A GIFT OF LOVE
New member
אמא מחליפה
אמא מחליפה... זאת לא רק סידרת טלויזיה.. כרגע,זאת סידרת חיי, סדר החיים שלי. כן, אני אמא מחליפה... אוה אלי.. עד מתי אחזיק מעמד
מתי יגיע הקש שישבור את גב הגמל
זה כבר שבוע וחצי אני משתדלת למלא את מקומה החסר, אולי אף ביותר יעילות.. אך אצל ילדיה אין כמו אמא... משפט כל כך מוכר, מוכר עד כדי כאב... והיא עזבה אותם, נטשה, החליטה על חופשה "קצרה" בלי הודעה מוקדמת. מתוך בליל הצעקות התאפרה ויצאה את הבית.. וילדה קטנה ישבה וכתבה מכתב לאמא, אבל היא לא הבינה שאין לאן לשלוח אותו ואותן עיניים רכות של ילדה בת חמש הוארו באלפי סימני שאלה ומבטה נשלח אלי ארוכות. הבטתי באלפי סימני השאלה, בחוסר ההבנה,במצח שנחרש קמטים קטנטנים של מחשבה, הכל התערבל בתמימות המתוקה ואני נשארתי מולה-דוממת... אח"כ נשלחו אלי עיניים שואלות של ילדונת בוגרת בשנתיים, הן שלחו בי מבט עמוק ואז היא שאלה:"למה אנחנו צריכים להעזב בגלל שאמא יצאה לחופש?"להעזב... רציתי לבכות, להסביר שאם אמא יוצאת לחופש היא לא אמורה "להעזב", אמא עוד מעט קט תחזור לתמיד, לא רק לפעמיים בשבוע של ביקור חטוף... אבל ידעתי שהעיניים בעלות המבט העמוק לא סתם הביעו את השאלה במילים אלו.. הן קלעו היטב למצב, אמא לא תחזור מחר... ואני נשארת בצד, מנסה להבין את המאורעות ו.. דוממת... הלואי ואותה דממה היתה סוררת גם באותו יום שישי מכריע... אז סרר בבית-ג'ונגל. לא צעקו בו בני אדם אלא נבחו בו חיות, נביחות רמות שהרעידו את כתלי הבית הקטן והמוגן[?]. רק הקיר הפריד ביני לבין הג'ונגל, הכל התערבל במוחי:הצעקות, הפגיעות, הכאב, ראשי הסתחרר ואז צעקתי יותר נכון צרחתי:"דיייייי"... זה לא עז
אמא מחליפה... זאת לא רק סידרת טלויזיה.. כרגע,זאת סידרת חיי, סדר החיים שלי. כן, אני אמא מחליפה... אוה אלי.. עד מתי אחזיק מעמד
