אמא שלי ! !
אני(21) ובעלי(24) נשואים שנתיים ויש לנו ילדה בת ארבעה חודשים.כשנישאנו ההורים שלי לא עזרו לנו בהוצאות (כך בעלי אומר למרות שהם הביאו 10,000 ש"ח)ורוב העול הכספי נפל על בעלי.מאז הוא ממורמר ותמיד מזכיר לי את זה מחדש.לאחר שנישאנו הייתי בקשר טוב עם אבא שלי כמו תמיד-הוא היה בא אלי לפחות פעם בשבוע.עם אמא שלי אף פעם לא הסתדרתי וגם בקושי שמעתי ממנה אחרי החתונה.הבעיות הגדולות יותר התחילו מאז שהתינוקת נולדה. אמא שלי התחילה לבוא לפחות פעם בשבוע והיא מאוד קולנית.איך שהיא רואה את הילדה היא ישר מתחילה לצעוק וזה מביך ולא נעים (אני גרה אצל חמותי-וזה מפריע). בכל ביקור שלה אני "זוכה" לביקורת על זה שהבית צריך להיות מסודר,שהיא רוצה כבר שהילדה תתחיל להחזיק חפצים,למה בעלי יושב על המחשב כל היום?! זה לא בריא! הוא צריך להתעמל! ולמה אין מזגן....כשזה מגיע למזגן בעלי נכנס לחדר "לישון" ואחרי שהיא הולכת הוא ממטיר עלי ים של קיטורים-"היא רוצה מזגן?-שתביא כסף! לא מספיק לא עזרה לך בחתונה....איפה היא היתה כל ההריון שלך....וכך הלאה. אני מאוד מבינה את העמדה של בעלי ובעצם מרגישה בדיוק כמוהו.אני מאוד רוצה(חייבת!) להעיר לה על זה אבל מה שקרה זה שכשהילדה היתה בת שבועיים אמא שלי באה והחזיקה אותה באגרסיביות(הראש שלה ממש נשמט לאחור) ומעכה אותה ולא הקשיבה לי כשאמרתי לה לתמוך לה בראש (את באה ללמד את הסבתא איך עושים ילדים? היא צריכה להיות גזעית אל תעשי אותה עדינה!)ובקיצור שמה עלי פס בבית שלי.אני מזה התעצבנתי והתקשרתי אליה כעבור שעה ופשוט צעקתי עליה אמרתי לה שאם היא לא יודעת להחזיק תינוקת שפשוט לא תיגע בה עד שהיא תגדל.אמא שלי מאוד רגישה,בכתה המון ולא רצתה לבוא.אני הרגשתי רע והלכתי להתפייס איתה-למרות הכל היא אמא שלי ואני רוצה לכבד אותה עד כמה שאפשר.אמרתי לה שרציתי שהיא תהיה איתי במהלך ההריון והיא אמרה שהיא חיכתה שאני אבקש שהיא תעזור לי וכך נשארתי עם התסכול לבד-כי היא הרי רצתה לעזור אבל אני לא ביקשתי.בקיצור,אני חייבת לשים סוף לתופעה הזאת של הביקורים הקולניים והביקורתיים האלה שלה ולגרום לה להבין שאני כבר לא ילדה אלא אמא לילדה ולכבד אותי בבית שלי ואת ההערות שלי(כמו לתמוך לילדה בראש)-איך אני יכולה לעשות את זה בצורה תקיפה ושלא תפגע בה? תודה שקראת,דנה.
אני(21) ובעלי(24) נשואים שנתיים ויש לנו ילדה בת ארבעה חודשים.כשנישאנו ההורים שלי לא עזרו לנו בהוצאות (כך בעלי אומר למרות שהם הביאו 10,000 ש"ח)ורוב העול הכספי נפל על בעלי.מאז הוא ממורמר ותמיד מזכיר לי את זה מחדש.לאחר שנישאנו הייתי בקשר טוב עם אבא שלי כמו תמיד-הוא היה בא אלי לפחות פעם בשבוע.עם אמא שלי אף פעם לא הסתדרתי וגם בקושי שמעתי ממנה אחרי החתונה.הבעיות הגדולות יותר התחילו מאז שהתינוקת נולדה. אמא שלי התחילה לבוא לפחות פעם בשבוע והיא מאוד קולנית.איך שהיא רואה את הילדה היא ישר מתחילה לצעוק וזה מביך ולא נעים (אני גרה אצל חמותי-וזה מפריע). בכל ביקור שלה אני "זוכה" לביקורת על זה שהבית צריך להיות מסודר,שהיא רוצה כבר שהילדה תתחיל להחזיק חפצים,למה בעלי יושב על המחשב כל היום?! זה לא בריא! הוא צריך להתעמל! ולמה אין מזגן....כשזה מגיע למזגן בעלי נכנס לחדר "לישון" ואחרי שהיא הולכת הוא ממטיר עלי ים של קיטורים-"היא רוצה מזגן?-שתביא כסף! לא מספיק לא עזרה לך בחתונה....איפה היא היתה כל ההריון שלך....וכך הלאה. אני מאוד מבינה את העמדה של בעלי ובעצם מרגישה בדיוק כמוהו.אני מאוד רוצה(חייבת!) להעיר לה על זה אבל מה שקרה זה שכשהילדה היתה בת שבועיים אמא שלי באה והחזיקה אותה באגרסיביות(הראש שלה ממש נשמט לאחור) ומעכה אותה ולא הקשיבה לי כשאמרתי לה לתמוך לה בראש (את באה ללמד את הסבתא איך עושים ילדים? היא צריכה להיות גזעית אל תעשי אותה עדינה!)ובקיצור שמה עלי פס בבית שלי.אני מזה התעצבנתי והתקשרתי אליה כעבור שעה ופשוט צעקתי עליה אמרתי לה שאם היא לא יודעת להחזיק תינוקת שפשוט לא תיגע בה עד שהיא תגדל.אמא שלי מאוד רגישה,בכתה המון ולא רצתה לבוא.אני הרגשתי רע והלכתי להתפייס איתה-למרות הכל היא אמא שלי ואני רוצה לכבד אותה עד כמה שאפשר.אמרתי לה שרציתי שהיא תהיה איתי במהלך ההריון והיא אמרה שהיא חיכתה שאני אבקש שהיא תעזור לי וכך נשארתי עם התסכול לבד-כי היא הרי רצתה לעזור אבל אני לא ביקשתי.בקיצור,אני חייבת לשים סוף לתופעה הזאת של הביקורים הקולניים והביקורתיים האלה שלה ולגרום לה להבין שאני כבר לא ילדה אלא אמא לילדה ולכבד אותי בבית שלי ואת ההערות שלי(כמו לתמוך לילדה בראש)-איך אני יכולה לעשות את זה בצורה תקיפה ושלא תפגע בה? תודה שקראת,דנה.