אמא מודאגת

אמא מודאגת

אני אמא לתאומים בת ובן בני 8 שניהם בכיתה ב' כיתות נפרדות , לאחרונה מורתו של בני מעירה לי על חוסר ריכוז אצל הילד .. היא מגדירה זאת התנתקות רק בזמן העתקה מהלוח. כששוחחתי איתה היא הפנתה אותי לאיבחון, הילד ילד חכם נבון ורגיש לפי דברי המורה שפתו מאוד מפותחת הוא מוביל את הכיתה בדיונים בעל פה . בשאר המקצועות עם מורים אחרים התופעה לא קיימת {שאלתי את המורים} אני מודאגת מאוד! אני יודעת שהמורה שלו קפדנית מאוד ואני מברכת על כך! בבקשה עצה מה לעשות לכעוס על הילד ? להבטיח לו "מתנות" אם הוא ישנה את דרכיו או מה ? תודה מראש אמא
 
לאמא דואגת

לאמא המודאגת שלום, לרוב בעיות קשב וריכוז מתחילות לפני גיל 7, אבל לעיתים יש ילדים שמחפים ומפצים על לקות קשב, באמצעים אחרים. המורה אמרה שזה קורה בעתקה מהלוח ובילד בדיונים בעל פה לא מראב בעיית קשב, שילוב שיכול לקרות גם בלקות למידה שפתית (דיסלקציה). במידה שהיו הפרעות קשב אני מניח שהייתה מזהה סימניים גם בבית. לדעתי,במידה שיש בעיה תמיד כדאי לבדוק אותה. לעניות דעתי, אם היה מדובר בבני, אלו הצעדים שהייתי נוקט ובסדר הזה: 1. שואל את הילד, תוך כדי משחק. האם משהו פריע לו בבית ספר. על הקשר שלו עם המורה ועם המקצוע. 2. מברר האם זה קורה בכל המקצועות, או רק אצל המורה הזו (ואז זה אולי דינמיקה לקויה בינהם, או נושא השיעור). 3. ניגש לבדיקת ראייה ומיקוד ראיה, לשלול בעיה אורגנית. 4. בודק באיבחון דידיקטי או דידקטי-ססיכולוגי- לקויות למידה (בעיקר דיסלקציה, בהקשר זה). 5. בודק אצל פסיכאטר מומחה ADHD או נוירולוג מומחה ADHD הפרעות קשב. בגלל שסדר זה יקר יחסית, הייתי מתחיל מהצעדים הראשונים וייעוץ אצל מומחה ADHD דרך קופת חולים. בכל מקרה בטוח שהילד לא רוצה להיות חריג, ולא רוצה להפריע. אז להענשה אין טעם, וגם פרס, יכול לתסכל אותו, אם קיימת לבעיה זו סיבה אובייקטיבית. לכן, קודם כדאי לברר האם יש בעיה אובייקטיבית. מועדים לשמחה, גיל מאור
 
לגיל מאור

הרבה תודה . הילד לא מפריע הוא מתנתק וחולם פשוט יושב בשקט וחולם לו . אני אנרוט בצעדים שהמלצת באמת תודה על ההתיחסות.
 
ברוכה הבאה../images/Emo140.gifאולי בעית ראיה?

אם 'בעית הריכוז' שמתארת המורה, מופיעה רק כאשר יש להעתיק מהלוח, אולי אכן בעית ראיה בלבד? על מנת לדעת אם יש יסוד לחשוב על הפרעת קשב וריכוז, באמת ממליצה על כל מה שגיל הציע ובמיוחד- לדבר עם הילד. ילד פיקח כמותו, בודאי יוכל בעזרת שאלות מנחות ממך, להסביר מה קשה לו, מה אם בכלל- מפריע לו בלימודים. מתי קשה לו להתרכז. אם הוא מתנתק ומרחף גם בשיעורים אחרים, רק שהמורות אינן חדות באבחנתן ולא שמו לב לכך עד כה- הילד בודאי יוכל לתאר לך זאת מנקודת המבט שלו. לדעתי,בודאי שכעס אינו מהווה כאן שיקול בכלל. הרי אין כאן מעשה מכוון מצידו. ברור לחלוטין, שמשהו מפריע לו.
 
ללכת לאבחון.

המורים האחרים אולךי לו מודעים כי יש להם עוד 40 תלמידים בכל כיתה וכיתה. אם יש חשש הולכים לאבחון ובטח לא כועסים על אדם בגלל דבר שהוא אולי סימפטום של לקות.
 
למעלה