אמא מחליפה
בעלי והבנות סיפרו שהיה פרק יפה ב"אמא מחליפה" ושהיתה שם מישהי שהזכירה אותי. הישראלית שחיה באמריקה מאד הזכירה להם אותי...יש משהו אבל ממש קצת..
נכון שאני קונטרול פריק כמעט כמוהה, אפילו לקחתי ממנה כמה דברים שאהבתי..אבל היו שם כמה דברים שצרמו לי:
הבן הגדול שלהם יצא עם "לא יהודיה" אז הם "פירקו" את זה- איפה הרגש? האם בדקתם? אולי היא כזאת מדהימה בלי קשר להיותה לא-יהודיה? נכון שכשמשהו חשוב לך מאויים ("בסוף לא יהיו יותר יהודים") אז אתה חייב לנקוט בחוקים מחמירים..אבל השחור-לבן הזה...משהו כל כך מלאכותי בו.
כשהילדים עוד ממש קטנים, היא אוהבת שהחברים באים רק לשעה ולא יותר- חברים זה ספונטניות, המקום הכמעט יחידי שאפשר להיות בו ספונטני זה עם חברים והגדרה של שעה זה מקלקל..
מצד שני, יעל, הישראלית- כל כך עסוקה בלהגדיר מי ישראלי ומי לא, זה לא נראה לי כזה חשוב
דויד, האמריקאי ישראלי שאל אותה בשלב מסוים אם כשהוא וכל חבריו שם יגידו שהם "לא ישראלים" זה יתן לה ולחבריה בארץ שקט נפשי.
אהבתי.
הקטע הכי יפה היה לראות אותה ואת הבת האמריקאית הקטנה הולכות לבקש ביצים מהשכנים האמריקאים חחחחחחחחח..מישהו בסוף פותח את הדלת והיא מזמינה אותם אליה...בדרך חזרה הן מדלגות ברחוב היפה והשקט ויש לה קפיצה כמו שלי...החיוך לא ירד לי מהפנים כי ככה גם אני עם הפיצקי שלי לפעמים...סוג של לא לוותר על הכייף של הילדים שלך גם אם זה נראה טיפשי לפעמים..
ובכיתי..בכל פעם שחדווה דיברה על אמא שלה..ועל החינוך של הילדים שלה והצבא..
כדאי לכם לראות עד הסוף
בעלי והבנות סיפרו שהיה פרק יפה ב"אמא מחליפה" ושהיתה שם מישהי שהזכירה אותי. הישראלית שחיה באמריקה מאד הזכירה להם אותי...יש משהו אבל ממש קצת..
נכון שאני קונטרול פריק כמעט כמוהה, אפילו לקחתי ממנה כמה דברים שאהבתי..אבל היו שם כמה דברים שצרמו לי:
הבן הגדול שלהם יצא עם "לא יהודיה" אז הם "פירקו" את זה- איפה הרגש? האם בדקתם? אולי היא כזאת מדהימה בלי קשר להיותה לא-יהודיה? נכון שכשמשהו חשוב לך מאויים ("בסוף לא יהיו יותר יהודים") אז אתה חייב לנקוט בחוקים מחמירים..אבל השחור-לבן הזה...משהו כל כך מלאכותי בו.
כשהילדים עוד ממש קטנים, היא אוהבת שהחברים באים רק לשעה ולא יותר- חברים זה ספונטניות, המקום הכמעט יחידי שאפשר להיות בו ספונטני זה עם חברים והגדרה של שעה זה מקלקל..
מצד שני, יעל, הישראלית- כל כך עסוקה בלהגדיר מי ישראלי ומי לא, זה לא נראה לי כזה חשוב
דויד, האמריקאי ישראלי שאל אותה בשלב מסוים אם כשהוא וכל חבריו שם יגידו שהם "לא ישראלים" זה יתן לה ולחבריה בארץ שקט נפשי.
הקטע הכי יפה היה לראות אותה ואת הבת האמריקאית הקטנה הולכות לבקש ביצים מהשכנים האמריקאים חחחחחחחחח..מישהו בסוף פותח את הדלת והיא מזמינה אותם אליה...בדרך חזרה הן מדלגות ברחוב היפה והשקט ויש לה קפיצה כמו שלי...החיוך לא ירד לי מהפנים כי ככה גם אני עם הפיצקי שלי לפעמים...סוג של לא לוותר על הכייף של הילדים שלך גם אם זה נראה טיפשי לפעמים..
ובכיתי..בכל פעם שחדווה דיברה על אמא שלה..ועל החינוך של הילדים שלה והצבא..
כדאי לכם לראות עד הסוף
