומבקשת ממך ..........סליחה...