אמא שלי [ואבא גם]

גם לי עלו נשכחות...

הילדה הקטנה של המשפחה העיזה להתגרש כשכל חייה שמרה על שמה הטוה, על המעשה הנכון ברגע אחת ריסקו (ריסקה) אמי עבודת חיים בכך שהעמידה עובדה, "יש לה גבר אחר בראש" כשממש ממש לא הייתי בכיוון, רק ידעתי מה אני רוצה בחיי כן אימי פגעה בי נואשות החוסר אימון בבתה דם מבשרה שהיא עצמה פיזרה ערס על בתה וטיפחה את האיקס והזניחה אותי עם שני בניי בתקופת מלחמת המפרץ כשהאיקס הכריז מלחמה שניה של לקיחת הרכב, מניעת כספים, קניות וצרכים אך על אף הכל מאותו הבור השחור קמתי איתנה ועל אמי ידעת ידעתי לסלוח כשנאמר לי הביטי בעיני אמך האם את רואה שם משהו???? כן ראיתי אמא חסרת חוכמה, (ומי אמר שלמדנו להיות הורים) עם פחד, פחד בעינה על גורל בתה אמי גם אישה פרודה בעצם כל חיי ומכאן באה ההתגוננות והשיפוט אולי הפוך על הפוך אך בתוך ליבה דאגה לי ורצה רק את אושרי גם אמך טוטל חשבה שבכך שתנער אותך בהקטנת האירוע הענק שחווית תקטין מליבך את הכאב לפעמים הורינו ואולי גם אנחנו טועים בין הרצוי למצוי וחייבים להבדין בין השניים והרי אמא יש רק אחד אתה, אני וכל הנפגעים בעזרת כישלונם נצליח להיות טובים, קשובים, תומכים, מודעים לצרכיהם של ילדנו ובכך זכינו בשכרנו אדם שידע כאב יבחן ויבין את הכואב
 
ד"כ...

לא קוראת אותך עד הסוף...ארוך לי. הפם...משו אמר לי...תמשיכי. המשכתי. דיבר אליי. ואני...אני כולה רציתי שאמא שלי תדע במה באמת אני עובדת כבר 19 שנה. ויודעת...שהיא לעולם לא תדע...לעולם לא תבין. תודה טוטאל...חידדת לי.
 

my sunshine

New member
../images/Emo23.gif אמא שלך [ואבא גם]

"אתה לא הגבר היחידי שבגדו בו" נכון, כשכואב לנו, אנו רוצים רק חיבוק. אבל, היא [והוא גם] שאוהבת, שעוזרת [כמו שאמרת] אולי זו הדרך שלה להתמודד, לומר את דבריה. אולי במשפט הזה חשבה שכך תפתח את עיניך לדרך הקלה יותר להתמודדות. כמה פעמים אנו כהורים נתקלים בצמתים בהם אנו חושבים: להתנהג כך או אחרת? היא מתנהגת בדרך היחידה שהיא יודעת. ואם אתה זקוק לחיבוק, פשוט התקרב אליה, פתח ידיים הרי ברור שהיא תחבק. והבלוג שלך, בו היא נחשפה לפרטים שבוודאי לא תיארה לעצמה, דברים אשר יקח לה זמן לעכל.. בעצם זה שהיא דיברה היא מראה לך שקראה, שהבינה. זה שלא דיברה עליך, אולי פשוט כי קשה לה מדי? קח לך קצת זמן, תן לה לעכל, כשאתה זקוק לחיבוק פשוט תחבק. ולאט לאט נתב את השיחה לאן שאתה רוצה. בטוח שהיא תפתח אליך עם הזמן.
 

r o n35a

New member
נסיון, אהבה וגיל

אמא שלך רואה את העולם מנקודת מבט אחרת המבוססת על גיל ,ניסיון ובעיקר אהבתה אליך. כאשר חשת כאב בעקבות הבגידה היא לא רצתה לראות אותך כואב,מתמוסס בכאב אלא להעיר אותך ,לנחם. אני מאמין שהיא בדרכה של אמא חשה בכאב רב לנוכח פירוק המשפחה אבל אסור היה לה לכאוב ולהפגין חולשה אלא לנסות לנחם אותך -"זה לא סוף העולם". גם ברצונך ליזום, ליצור, לשנות שזה כשלעצמו לגיטימי לגביך .אמך מסתכלת ומבססת את עמדת על נסיון החיים .היא כבר ראתה מקרים שלא צלחו .אנשים שנכנסו להרפתקאה ונפלו. היא רוצה את היציב ,הברור והקבוע בשבילך. והכל הכל מאהבת אמא לבן.
 

ס ק א ר ה

New member
כשאני קוראת אותך...

קשה לי לא להתייחס לעובדה שבעצם אמא שלך (ואבא גם) עשו עבודה בכלל לא רעה איתך... ותחשוב על זה!!!
 

d a n i e l s 5

New member
.........

אני ואתה לא נשנה את העולם, אני ואתה אז לא יבואו כבר כולם. אני ואתה נלמד לקבל את העולם, אני ואתה נדע לקבל את כולם. גל רודף גל ונשבר....
 

חדשה 1

New member
אמא יש רק אחת

שלום לך לאחר הרבה שנים, וכמה טיפולים מסוגים שונים לאורך השנים, גם אני סופסוף "פתחתי" את נושא ה"אמא". בגילי הדי מתקדם הבנתי שהעובדה שאמי לא ידעה לטפל בי, לא הקשיבה לי, לא הבינה אותי, לא קיבלה אותי....(ורק עכשיו הגעתי לשלב בו יכולתי לגעת בנושא) אינה גורעת ממני כאדם עצמאי, שלם ונהדר... אינה הופכת אותי ללא ראויה לאהבה והערכה... איני נדרשת לנסות ולהתאים עצמי לסביבה על מנת להיות "ראויה" לה... כך גם אתה, אדם נהדר כפי שאתה... כאשר אנו לומדים לאהוב את עצמינו, התשבץ מסתדר, הפאזל של החיים מתארגן, כאילו בעצמו... עשיתי כמה בחירות פחות מוצלחות, היום אני מבינה שזה קורה בעקבות החוסרים הקשים של הקבלה האימהית, והיום אני לומדת לקבל את עצמי כפי שאני ולהגיד לעולם כזאת אני ! היום אני בוחרת אחרת ! גם ברגעים הקשים ביותר למד להגיד לעצמך: אני כזה ואני נהדר, למד למצוא את האנשים שמקבלים אותך כפי שהינך, למד לתת לדברים לקרות ואז תגלה שהעולם מלא הזדמנויות , לקבל את העזרה מכל מי שרק יכול לתת.. אני יודעת כי פתאום הדברים קורים לי, מה שלא העזתי לחלום, נוצר.. בגדול, באומץ, בתשוקה, בלהט, הכאב והשמחה, הצבעים של החיים רוקדים איתי, בהצלחה לך איש יקר
 
הצורך הזה באישור בא על סיפוקו

ועכשיו אפשר אולי להתמודד גם [איתו] מנסה לראות בעצם איפה הקבלה העצמית באה לידי ביטוי פה לאור העובדה שנדרש היה לאורך כל הדרך "האישור" אבל עדיין [הוא] תקוע לי שם בצורה מעורפלת.. מצד שני אני דווקא מימשתי את הפריצה מהקונוונציה אבל זה לא חדש כי כל חיי מרדתי במוסכמות אז גם אם בשלבים מסויימים בחיי כן הלכתי בתלם זה היה רק בגלל שבנקודת הזמן זה התאים לי היום בפריחתו של העשור הרביעי אני חושב שהקבלה העצמית שאני משדר ליד ההורים שלי עוזרת להם לקבל אותי כפי שאני ולהבין את המיוחדות שלי למרות שאני לא קונבנציונלי המון בהצלחה עם סגירת כל הקצוות
 
מוכר לי מאוד... אבל...

אמא.. מלה כל כך קטנה עם כל כך הרבה השפעה על חיינו.. אמא שלי לא יכולה לתאר לעצמה איזה משקל יש לה והיה לה בחיי.. בשנים האחרונות אחרי שכמעט כל דבר שנגעתי בו היה דרך ידיה.. וכל דבר שראיתי אותו היה באמצעות עיניה.. שמתי אותה בשיא העדינות במקום הראוי לה.. היא אמא שלי ואני ואהב אותה בכל ליבי, אבל היא רק אמא. היום כשאני נודכ אלה הידיים שלי, וכשאני רואה אלה רק עיני. מידי פעם אני תופס אותה "על חם" , ואומר לה "אמא...נו, נו, נו.." אמא שלי לצערי כבר לא בקו הבריאות.. היא חולה שמחלה איומה שתשאיר אותה שלמה בגוף. אבל תרוקן אותה מהאני שלה.. היום אם אני "משלם" מחיר עבור אמא שלי, זה ברצון ובמודע. ורק כדי שהיא תרגיש טוב, אני נותן לה גם לדעת ולהתבונן דרכי. מזמן הבנתי שאם צריך לחול שינוי, הוא יהיה רק בי.. אותה קיבלתי עם כל מה שהיא.. כי אמא היא אמא ..
 

חן חן40

New member
מאוד מאוד נכון

כאב לי לקרוא את טוטאל, אבל דוקא לכאב שלך שרואה את אמא שלו במצבה, יכולתי יותר. כן, הייתי שם, הייתי גם במקום ובעצם במובן מסויים עד היום, שחשבתי שאמי לא הכירה אותי באמת, אבל זה לא נכון, הן רק לא דיברו כמונו. לא היה נהוג, לאמר, להביע. אבל זה דיון אחר.
 

galia1962

New member
איזה אומץ ואיזו מתנה מדהימה

נתת לה ונתת לך נתת לך ולהם את עצמך במתנה את האפשרות להיות אתה, כמו שאתה, כמו שאתה אוהב. אהבתי מחבקת אותך טוטאל על הכתיבה הנוגעת והחושפת ועל התהליכים שאתה עובר על ההתגברות וההתבגרות היפה שלך התבגרות , שאולי באופן פרדוכסלי, מאפשרת לך להוציא את הילד ושמחת החיים שבך
 

N D R

New member
מכיר אנשים שגדלו על לא לדפוק

חשבון להורים ולמרות זאת לא היו מעזים לאפשר חשיפה של בלוג חושפני כמו שלך. הצעד הזה שלך לא היה יכול להתאפשר אם לא היה להם משקל כל כך משמעותי אצלך. רצית שיזרמו איתך. כל כך רצית שרק הרצון הזה כשלעצמו מעיד על המשך הרצון שלך לקבל את האישור שלהם לגבי המשך חייך. למרות שזה אולי יקרא על ידך כתגובה קרה, אני לא חושב שזה עניין של זמן עד שהיא תבין את מה שעד היום לא הבינה. לסנוור במכה אחת ולצפות שההלם ישנה, זו משאלת לב שסיכויי ההצלחה שלה תלויים לא מעט בכמה היה שם מלכתחילה... לפי התיאור שלך, בנושא הזה, כמעט ולא היה. אתה פתחת את כל שיכולת שאחרים לא היו מעזים. יותר מזה אי אפשר הרבה. שילוב של גיל ואופי יכולים להיות קטלניים במקרה הזה. אני רואה את הצעד שלך יותר מבחינת "Last Call" עבורם. באופן פרדוקסלי דווקא חושב שהיפוך מגמה מבחינתם דווקא היה מרע איתך. בדבר אחד אני בטוח, בטוח שהחשיפה הזו תעזור. עכשיו יהיה לך הרבה יותר קל שלא לדפוק חשבון. היא קראה את הבלוג ובטח תמשיך לקרוא. קראה/תקרא גם את הרשומה האחרונה. מעניין אם תקרא גם את התגובות כאן... וואלה יש לך אומץ יא טוטאל. "אומץ-לב"
 

שירלי6

New member
גבר

שאני הכי מתחברת אליו, הוא גבר שמצליח לעורר בי את רגש האמהות. לא היה לי קל, אתה יודע להתחבר לרגש הזה. בכתיבה המופלאה הזו שלך, הצלחת לעורר בי. אתה מיוחד לאללה, טוטאל היקר. אוהבת אותך נורא. אשריה של אמך.
 

destiny36

New member
טוטאל

לעולם לא הצלחתי לדמיין אותך בתוך אותו עולם שאתה עוסק בו כנראה. תמיד ומן הרגע הראשון ראיתי לך את העיניים. שהן מביעות את כל הרגש הרוך ..באותה הנקודה והאופן שאתה בוחן מביט אתה גם כנראה יכל להיות.. מרגש לקרא שלא מן הסתם גם כואב במיוחד במשפט האחרון! ומה שנותר לנו הוא לתקן. ותמיד להיות קשובים למה שילדנו רוצים להיות. לתת להם להתפתח בדרך שלהם ובמה שמתאים להם וטוב להם. כי הרי הטוב שלהם טוב לנו. אתה חיבקת ומאחלת לך לקבל חזרה את החיבוק שאתה מייחל לו. במיוחד ברגע הנכון.
 
היכולת לתת

היכלות לעכל, היכולת לחשוף, היכולת להגיד את האמת בין טרוף לייאוש, בין אושר לשמחה, בין המון מילים.. לבחור את המילים המתאימות בדיוק. גדלת כל כך, רואה אותך, זוכרת אותך, עובר את כל השלבים בדרך למקדשך הנקי והנוצץ, מנקה בעבודה סיזיפית, לא משאיר כלום מאחור, חוקר, לומד, מתעקש להבין, מבין מיישם נופל וקם.. קוראת אותך ועיני נוצצות בדמעות של אושר ולא מכאבך, מאושר על הדרך בה אתה נמצא, משמחה גדולה שאתה כל כך קרוב לעצמך ונאמן לדרכך, מאמונה שלמה בך ובמסלול היפה עד השתאות שבו אתה פוסע. כמה גדלת... פשוט מאושרת עבורך
 

ל י M ו ר

New member
הדרך שלה

לאהוב, היא לא הדרך שלך.. הדרך שלה ל"חבק" היא לא הדרך שלך. ואולי זה טוב שחלקנו גודלו ככה, כי יש בנו ים של נתינה, וים של חיבוקים, ודרך אחרת של הורות. שברור שהיא גם לא מושלמת אבל היא שונה לילדים שלנו. מאושרת לקרוא אותך מאושרת לראות את הדרך שלך
 
זהו

חזרתי לנשום . אני שמחה שמתוך כל הכאב,יצא בן אדם עם אינטיליגנציה רגשית מפותחת.
 
למעלה