אמא שלי בלי אבא שלי

[נסיכת הכוכב]

השקיעה בבכי לא עוזרת

צריך לחזור למעגלי החיים, את נשארת פה כדי לחיות הלאה להיות המשענת של הילדים , והם המשענת שלך אני למדתי שהשקיעה בבכי רק יוצרת מחלות אז בזהירות , צאי מהבית חבקי עץ זה בא מהרפואה הסינית תניח לאויר לעטוף אותך ותהני מהירוק של הדשא והציפורים השרות מצאי חברה שהיא כמוך ותתחילו ללכת ותראי איך את חוזרת למחוזות החיים הכי טוב תקשיבי למוסיקה אירית ותחשבי על הנהר הלוקח אותך הלאה בחיים

 

[Marry Ruth]

אמא שלי בלי אבא שלי

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, מאוד קשה לי להקליד את זה, אני בכלל נמנעת מלחשוב באמת כי אז אני אשקע. אבל אני לא כאן כדי לדבר על עצמי. אבא שלי מת לפני חודשיים מדום לב, פתאום, בדרך למכולת בערב חנוכה. אנחנו שלושה אחים, אחי הקטן (בן 26) עדיין גר בבית (לא תמיד ישן שם) - אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לאמא שלי (בת 57). הבית נשאר חשוך, היא מדליקה אור רק בחדר שהיא נמצאת בו, הטלויזיה כבויה. היא הפסיקה לבשל. אני מגיעה כמה שאני יכולה עם הנכד החדש (בן שנה וקצת) קנינו לה טלפון נייד (לא היה לה עד עכשיו) כדי לשמור איתה יותר טוב על קשר. כל פעם שאני מתקשרת אני יכולה לשמוע שהיא בכתה ושהיא לא בסדר. ברור שהיא לא בסדר. היא לא מחוברת לאינטרנט (מסתבכת עם תפעול של טלפון סלולרי) וחשבתי אולי על קבוצת תמיכה באיזור תל אביב - אולי היא תסכים ללכת ותוכל לשתף, להתמודד - לדבר עם אנשים שיכולים לצערם להבין מה היא מרגישה. מה אתם מציעים. תודה. מ.

 

[הים רגוע]

בת יקרה

אמך בתקופה של הסתגלות , כל שילדיה ליכולים לעזור לה זה להיות לצידה לעודד אותה ללכת לחוגים , לצצרף אותה לטיולים לתמוך ולעודד ,להראות לה שאומנם חיה השתנו אבל יש עוד טעם בחיים .קבוצת תמיכה יכולה לעזור לה ..מצרפת קישורית לקבוצות תמיכה שאני שמעתי עליהם בהצלחה בת דואגת

 

[רחל52]

אני אלמנה כשנה וחצי וגם אני בת 57 והייתי במצב

של אימך, הצלחתי להרים ראש בזכות סדנא לאלמנים ולאלמנות שמתקיימת בויצו פתח תקוה תרימי טלפון ותבררי מתי עומדת להפתח סדנא חדשה..רק דעי שהכאב הבכי והעצב לא נעלמים וישנם רגעים קשים..אבל לפחות לומדים בסדנא כיצד להתמודד ברגעים ובמצבים כאלה