אמא שלי

אורית1980

New member
אמא שלי

היי אמא שלי המדהימה נפטרה לפני שנה ו 5 חודשים אני הילדה הקטנה שלה (אחרי 3 בנים) הרגשתי שסוף העולם הגיע דיברנו יומיים לפני הייתי אצלה והיא כל כך שמחה לראות את הילדים שלי לשמוע אותם שרים ראיתי את האושר בעיניים שלה אילו הייתי יודעת שזה הימים האחרונים שלה לא הייתי עוזבת אותה לשנייה היא הייתה אמא,אחות והחברה הכי טובה שלי בחיים האלה הייתה איתי בכל רגע כשהתגייסתי לצבא כשנישאתי כשילדתי את ילדיי כשהיה לי טוב וכשהיה לי רע היא עמדה לצידי ונתנה לי את כל התמיכה ובלילה שהיא נפטרה בדיוק באותם הדקות אני לא ידעתי שהיא בבית חולים הייתה לי הרגשה רעה והתחלתי לבכות בלי סיבה לא ידעתי שהיא שוכבת מתה בבית חולים אחרי צינטור שלא הצליח ובשעה 2 בלילה שהתקשרו להודיע לי לא האמנתי שאמא שלי שהייתה בשבילי כל החיים כזאת ניצחית שאמרתי לה שאני אטפל בה שתזדקן עזבה אותי כל כך לבד אני כל כך לבד עם המחשבות שהייתי מגלה רק לה ורק איתה הייתי יכולה להיות ילדה קטנה למרות שאני אמא ל-2 ורק היא הייתה מפנקת אותי מלטפת מחבקת מטפלת בי כמו שרק היא הייתה יודעת מתגעגעת לשיחות הטלפון שלנו מתגעגעת אלייך אמא ומבקשת סליחה עם פגעתי בך תדעי שאני אוהבת אותך מכל הנשמה שלי תודה על הכל.
 

אשבל1

New member
היי אורית

מאוד כואב לשמוע על האובדן שלך, מקווה שהכתיבה כאן תקל עלייך מעט, נשמע שהיו ביניכן יחסים באמת מדהימים, הלוואי והייתי מגיעה עם אימי ליחסים כאלו כאישה בוגרת(אמי נפטרה כשהייתי בת 17). מקווה שתישארי אתנו, אשמח לשמוע עוד עלייך ועל אימך, שיהיה לילה טוב...
 
אורית יקרה...

בפורום הזה שלנו,כבר שמו לב שאני לעיתים,די קרובות ,אומרת,שישנן תגובות שקטות,בלי מילים...כך גם כעת. ובכל זאת,כ"כ נגעת במיתריי....במיתרים הכי נוגים. חיבוק.
 
שולחת לך

גדול ככה, בשביל הנשמה.
 
היי אורית....

קודם כל ברוכה הבאה...פה אנחנו בנות שרובנו בנות ללא אם(שנפטרה)ויש אחדות גם ללא אם בגלל סיבות אחרות לא קשות משלנו...נשמח אם תשארי ותספרי עוד על עצמך ועל דרך התמודדתך...וגם אנחנו נשתדל לספר על דרך התמודדתנו...לבינתיים קבלי חיבוק והמון נשיקות ורק רוצה להגיד שאני כל כך מבינה אותך....שיהיה יום טוב!!!!!!!!!!!!!
 

Iris y

New member
יש לי דמעות בעיניים...

גם אותי מאוד ריגשת. אני מרגישה כמוך. הייתי מאוד קרובה לאמא שלי ואני מרגישה ממש פספוס שהיא נפטרה כשהייתי בת 19, ממש בזמן שעברתי מלהיות ילדה לאישה בוגרת. אני פשוט רואה איך הקשר המדהים ביננו היה ממשיך בתור שתי נשים, וזה כל כך עצוב שזה לא יתממש... מבחינתי אני קצת "מקנאה" בך שאמך הכירה ואהבה את ילדייך והכירה את בעלך. כאילו זכית בה לקצת יותר זמן. באותו אופן אני קצת מרחמת על אחותי הקטנה שהקשר שלה עם אמא היה אך ורק בתור ילדה, וכאילו אני זכיתי בה לקצת יותר זמן. אבל ברור שבכל גיל זה קשה וקורע מבפנים..
 
למעלה