אמא מתוסכלת

Buzzy2

New member
אמא מתוסכלת

מאוד מאוד קשה לי לרשום את ההודעה הזו אבל אין לי שום מקום אחר להתייעץ איתו.....
אני אמא לילד מדהים באמת מדהים בן שנה וחודש, יש לי בעל תומך- גם הוא מדהים, עוזר המון ומטפל המון.

יש לי בעיה אחת גדולה, מאז שהילד שלי נולד ואני לא ישנה כראוי, ואני בטוחה שזה מחוסר שינה, אני נהיית בן אדם נוראי, אני מגעילה אל הבעל ולעיתים עצבנית מאוד על הבן המסכן והחסר אונים שלי.
לא פעלתי באלימות פיזית נגדו אבל אני חייבת להגיד שאני מאוד מאוד קרובה, אני ממש מקבלת קריזות כאלה ואני לא מצליחה לעצור, זאת אומרת אני מצליחה אחרת זה לא היה טוב אבל
לעיתים אני מגיעה למצב שאני ממש ממש קרובה.... אוף ממש קשה לי לכתוב את זה....
אני בטוחה במיליון אחוז שקיבלתי את הקריזות האלה מאמא שלי, שאני ממש זוכרת בילדותי שהייתה חוטפת קריזות כאלה, ושוב ללא אלימות פיזית כלל אבל הייתי ממש מפחדת ממנה ואני ממש לא רוצה שהבן שלי יחווה את אותה חוויה.

הילד שלי באמת, נוח וקל אבל החוסר שינה הזה דופק אותי פשוט דופק, ובעלי הוא היחידי שקם בלילה (ברוב הלילות) כי הוא מודע לזה שאני לא מתפקדת, אבל בימים האחרונים בני במשבר של חרדת נטישה אז ההרדמה יותר קשה ויש יותר התעוררויות בלילה ולא נעים לי שרק בעלי קם אז אני קמה
ושאני עומדת מעל בני אני פשוט צועקת שיילך לישון.... שזה כמובן לא עוזר, לצרוח... כי אז הוא בוכה....

בקיצור אחרי ההודעה הממש ארוכה הזו הייתי שמחה לדעת אם יש איזה תרופה, טבעית/לא טבעית שאני יכולה לקחת להרגעה, אני מרגישה שרמת העצבים שלי עולה ואין לי סבלנות לכלום שאני עייפה.
משהו אולי לקחת ללא מרשם....

אגב מציינת כי בעברי לקחתי כשנתיים ציפרלקס בעקבות משבר, מאוד עזר לי הציפרלקס אבל אינני מעוניינת לחזור לתרופות מרשם....

תודה
 

גרא.

New member
Bussy2,לפני הדרכה,חשוב לקבל מידע נוסף.

האם הילד המדהים ישן בחדר משלו,או בעריסה ליד מיטתכם.וזה בהנחה שהוא ישן איתכם במיטתכם.
האם יצרתם נוהל השכבה לישון מסודר?נוהגים קבועים,שעות קבועות למשל? אפשר להניח שהוא כבר
אינו יונק אלא אוכל מבקבוק?עד שתגיבי,ועד בכלל כעס מופגן כלפי הילד בליווי צעקות,לא יגרום לו
לישון,כאשר את רק יותר מתרגזת,מתוחה,לא רגועה,ולא מצליחה להרדם.יש דרך מקובלת להתמודד
עם תינוק בגיל הזה,במצב הזה.אבל,תחילה תגובתך.
 

Buzzy2

New member
אז ככה

הוא ישן בחדר משלו, כבר המון זמן, והוא באמת ילד נוח, חזרנו מחו"ל לפני שבוע ומאז דברים השתבשו, מבחינת השינה שלו- בעבר הייתי משכיבה אותו לישון היה נרדם לבד וזהו
עכשיו מישהו ממש צריך לעמוד לידו עד שנרדם, לגבי זה אני מסדרת את זה, זאת אומרת אני עובדת איתו על זה, אני נמצאת בחדר אבל עומדת רחוק ממנו רק כדי שיידע שאני שם, כל יום מתרחקת מעט.
הוא אכן לא יונק כבר המון זמן, אוכל הכל- בקבוק זה רק בלילה ובבוקר.
העניין הוא שהעצבים שלי הם לא רק מופנים אליו, סתם לדוגמא אם אני לא מצליחה לפתוח צנצנת מטופשת אני פשוט מתעצבנת ברמות ממש לא הגיוניות....
אני מרגישה שאני עצבנית כל הזמן.....

איך נרגעים??
 

גרא.

New member
Buzzy2,יתכן שהקשיים עם הזאטוט,הם הסבה

לעצבנות הרבה שלך,ולכך נתייחס בהמשך,אבל יתכן וישנה גם סבה נוירולוגית אחרת
לסף הגרוי העצבי הנמוך שלך.וכאן כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה.לגבי ההתמודדות
עם בנך.מה שחשוב זה לקבוע הרגלי השכבה,ותגובה לבכי המעצבן שלו.בהרגלי
ההשכבה,הכוונה היא להשכבה עקבית בשעה קבועה,כאשר את כל ההכנות עושים
לפני ההשכבה,רחיצה,האכלה,(באם הוא כבר לא אוכל בלילה),וכדומה.אחרי שהוא
מוכן לשינה,מביאים אותו לחדרו,וכאן הגישה,היא בשיטת 5 הדקות.כלומר,שני
ההורים,וזה חשוב,משכיבים אותו במיטה,חיבוק,נשיקה,אומרים לילה טוב ויוצאים
מהחדר.נהוג להשאיר אור קטן במנורה מיוחדת לכך.אם הוא מתחיל לבכות,נותנים
לו לבכות 5 דקות,ואז נכנסים לחדר,וחוזרים על תהליך ההשכבה.לא מרימים אותו
מהמיטה,וודאי לא על הידיים.שוב נפרדים כמו קודם,אומרים לילה טוב ויוצאים
מהחדר.ההתמודדות הזו עם ההשכבה,עלולה לקחת אפילו לילה שלם.אבל
מחקרים מראים שתוך כמה ימים,ילדים בגיל הזה לומדים להרגיע את עצמם
ומצליחים להרדם ליותר ויותר זמן.אפשר לחשוב גם על הכנסת מזרון שהוא
כמובן זמני ולכן לא מיטה המאפשר לאחד ההורים לישון ליד הילד,אם יש
צורך בכך.וודאי שלא לעמוד,ולחכות.אני מודע להתנגדות של הורים לגישה
הזו כיוון שמאד קשה להתמודד עם הבכי של הילד העלול לההפך לצריחות.
מה שברור,שזה לא גורם לו שום נזק נפשי,אלא מקנה לו בהדרגה הרגלי
שינה והרדמות שיקלו מאד עלין,וכמובן על ההורים עצמם.כדאי לנסות,כי
גישה אלטרנטיבית,שיש בה שמוש בעונש,צעקות או מתן פרסים,לא
רלוונטית בגיל הזה,אם בכלל,למעט שימוש בחיזוקים.בהצלחה.
 
למעלה