אמא עצובה....

[*יערית]

אמא נשמה../images/Emo24.gif

כשלאמא יש נשמה גדולה כך לילדים יש... כשאמא מפגינה רגשות של עצבות הם פועלים מיד כפי שאמא בד"כ פועלת ונוהגת לעשות

אומרים שיש להסתיר את העצב שלנו מפני הילדים, מפני השאלות שיבואו,מפני רגשות האשמה.. ואני חושבת לעצמי ככה בין החיבוקים שקיבלת וההתערטלות שלך איתו....יש מקום לחבר אותם לתוך הכאב שלך...בלי מילים ובלי הסברים... עם מגע של

שאומר"זה יעבור אמא יהייה בסדר" בשבילי זה ה-מון

זה מרגיע...זה חיבור לקיום שלי... היי שקטה...כאילו אין בך דופי

 

[blonda3]

אמא יעלה-אל תהיי עצובה../images/Emo24.gif

כי זה עושה לי עצוב....

קבלי

מקווה שכבר עבר לך....

לכולנו זה קורה...

 

[anita1]

למה את עצובה?

גם אני פעמים הייתי אמא עצובה, ויש פעמים שאני עדיין, וזה כל כך כואב. אויש כמה שאני מבינה אותך ומזדהה איתך, כמה קשה זה להיות אמא עצובה, במיוחד כשחושבים על הילדים, מה הם חשים ומרגישים כשהם רואים אותנו כך. הכאב הוא כפול, גם בשבילך גם בשבילהם. מה שחשוב הוא שלא להתייאש, לא ליפול, ולנסות להתאושש, לקום על הרגליים כמה שיותר מהר. מותר לנו לפעמים להיות עצובים, אבל שזה לא יהיה חלק משיגרתנו. ישר כוח.

 

[YYZ1]

מבין לליבך

בתור גבר אני מבין לליבך יש לי ידידה טובה מאוד שהיא אם חד הורית והיא מאוד רוצה בן זוג ועוד שהבן שלה אינו יודע מיהו אבא שלו וכואב לי לראות נשים וילדים בלי דמות אבהית בבית, אני למשל מביא מדי פעם את האחיין של אישתי שאבא שלו על תקן רוח רפאים בבית בא מתי שרוצה וחוזר מתי שהוא רוצה אינו מעורב בחינוך הילדים והרשימה ארוכה ומסובכת. בכל מיקרה אני מאחל לך שבכל זאת תימצאי לך בן זוג שתוכלי להיות איתו ביחד מ ותאמיני לי שיש רק צריך לדעת למצוא את המתאים

 

[blonda3]

ההודעה הזאת ../images/Emo70.gif../images/Emo22.gif

מופיעה בדף הראשי של תפוז.... ובצדק

 

[אור ה י ר ח]

אם אפשר לומר משהו...

אני מתארת לעצמי את ההרגשה...הכואבת הזו ואני מצטערת מראש אם אני אפגע במישהי, בך.. למרות שאני לא יכולה להעמיד את עצמי במצבך משום שאני לא אמא, אני חושבת שזה לא בריא להראות לילדים שלך שכואב לך. למרות שכואב לך. זה שובר אותם, לראות אותך, את הבנאדם שאיתו הם מרגישים בטחון, אותך-נשבר. הם מרגישים מפחודים, חסרי הגנה.. קשה לך, אני יודעת, ואני מאחלת לך המון אושר, אבל את הכאב הזה אל תפגיני כלפיהם. המון שמחה.

 

[חופשיה ברוח]

אור הירח....

חייבת להתייחס לדברייך... זה נושא שהפכתי בו המון ותמיד, גם בתקופות קשווווווווות של פרידה מאבי ילדי הסתרתי הסוויתי דאגתי להיות שם בשבילם אבל אז...קיבלתי את זה כבומרנג.... הילדים ....שאמרו לי... "אבל אמא....את כל כך חזקה אף פעם לא בוכה..." מן אמירה שאומרת...את יכולה הכל, ואנחנו לא... קלטתי , שאני משקפת להם מציאות לא אמיתית שהם מקבלים בבית מציאות מעוותת ולכן, מרגישה שלמה עם עצמי גם לעתים להביע את הכאב שלי מולם כל עוד הם רואים שאני לא מתפרקת לגורמים ושיש גם דרך לעלות, ולצאת מהכאב להתמודד אחרת...כשיגיעו לרגעים כאלה...יחשבו שזה לא אנושי לבכות, כי הרי אמא אף פעם לא בכתה ולא ידעו שאפשר, ממש אפשר להתמודד היום, אם קורה ויום אחד מני רבים אחרים, רואים את אמא עצובה... ויום או יומיים אחר כך, רואים שהחיים חזרו למסלולם ושהעצב לא גורם לטביעה חושבת שזה רק מקום ללמידה, בצד הכאב הרגעי...על אמא שעצובה.

 

[אור ה י ר ח]

../images/Emo4.gifלא חושבת שהבנת אותי...

לעולם לא התכוונתי שלאמא אסור לבכות, זה אנושי והם צריכים לדעת שאת אנושית, ושזה טבעי לבכות כשקשה לך... כמובן.. התכוונתי שאסור להתפורר לגורמים, [כמו שאת בעצמך כתבת..], אבור להשבר מולם. למרות שהם יודעם באמת מתי קשה ומתי את מסתירה את זה. צריך להראות להם חוזק, בטחון. ואם לפעמים נשברים זה טבעי.. וממשיכים הלאה ומתגברים. התכוונתי שאסור לשקוע בזה יותר מידיי כי זה כ"כ מפחיד.. שמחה שאת חוזקת למסלול. המון המון חוזק ואושר!!

 

[אסתי האחד]

עצובה-להיות או לא להיות

מותר להיות עצובה ואפילו להראות בכי.הבעיה היא עם כל היום ומשך כל השבוע אנו עם פרצוף נפול ואין חיוך על פנינו ומחשבותינו שחורות.אז אנו צריכות טיפול כי באוירה כזו אי אפשר לגדל ילדים ואפילו לא צמחים

 

[חופשיה ברוח]

בית חם שלי...

תודה לכולכם על כל התגובות החמות גם אם לא הגבתי קראתי והלב התחמם אחרי אותו לילה עוד יממה של דמעות ניגרות ככה סתם , בלי לבקש רשות מוחה אותן בעדינות שלא להותיר סימן חושבת פתאום כמה זמן לא בכיתי הפקק השתחרר והייתי זקוקה לזה היום כבר מאוששת יכולה להסתכל נכוחה ולראות שיש קדימה ולראות, את אוסף הדברים שהביאו אותי לשם מן תקופה של עייפות החומר פרידה מתמשכת מועקה עבודה מלחיצה גרוש...שהודיע שיפחית ביקורים תחושת ערך עצמי ירודה יודעת שצריכה לטפל בעצמי אז מתחילה בכך שבעוד יומיים עולה על המטוס משפחה סבא וסבתא שעוברים לבית אבות רוצה להיות איתם אבל בצד זה עשרה ימים בלי עבודה בלי ילדים בלי מחויבות לוחצת וגם כמה ימים עם חברים טובים ומשפחה אחחחחחחחח........אוויר לנשימה..... לאמא...שכבר לא עצובה....לפחות לא בעוצמות של לפני יומיים.

 

[YYZ1]

מבין לליבך

אני ברגע זה שומע את השירים שמור על העולם ילד ואתה בליבי והדמעות יורדות מעיניי לבד כי השירים האלה כלכך נוגעים ללב כאילו מי שכתב אותם יודע על מה הוא מדבר בכל מיקרה חמרות שאני כלל לא מכיר אותך אני מחזק לך אצבעות ושולח לך חיבוק של עידוד

 

[פייה קסומה]

חופש

יעלי יקרה, מגיע לך חופש... ותודה לסבא וסבתא שמספקים את ההזדמנות... תנשמי...המון...תזכרי...איזו אשה נפלאה את... אני...אחסר אותך פה,

פייה

 

[galit gali]

../images/Emo160.gifגם לנו מותר להיות עצובים

אנו עוברים משברים בחיים מכל הבחינות אבל לומדים לחיות עם זה העולם הוא במה אנו השחקנים. החיים לא בידנו אנו חייבים להתמודד עם הטוב והרע וגם להבדיל כמו שאנו רוצים שילדנו יבגידלו ילד מרגיש בדיוק מה שאת מרגישה לומדים להפריד . כולם עוברים תקופה לא קלה במה שקורה לנו במדינה אני שיש עוד אנשים עם כעסים. יקרתי זרקי הכל ים תהני ממה יש לך היום במיוחד מהילדים הם חלק מאיתנו בסופו של דבר הכל מסתדר. קחי סופ שבוע ממלאים את הבטריה וחוזרים בהצלחה |

 

[באדוליניה]

אמא עצובה על באמת

שלום לכם, גידלתי את בני בחום רב ובהשקעה מרובה. עברתי איתו את הינקות, ימי הגן, בי"ס היסודי, התיכון, הצבא (ביחידה מובחרת), טיול שלו לבד לחצי שנה, מגוריו באילת למשך שנה וחצי. ועכשו, הוא נעלם מידי פעם לכשבועיים מבלי להתקשר ולנו אין יכולת ליצור איתו קשר מכיוון שהפלאפון שלו כבוי, וכשכבר נפגשים ומבקשים בעדינות שרק ירים טלפון אחת לכמה ימים ושיגיד כי הוא חי ומה שלומכם, התשובה היא" זה לא בראש שלי" "ואם תתעסקו בעייניינים שלכם ובחיים שלכם לא תדאגו סתם" לכו תסבירו לו שהוא חלק מהחיים שלנו. אז איך לא אהיה עצובה???????????????????????

 

[פייה קסומה]

באדולינה יקרה

אני יודעת שקל לתת עצות לאחרים, ועוד לא הייתי במצבך (הגדול שלי תכף 17) אבל נראה לי שאין לך ברירה אלא לתת לו את הזמן... הוא בגיל קשה (איזה גיל לא קשה?) שבו הוא מנסה לברר לעצמו מה לעשות עם החיים שלו, וכנראה מסיבותיו שלו זקוק לנתק הזה (הזמני, אני מקווה...) נראה מרחוק שזה הזמן לתת אמון בכל העבודה שהשקעת בו, שתניב את הפרות הנכונים...ותאפשר לו לעשות את הבחירות הנכונות, ולא לטעות טעויות מדי גדולות...ולחזור לחיקך האוהב בזמנו... לתת אמון, יכול להקל קצת על העצב...אולי? בכל מקרה, טוב שקפצת אלינו, וקחי לך חיבוק ממני...בינתיים, שיהיה לך לילה ללא עצב, פייה

 

[ס מ ס ר ה]

לפיה קסומה

בוקר טוב לך פיה קסומה, תודה רבה על תגובתך. תוכן הכתוב מאוד ריגש אותי.

 

[סגול מתעקש]

יש הודעות שחייבים להגיב

לאלה שמרימים גבה מהיכן הוא צץ, אני כאן, רואה ואינו נראה

בקשר לאמא עצובה... כן קשה להכיל את העולם ומלואו בתוך ליבינו. קשה עוד יותר לחלום על אושר גדול ולשאוב את הכוחות מילדינו ולא מבני זוגינו. כולנו כאן בפרק שני,שלישי, 5000... או מה שלא יהיה ללא חשיבות לסיבות שהביאו אותנו לכאן לא פעם נעלצים להתחזק בזכות האהבה של ילדינו. כן, זה קשה הרי אנו תמיד רוצים להיות החזקים, השומרים, יודעים הכל. אופס זה לא עובד, ומי יותר קרוב אלינו מהם(הילדים) בשביל להגיד לנו שהכל יהיה בסדר. סגול(באמת מאמין שיהיה בסדר ושאף אחד עוד לא יצא מזה חי)

 

[חופשיה ברוח]

../images/Emo25.gif

 

[ravivsc]

אמא עצובה

גם לי נורא עצוב שאת עצובה... (העלית דמעות בעיני). אני אורחת פה שאפילו לא יודעת לאיזה פורום הגיעה מהדף הראשי של הפורומים אבל נשבתה בכותרת של הודעתך... אני רוצה שתהיי שמחה, אני אשמח לעזור לך להיות שמחה. בבקשה, נסי לנער הכל ולהעלות אפילו לרגע קט חיוך אחד קטן על שפתייך... בשביל הילדים, בשביל עצמך, בשביל כולנו שמשתתפות בריגשותייך.... שיהיה לך יום שמח וקסום ורק יותר טוב...

 

[rahely]

לקחת פסק זמן

את עשית את שלך התקשרת השארת הודעה, הוא לא חזר אליך עדיין. תמתיני בסבלנות. לעבוד עם הראש לא עם הלב במקרים כאלה. תרגעי תמשיכי בחייך כפי שעשית לפני מספר ימים עד שפגשת אותו. אל תאבדי את העשתונות בלהט הרגשות עוד מספר שעות או יום יומיים תדעי בדיוק מה קרה. הסופה חולפת ומזג האוויר נרגע. ההתלהבות לא תישאר לנצח. לפעמים כמו שהתחילה בסערה גדולה ומהירה היא יכולה להסתיים בלא כלום או להירגע ולהמשיך על אש קטנה. ישנם אנשים - גברים ונשים שמכירים את שיטות החיזור שעובדות. הוא נותן הכל הכל ובבת אחת ואז הוא בודק את התגובה של הצד השני על ידי הפסקה מוחלטת. אל תתמכרי לו זו בעצם התוכנית שלו כנראה. תני לו להמשיך ותבדקי את תוכניותיו כלפייך ואת תחושותיו האמיתיות. כל מטרתו היא לכבוש אותך בסערה את מצידך אל תיכנסי למערבולת תמתיני בסבלנות לבאות מצידו כשאת רגועה. כבדהו וחשדהו. את לא בסרט המציאות בחיים שונה. אבל בהחלט תשחקי איתו את המשחק שלו כשאת שולטת ברגשותיך ובמצב. הכדור אצלו עליו לעשות את הצעד הבא והוא צריך להרגיש צורך להסביר את השתיקה הפתאומית מבלי שתשאלי אותו. אל תאפשרי לו בשום אופן להבין שהצליח להערים עליך ולכבוש אותך בטירוף תוך מספר ימים. בהצלחה ......