אמא משקרת?

[חני ב]

לא zimes

היה מפגש הפורום שלי ביום שבת, ושם היה לנו הכבוד לראות את מחשבות בכבודו ובעצמו.

 

[Kalla]

אבל נכון שלא היה מפחיד?

 

[חני ב]

נכון מאד

 

[מפה לאוזן]

את בעצם מעלה נושא קצת אחר

ההתחבטות הראשונית שלי היתה הסברים נמוכים עד כדי שקריים מול אמת- תוצאות והשלכות של אילו כנגד אילו. את, עם זאת בעצם התייחסת לנושא של גבולות. כשהגבולות שלי ברורים לי אני אתעקש עליהם למשל: חייבים להחליף חיתול, אסור לגעת בחוטי חשמל, אסור להתפרץ לכביש. זה לא שאני מחנכת את ילדי ללא גבולות. הבעיה מתחילה כשהגבולות לא מאוד ברורים לי. למה לא ברור? אולי בגלל שזה לא מאוד חשוב לי, אולי בגלל שאני עצמי לא תמיד עומדת בהם. אין בביתנו מגבלה על אוכל/ממתקים/חטיפים. מה צריך להיות הגבול- 3 או בעצם 4 חמשושים? ליום או לפעם אחת? אפשר רק 2 בצהריים אבל עוד פעם בערב? כמובן שאני לא שואלת ברצינות. אני רק מבהירה שאין לי תשובות עקרוניות בנושא ולכן אני לא רוצה מלחמה עם הילד גם על זה (מספיקים לי העימותים סביב נושא ההחתלה/הכביש וכד´). אני עצמי בולסת ללא גבולות. כזאת אני מאז ומתמיד. לא רוצה להיות אמא צבועה שמטיפה ומגבילה את בנה בעת שלא יכולה לשמש דוגמא אישית בעצמה. אני רזה ללא נטיה להשמנה מקווה שגם בני יוכל להרשות לעצמו חמשושים ללא גבולות. אני מסכימה אתך שילד כן צריך גבולות. אני לא רואה בהצבת גבולות פגיעה בכבודו של ילדי או השפלה או אלימות. הגבולות שאני מציבה בפניו הם למען בטיחותו ובטיחות זולתו, ההגינה שלו ושל סביבתו, שמירה על חפצים יקרים (חומרית ורוחנית)... אבל לא כל דבר שחור ולבן. אני מוכנה להתפשר, לוותר, להתגמש במערכת היחסים שלי עם בני כמו בכל מערכת יחסים שאני מקיימת עם בוגרים בסביבתי.

 

[לאה_מ]

התשובה האינסטינקטיבית שלי היתה

שלא חייבים לשקר. אפשר גם לומר "עכשיו הולכים לישון, ולא משחקים באלמו. אני מבינה שאתה רוצה לשחק עכשיו באלמו, אבל כבר מאוחר ואתה צריך ללכת לישון. מחר תוכל שוב לשחק באלמו". מצד שני כבר ערב, ואני מניחה שגם את כבר עייפה מכל היום, ולא תמיד יש כח לויכוחים. אני חושבת שחלק מהעניין הוא לדעת מתי אנחנו מוכנים לויכוח ומתי לא. אם בכל מקרה התכוונת לתת לו לעשות עוד פעילויות לפני השינה, או שאת רואה שהוא לא עייף ולא ירדם בכל מקרה, אפשר להמיר את הפעילויות האחרות במשחק אלמו אחד. מצד שני אם את רואה שהוא עייף, רוצה שהוא ילך לישון ואין לך כח לעימותים, ואת יודעת ש"אלמו ישן" יכול לפתור את הבעיה ב-10 דקות, זה מאד אנושי בעיני לשקר בנסיבות האלה. אני אספר לך סיפור: כשאורי היה בן שנה ורבע בערך גמלתי אותו מהנקות לילה. השיטה היתה שהנקתי אותו כשהוא ביקש עד שהלכתי לישון, ובכל פעם שהוא ביקש לינוק אחרי שהלכתי לישון אמרתי לו שציצי ישן, והוא יתעורר שוב כשיהיה אור בחוץ. כמובן, שעם הנץ החמה, הנקתי אותו שוב כאוות נפשו. בינתיים הצעתי לו כל דבר אחר - אוכל, מים, חיבוק, נשיקה, סיפור, שיר - רק לא ציצי. האם ציצי באמת הלך לישון? ודאי שלא. האם חשבתי שראוי להכנס להסברים ארוכים ומלומדים? גם לא. האם אני מרגישה ששיקרתי לאורי? לא. לפחות לא הרגשתי עד שקראתי את השאלה שלך

 

[עירית ל]

אני חשבתי שזה שקר, אבל די לגיטימי

מסתבר שיונתן לא חשב כמוני. אני עוד הייתי יותר קיצונית מכן. הדוגמא שעולה בדעתי היא השמש. תמיד הקפדתי לומר שהשמש שוקעת. שהחשיך בגלל שהשמש שקעה ולא להפך. בספר ´ברכבת יושבת ארנבת´ כתוב "גם ארנבת רואה בחלון איך השמש שוכבת לישון". וזהו! לא עזר לי כלום, מאז השמש שוכבת לישון. האמת, זה שיחרר אותי. הבנתי שלא נתתי מספיק קרדיט להבנה שלו. שהוא לא מבלבל בין האמת לבין מטאפורה. הוא יודע מה כן ומה לא הולך לישון.

 

[vered4]

האמת הפשוטה

והכל תלוי באיזה מצב הילד נמצא. עם ילד עייף, חולה, עצבני אני לא אגיד משהו שיכול לגרור לויכוח, כי זה ממש חסר טעם. גם שיחות הסבר לא מתאימות למצב כזה (לדעתי). דוגמא למצב כזה זה כשהילד צריך ללכת לישון. למשל לגבי צעצועים, התשובה שאצלינו מצליחה, זה לא להגיד מתי לא, אלא להגיד מתי כן. (מחר, אחרי שתקום, וכו´). אם מדובר על אמצע היום, אין לי בעיה להגיד , מספיק, די, זה לא. (ותמיד אפשר להוסיף -אחר כך כן). ולגבי השמש, שקעה זה ביטוי קצת לא מובן לחלק מהילדים. אז האמת היא שהשמש נמצאת במקום אחר, אנחנו לא יכולים לראות אותה עכשיו. כנ"ל לגבי הירח. וכנ"ל לגבי עוד דברים שהילד רוצה אבל לא נמצאים בהישג ידו.

 

[עירית ל]

ברור שהשמש שקעה הוא ביטוי

זה לא ההסבר הפיזיקלי לתופעה, אך זה הביטוי המילולי שניתן באופן רשמי לתופעה. אני חושבת שילדים לומדים את זה כמו שהם לומדים שמות של כל דבר. הם לא מבינים את סיבוב כדור הארץ, הם מבינים ש"השמש שקעה" זה השם של תופעת העלמות השמש.

 

[vered4]

לפי איך שנראה לי

הביטוי הזה ערטילאי מדי עד גיל מסוים. השמש/ הירח נמצאים במקום אחר, הרבה יותר ברורים. יהיה זמן לביטויים סיפרותיים מופשטים.

 

[עירית ל]

טוב, זה שייך כבר לדיון אחר

גם זה דיון מעניין, אפילו מעניין מאוד, על השפה שבה פונים לילדים. אני משתדלת לא "להנמיך" את השפה שלי, לשלב בה ביטויים ומטאפורות להשתמש הרבה במילים נרדפות. אולי במינון פחוּת מזה שמשמש אותי בשיחה עם מבוגרים, אבל עדיין די הרבה. אני כן אגיד ´השמש שקעה´ או ´איזה אריה אימתני´, לפעמים אני אגיד ´שים את הכוס על השולחן´ ולפעמים ´תניח את הכוס על השולחן´ (אני ביחסי איבה עם זמן ציווי בעברית).

 

[zimes]

הופ

והנה עוד נושא מענין לדיון (ציווי).

 

[vered4]

אין שום קשר בין שפה מופשטת

ושפה גבוהה. את יכולה להגיד לילד בן שנה וחצי/שנתיים וחצי- השמש במקום אחר, וזה מתאים למשחקי ה"קו קו" שלו. אין כאן בכלל ענין של הנמכה של שפה, או התילדות. כשהוא מבין מה זה לשקוע, את יכולה להגיד שקעה. ואת כמובן יכולה להגיד שקעה, גם מבלי שהוא יכול להבין מה זה אומר. (אבל מבין את הקשר למה שקורה עם השמש). מה שניסיתי להסביר קודם, זה לא איך לדבר במילים נמוכות לילד, אלא איך אפשר בצורה מאוד פשוטה להגיד את האמת, וגם לא להכנס לויכוח. (ויכוח כמובן לא במקרה השמש). אוצר מילים זה דבר חשוב, ולהגיד לשים/להניח, אלה מילים נרדפות. אימתני- טוב

, בדרך כלל זו מילה שלא תשתלב לי במשפט יום יומי.

 

[עירית ל]

לדעתי דווקא יש קשר

אני מבינה את מה שאת אומרת לגבי אמירת האמת ומאוד מסכימה שאפשר להגיד את האמת באופנים שונים כך שתתאים לרמת הבנתו של המאזין. אבל שימוש בדימויים ובמטאפורות (חלק בלתי נפרד משפה גבוהה) הוא-הוא שימוש בשפה מופשטת. הביטוי ´השמש שקעה´ הוא בעצם דימוי התהליך שבו השמש הולכת ונעלמת מעינינו לשקיעה איטית בים. זה דיון קצת אחר בגלל שפה אין שאלה של אמת ושקר: להגיד שהשמש שוקעת ושהשמש נעלמת מעינינו - זו אמת וזו אמת.

 

[vered4]

השאלה היא האם אנחנו אמורים ללמד את

ילדינו דברים לא נכונים? אני יודעת שאני קצת מתפלפלת כאן, אבל זה חוזר בעצם לשאלת המקור, שקר לילדים מהו. להגיד שהשמש שקעה בים, הרי זה לא נכון מבחינה עובדתית. (בניגוד למשפט השמש שקעה מעבר לאופק, או פשוט שקעה). נכון שפעם לפני שידעו מה קורה לשמש, היה מקובל לחשוב שהיא שוקעת בים, והמיתולוגיה היוונית מלאה בסיפורים שפרשו את הטבע בצורה מקסימה. אז אם זה משפט יפה, כמו השמש שקעה בים- זה בסדר? אבל אלמו ישן- זה לא?

 

[Shellylove]

נראה לי שזו הנקודה הבעייתית

הדיון קצת נטה לכיוון דיון על גבולות (נושא פופולרי מסתבר), אבל נראה לי שה"בעיה" היא באמת מה קורה כשאנחנו לא סגורות על עד כמה הנושא עקרוני/חשוב בעינינו? האם שווה לנהל עליו "מאבק"? ובאיזו צורה לנהל אותו (וכאן נכנס נושא השקר לתמונה)? אני מוצאת את עצמי פעמים רבות כשאני נמצאת בתחילת "מאבק" (למשל לא לזרוק את האוכל על הרצפה) עם שלי (בת 1.7) ואני לא יודעת אם להתעקש, או לוותר ואיך להתעקש והתוצאה באמת התנהגות לא עקבית ולא החלטית (ולכן גם כנראה לא יעילה) שלי. לא בדקתי את עצמי, אבל בטח גם לי נפלטים מעין שקרים כאלו ובאמת אני לא יודעת מתי הם באמת לא מזיקים (כמו "אלמו הלך לישון") ומתי הם מיותרים לחלוטין. אז תודה שהעלית את המודעות שלי לעניין.

 

[לימור111]

זה לא נראה לי שקר.

אמנם עדיין לא התנסיתי בעצמי, אבל אינטואיטיבית זה לא נראה לי שקר. לא כל הסבר מסוגל ילד בגיל הזה להבין ולהטמיע, עד כמה שהיינו רוצים בעולם אידילי להגיד לילדינו ולכל השאר רק את האמת. יש דברים שצריך לפשט.

 

[חנה גונן]

נראה לי שבשבילך מה שקובע זה איך...

את מרגישה עם מה שאמרת יותר מהמישפט עצמו,תקני אותי אם אני טועה.גם אני אומרת לילדים בגן כימעט כל יום מישפט כמו המוצצים הלכו לנוח בבית שלהם וכו ולא ולא אני רואים בזה שקר כי אנחנו יודעים שבגלל שאני לא מרשה להם לצאת עם מוצצים החוצה אני אוספת אותם ושמה בבית העץ שעל הקיר.אין ברירה פעמים רבות החיים פשוט לא יכולים בלי הבלופים הקטנים תלוי בנו איפה ואיך אנחנו שמים את הגבול.כשהם שואלים אותי למשל איפה אמא אני אף פעם לא אגיד להם היא עוד מעט תבוא אלא היא הלכה לעבודה ותבוא אחהצ,זה לדעתי ההבדל המהותי. שלך חנה גונן

 

[החתולה השחורה]

"אלמו ישן" זה בהחלט שקר.

עובדה שאת חשה לא בנוח. אין מקום לשקרים, ביחוד בין הורים לילדים, אם רוצים מערכת של אמון. גם לשקר על מנת להגן על הילד זה לא תרוץ, וגם לא רמת ההבנה הנמוכה של הילד. מציעה להדגיש את החיובי: במקום לומר "אי אפשר לשחק עכשיו. הגיע זמן לישון" (משפט שלילי), להפוך לחיובי: "אלמו ישמח לשחק אתך בבוקר" או "המיטה הרכה והחלומות המתוקים מחכים לך".

 

[ציפי ג]

למה אלמו ישן זה שקר

ואלמו ישמח לשחק איתך בבוקר, לא? וכי אלמו ישן? וכי אלמו שמח? וכי אלמו משחק? אני בהחלט כן משכיבה צעצועים לישון יחד עם ילדי. הם מוכנסים למיטה, מכוסים בשמיכה, והולכים לישון, בדיוק כמו שהם בוכים כשקיבלו מכה, ובדיוק ככל שאר ההאנשות שהילד מאניש אותם.

 

[אינדיגו]

חתולה שחורה יקרה ,

"..אלמו ישן זה בהחלט שקר", ציטוט שלך. תמהני , האם "המיטה הרכה מחכה לך..." זו אמת צרופה ואין בילתה..?