אמא של ...

SIRI41

New member
אמא של ...

שלום לכם, קודם כל אחלה פורום לדעתי. שנית אני אמא לילד בן 13 וחצי וילדה בת 15 וחצי. למרות שאני נותנת לשניהם את האהבה באופן שווה, הם היו אומרים לי, את אוהבת אותו יותר ממני, ואני עשיתי עבודה קשה מאוד, קראתי ספרים צפיתי בערוץ 8 וליקטתי הרבה אינפורמציה כדי ללמוד איך לא לפגוע, כי זה נושא רגיש. אני רוצה להגיד לכם, התוצאות לא איחרו לבוא. מגע גוף, חיבוקים, אהבה ומילות חיבבה זאת לא קלישאה - זאת האמת, בלי זה, כל מה שנגיד או נעשה לא שווה. היו לי תקופות לא קלות, אשקר אם אגיד שלא - אבל זאת הסיבה שהתחלתי לנסות להבין מה לעשות. לא בא לי שהילדים שלי יגדלו עוד כמה זמן עם משקעים. הם היו רבים בינם לבין עצמם ואנשים היו אומרים לי, כך זה ילדים, אני לא קיבלתי את המושג כך זה ילדים, יש ויש מריבות, היום כיף לראות איך הם מסתדרים. אגב, אני נראית מאוד צעירה לגילי וכאשר הפסקתי להיות חברה, אלא אמא, הם הפכו להיות ילדים - זאת עוד עצה להורים אם יש כאלה כאן, שהילדים לדעתי רוצים אמא ולא חברה. לא מזמן הבת שלי אמרה לי, אמא, אין לנו אותו טעם במוזיקה, בבגדים וכו' ואני צחקתי - ואמרתי לה ברור שאין, אני 42 עוד מעט ואת נערה בת 15 - ולמה אני אומרת את זה? היא תמיד חשבה שאני החברה שלה וכך גם נהגו בי כחברה, כעסו, הרימו קול, אבל מאז שאני אמא - הכבוד והיחס החם בבית נותן אותותיו. בהצלחה לכל האחים והאחיות :) אשמח לתת מנסיוני :)
 
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

האמת שיש לי קצת בעיה מסוימת עם הורים כחברים, את לא החברה שלהם, את אמא שלהם, אני לא אומרת שאת צריכה להיות קשוחה, אלא בהחלט להראות אהבה, כבוד והערכה אליהם ושידעו שאת שם בשבילם, אבל לא להיות חברה שלהם, צריך להראות גבולות.
 
ברוכה הבאה אלינו, גם אני אמא ל2

בת ובן, אני חושבת שזה נכון מאוד שבתור הורים של הילדים אנחנו שוגים לעיתים וחושבים שכדאי להיות חברים שלהם, אני מסכימה עם מה שכתבת- חברים באים והולכים- הורים נישארים, ילד זקוק להוריו כהורים ולא כחברים, בהורות יש המון מקום לאהבה, כבוד,חיבה, מגע, הקשבה ועוד המון דברים ניפלאים.
 

h e n y

New member
אני דווקא חושבת ההפך

למרות מה שכתבו פה אחרים.. אני מאמינה בהורים כחברים... אני חושבת שבגילאים מתבגרים{בגילאי ההתבגרות} זה חשוב שההורים יהיו יותר חברים מאשר הורים... אני למשל מאוד חברה קרובה של אמא שלי, רק בגלל שהיא תמיד נתנה לי את ההרגשה שאני חברה שלה...אז קל לי לספר לה דברים , לשתף אותה, לא מסתירה מימנה כלום, וככה אני גם מעריכה יותר את הגבולות שלה... ברור שאם הילד עושה משהו רע, מרים את הקול ודברים כאלה צריך להתנהג כהורה, אבל כל עוד הוא בסדר צריך להסתכל לו בגובהה העיניים... ברוכה הבאה:)
 

SIRI41

New member
ברור שגם חברים, לא הבנתי אותי

או שאני לא הסברתי עצמי נכון :) הילדה שלי מספרת לי הכל ועל הכל וכך גם הבן, אני התכוונתי שאם יש ויכוח למשל, אני לא מנהלת איתם ויכוח, אני קובעת את העמדה שלי כאמא שמחליטה וזהו, במקום שזה שחור או לבן, לא מתכוונת במקום בו צריך לדון על משהו, בקיצור זה על רגל אחת מה שאני אומרת. יש ילדים שחושבים שאם ההורים הם כמו חברים, אז הם מסתחבקים לאינטרס שלהם וזה לא , אבל אם את רואה את זה בעין יפה את החברות עם אמא שלך זה מה שיפה, להעריך ולא לנצל.
 
למעלה