אמא משקרת?
שאלתי תאורטית אך אשתמש בדוגמא כדי להמחישה. מצאתי את עצמי לראשונה "מורחת" את בני (בן שנה ו- 7 חודשים) בהסבר שקרי. הוא מאוד אוהב לשחק בטלפון של אלמו (משחק מחשב). כשהוא רץ למחשב בשעת לילה מאוחרת וצועק בהתלהבות "אמו, אמו" אני מסבירה לו שזה "כבר לילה, מאוד מאוחר ואלמו הלך לישון". אילו הייתי אומרת לו כי זה לילה, מאוחר וצריך להתכונן לשינה היה נפתח מאבק. מצד אחד, חסכתי לנו עימות. ההסבר מתאים לרמתו של הילד ואכן מתקבל על ידו בהבנה. מצד שני, קשה לי עם ההסבר הכל כך נמוך ובעצם... השקרי
אני לא חוסכת עימותים בכל מחיר. למשל, אם בני אכל כבר 2-3 חמשושים רצופים, אנסה למשוך את תשומת ליבו לפעילות או משחק כלשהו- מה שעולה לי באנרגיות מאוד גדולות, ולעיתים לא מצליח. אך כשיבקש את הרביעי, לא אשקר ואומר לו ש"אין, נגמר, אין חמשושים" (שוב הסבר שכן היה מתקבל על ידו בהבנה). אני לא בטוחה מהי באמת שאלתי, אבל אשמח לקבל תגובות, מחשבות בעינין.
שאלתי תאורטית אך אשתמש בדוגמא כדי להמחישה. מצאתי את עצמי לראשונה "מורחת" את בני (בן שנה ו- 7 חודשים) בהסבר שקרי. הוא מאוד אוהב לשחק בטלפון של אלמו (משחק מחשב). כשהוא רץ למחשב בשעת לילה מאוחרת וצועק בהתלהבות "אמו, אמו" אני מסבירה לו שזה "כבר לילה, מאוד מאוחר ואלמו הלך לישון". אילו הייתי אומרת לו כי זה לילה, מאוחר וצריך להתכונן לשינה היה נפתח מאבק. מצד אחד, חסכתי לנו עימות. ההסבר מתאים לרמתו של הילד ואכן מתקבל על ידו בהבנה. מצד שני, קשה לי עם ההסבר הכל כך נמוך ובעצם... השקרי