אמא מיואשת

[szmr1961]

אמא מיואשת

שבוע טוב וחג שמח לבאי הפורום

אודה על ההקשבה, אשמח לעזרה

לפני כשבוע גייסתי את בן הזקונים שלי (אחד משניים)

הבן הבכור סיים קורס קצינים לפני כחודשיים בחיל מודיעין(קב"ר)

הבן שגוייס בשבוע שעבר גויס בגיוס קרבי.
קבא 54 פרופיל 82
כאשר הגיע לבקום נאמר לו שהוא מיועד או לבודק בטחוני או משטרה צבאית או תותחנים.
סירב, וביקש גבעתי או גולני.
אמרו אין!
נשלח למעצר.
ישב במעצר, כאשר התעללו בו שם ממש. (סיפר שאמרו לו שהוא יכול להתקלח רק בלי שמפו ומגבת) ועוד....
זוכרים שהוא רצה גבעתי או גולני? אז על כך נענשים!
מזכיר לי תקופות אחרות בהיסטוריית העם היהודי.
במשפט אמרו או מ.צ שוב או כלא 6
ביקש משפט חוזר
במשפט החוזר אמרו או חיל חימוש או שנוציא אותך מהצבא.
חשש נורא והתפנה לבה"ד 20 שזה חיל חימוש
הוא לא ממש ידע מה זה חיל חימוש
כשהגיע לשם, הבין את גודל הטעות.
איני רווצה לפסול כאן אף אחד ,מאחר והפוסל במומו פוסל, אך בלשון המעטה בכה ואמר לי: "אמא זה לא בשבילי"
עזרתכם בבקשה מה עושים וכיצד יוצאים משם? (כעת בטירונות)

בבקשה עזרה מניסיונכם

 

[עפרה ד]

יכולה רק לספר לך על בן של חברים, עם נתונים דומים לאלו של הבן שלך, ועם סיפור גיוס די דומה... אמר לא פה, ניסה להציב דרישה שם ו... הגיע לחימוש. כמוכם, חשכו עיניו... ואחרי שחזרה לו הראיה והתאושש - "בנה" לעצמו מסלול. יצא לקורס קצינים תוך חודשים ספורים, ומשם הוצב במיקום ותפקיד מצוינים. הוא בערך שנה וחצי בצבא, ומרוצה מאוד. אם תרצי - אשמח לקשר את הבן שלך איתו.
ובינתיים -

 

[פולי44]

אני מאמינה שמילת המפתח היא סבלנות

בסופו של דבר ימצא את עצמו גם בחימוש כמו שעפרה כתבה לך, יבנה לעצמו מסלול משלו, נכון שזה לא יהיה בדיוק מה שציפה אבל גם שם הוא יכול לעשות שרות משמעותי ותורם
שיהיה בהצלחה!

 

[אמא מתגייסת]

כל כך מוכר, ועדיין קשה

חבל כ"כ שלא הגעת קודם...
חיל חימוש זה לא כ"כ נורא. הבן שלי עם קב"א 56 ודפר 90 נמצא במג"ב. למיטב ידעתי חיל חימוש טוב בהרבה ממשטרה צבאית. התפקיד שלך מאוד משמעותי ב"להרוויח זמן". לנסות לעזור לו לעבור את ההתחלה שהיא תמיד נורא קשה. בחיל חימוש אפשר להצטייד באלף מקצועות שהם מאוד עוזרים בהמשך כמו מכונאי וכד'. חיל מאוד מקצועי ודווקא שם יהיה לו הרבה יותר קל להתקדם. יש לו נתונים לקצונה ולכן ספרי לו על הסיפור של עופרה ועודדי אותו. עדכני מה קורה.

 

[szmr1961]

;תודה

איזה כיף שהגעתי למקום הנכון
תודה על רגעים חמים בימים קרים.

 

[אמא מתגייסת]

מה שלומכם?

 

[בנשלי חייל]

הגעת למקום הנכון

מילת המפתח היא באמת סבלנות
אין לי מספיק נסיון לגבי העברות ושיבוצים
יכולה רק לדבר איתך על הגישה שלו ושלך
בהנחה שכרגע אין מה לעשות
שינסה להשלים עם המצב ,לדבר עם אנשים מהחיל
לראות איך הוא מתחבר לאנשים ואיך מפיק את המיטב מעצמו במסגרת הנוכחית
זה מאד קשה לנו כאמהות לראות אותם סובלים
גם הבן שלי לאחר שבועיים בטירונות עדיין לא ממש מצא את עצמו
וגם הוא לא הפסיק לבקש "תוציאי אותי מפה"
הבהרתי לו חד משמעית שלי אין את היכולת לעשות את זה
הוא בצבא והתהליך שהוא עובר יעזור לו לפתח חוסן נפשי ועצמאות
לא תמיד קל אבל אני חוזרת על זה כמו מנטרה
פריצת הדרך שלו היתה כשביקשתי ממנו לשים את הטלפון בתיק ולמנן את השיחות שלי אלי
ואת אותה אנרגיה שישקיע ברכישת חברים והיטמעות

תהיי חזקה

 

[אמא מתגייסת]

אמא בנשלי

התפתח דיון ביני לבין בעלי על מינון השיחות על רקע הפוסט שלך. שיחזרנו ביחד רגעים קשים שלנו לאורך השרות של השלושה שלנו. התשובה באמצע. הולכים על חבל דק בין הרצון לתת מקום לקיטורים שלו ולאפשר לו להתפרק ולהתנחם לבין לזרוק אותו חזרה למים הסוערים ושם חס וחלילה עלול לטבוע. אין לי תשובות. להיות קשובים ודרוכים עד שהענינים נרגעים, ואולי כבר נרגעו?

 

[בנשלי חייל]

צודקים

השאלה במקום...
לאחר שבוע שבו א' שלי היה צמוד לטלפון שלו ואלי (קיבל אישור)
הרגשתי שהשיחות מאד ארוכות ותכופות, מתישות אותו,מכניסות אותו ללופ
ורק מחברות אותו יותר אלי (אנחנו מאד קשורים)

הצעתי לו לשים את הטלפון בתיק ולנסות להתקשר פעמיים ביום
הדגשתי שאני נשארת זמינה לו כל הזמן ושאם הוא מרגיש צורך שיתקשר

הרגשתי שאם הוא יבחר לשים את הטלפון בתיק - הוא ירגיש חזק יותר כי הוא בחר
זה יצר פריצת דרך וגרם לו להתחיל לשוחח עם חברים

כמובן , שאצלנו זה עבד והרגשתי שזה נכון לאותו רגע וזה מה שנכון לא'
יכול מאד להיות שאצל אחר זה לא יעבוד ולכן צריך להיות מאד זהירים , מאחר שהם מאד זקוקים
לאוזן קשבת ולהכלה.כנראה שהסברתי לא נכון ותודה על מה שכתבת.

 

[אמא מתגייסת]