A GIFT OF LOVE
New member
אמא,
ואז, אתמול, פתאום הבנתי כמה את חסרה.... תמיד ציפיתי שתהיה שם מישהי שתמלא את החסר, שתתן את מה שמעולם לא קבלתי.... ואז, ברגע אחד התחוורה לי העובדה שלעולם לא תהיה אחת כזאת. שאף אחת לא תוכל למלא את החסר... זאת הייתה הפעם הראשונה שבכיתי עלייך, הפעם הראשונה שהתאבלתי... הפעם הראשונה שהבנתי את מלוא החסר שלך... אחד עשרה שנים עברו מאז וזאת הפעם הראשונה שאני מתאבלת עלייך.... ועדיין, עדיין אני חולמת עליה... על זאת שתחבק ותרגיע. על זאת שתתן את החום והאהבה. על זאת שתמלא את הריקנות. על זאת שתמלא את החסך. אבל, היא לעולם לא נבראה. אין אחת כזאת. אין אחת כזאת שתתן אהבה ללא תנאים. אין אחת שתצליח להיות שם במקומך... ואני, עדיין חיה באשליה. עדיין חושבת שאותה אחת תגיע כמו מתוך חלום. עדיין חולמת אותה... עדיין חולמת אותך.... ושוב הולכת אני אל מתק הירח היתה נפשי בי רדומה סגורה אין פותח מתוקה המחשבה בדרך אליך וכל אוצרות האהבה בך ועליך [הולכת אליך / מאיר אריאל] והמחשבה הזאת כל כך מתוקה... ורק רוצה להגיע אליך... הולכת אחר הניחוח... מלאת ערגה, כמיהה ותשוקה... מלאת אשליה, אשליה מתוקה... ושוב, המציאות מכה בי. המציאות מתחוורת. את לעולם לא תהי שם יותר... והחסר, שוב אני מרגישה אותו במלוא העוצמה. ומשהו נדקר בי... וכמה שאני מצפה מכל אחת שאני פוגשת שתמלא את החסר, אף אחת לא באמת תצליח למלא אותו, אף אחת... ושוב הדמעות עולות, ושוב אני בוכה, בוכה את הבכי שמעולם לא בכיתי עלייך... וכל הזמן זו אותה תחושה אני לא יכולה לישון בלעדייך. למה באת, למה הגעת היה כל כך רגוע כאן לפנייך. והדמעות שאני בוכה לא מכאב, לא משמחה ולא עצב רק מזכירות לי את העובדה שאני חיה בעצם [הסודות / דניאל סלומון] שאני חיה כאן ושאת נמצאת כבר בעולם אחר... ואיך דנה שרה? אז עד הפעם האחרונה להתראות בגן עדן.... להתראות בגן עדן... להתראות בגן עדן....
ואז, אתמול, פתאום הבנתי כמה את חסרה.... תמיד ציפיתי שתהיה שם מישהי שתמלא את החסר, שתתן את מה שמעולם לא קבלתי.... ואז, ברגע אחד התחוורה לי העובדה שלעולם לא תהיה אחת כזאת. שאף אחת לא תוכל למלא את החסר... זאת הייתה הפעם הראשונה שבכיתי עלייך, הפעם הראשונה שהתאבלתי... הפעם הראשונה שהבנתי את מלוא החסר שלך... אחד עשרה שנים עברו מאז וזאת הפעם הראשונה שאני מתאבלת עלייך.... ועדיין, עדיין אני חולמת עליה... על זאת שתחבק ותרגיע. על זאת שתתן את החום והאהבה. על זאת שתמלא את הריקנות. על זאת שתמלא את החסך. אבל, היא לעולם לא נבראה. אין אחת כזאת. אין אחת כזאת שתתן אהבה ללא תנאים. אין אחת שתצליח להיות שם במקומך... ואני, עדיין חיה באשליה. עדיין חושבת שאותה אחת תגיע כמו מתוך חלום. עדיין חולמת אותה... עדיין חולמת אותך.... ושוב הולכת אני אל מתק הירח היתה נפשי בי רדומה סגורה אין פותח מתוקה המחשבה בדרך אליך וכל אוצרות האהבה בך ועליך [הולכת אליך / מאיר אריאל] והמחשבה הזאת כל כך מתוקה... ורק רוצה להגיע אליך... הולכת אחר הניחוח... מלאת ערגה, כמיהה ותשוקה... מלאת אשליה, אשליה מתוקה... ושוב, המציאות מכה בי. המציאות מתחוורת. את לעולם לא תהי שם יותר... והחסר, שוב אני מרגישה אותו במלוא העוצמה. ומשהו נדקר בי... וכמה שאני מצפה מכל אחת שאני פוגשת שתמלא את החסר, אף אחת לא באמת תצליח למלא אותו, אף אחת... ושוב הדמעות עולות, ושוב אני בוכה, בוכה את הבכי שמעולם לא בכיתי עלייך... וכל הזמן זו אותה תחושה אני לא יכולה לישון בלעדייך. למה באת, למה הגעת היה כל כך רגוע כאן לפנייך. והדמעות שאני בוכה לא מכאב, לא משמחה ולא עצב רק מזכירות לי את העובדה שאני חיה בעצם [הסודות / דניאל סלומון] שאני חיה כאן ושאת נמצאת כבר בעולם אחר... ואיך דנה שרה? אז עד הפעם האחרונה להתראות בגן עדן.... להתראות בגן עדן... להתראות בגן עדן....
