אמא מודאגת
שלום, אני אם לבחורה נפלאה ומוכשרת בת +23, מצטיינת , בשלהי לימודים אקדמאים במדעי המחשב. נראית נפלא, חבריה מעידים כי הינה חברותית, מצחיקה ובעלת שמחת חיים. הקושי שלי כאמא הוא שאינה חווה זוגיות ולא חוותה מעולם קשר אינטימי. לפני מספר חודשים , בתקופת המבחנים לתואר, החלה לגלות לחץ שהיה מלווה בבכי, והביעה מצוקה מהלחץ בו היא מצויה לקראת סיום הלימודים- המבחנים והפרויקטים. אציין שהיא פרפקציוניסטית , וחייבת לסיים בהצטיינות יתרה.. בעצתי, נפגשה מספר פעמים עם פסיכולוגית, ושתיהן הגיעו להחלטה שאינה זקוקה להמשך שיחות.על פניו בתי מאושרת, מלאת אנרגיות , שמחה, אולי אפילו מעט ילדותית..אך אני חרדה בשל העובדה שעד גיל זה לא חוותה מערכת יחסים זוגית, כשאני מעלה העניין בפניה היא נבוכה ומרגיעה אותי שאין מה לדאוג ואין שום בעיה. האם כדאי להציע לה בכל זאת לפנות לטיפול ובירור.. מה לעשות???
שלום, אני אם לבחורה נפלאה ומוכשרת בת +23, מצטיינת , בשלהי לימודים אקדמאים במדעי המחשב. נראית נפלא, חבריה מעידים כי הינה חברותית, מצחיקה ובעלת שמחת חיים. הקושי שלי כאמא הוא שאינה חווה זוגיות ולא חוותה מעולם קשר אינטימי. לפני מספר חודשים , בתקופת המבחנים לתואר, החלה לגלות לחץ שהיה מלווה בבכי, והביעה מצוקה מהלחץ בו היא מצויה לקראת סיום הלימודים- המבחנים והפרויקטים. אציין שהיא פרפקציוניסטית , וחייבת לסיים בהצטיינות יתרה.. בעצתי, נפגשה מספר פעמים עם פסיכולוגית, ושתיהן הגיעו להחלטה שאינה זקוקה להמשך שיחות.על פניו בתי מאושרת, מלאת אנרגיות , שמחה, אולי אפילו מעט ילדותית..אך אני חרדה בשל העובדה שעד גיל זה לא חוותה מערכת יחסים זוגית, כשאני מעלה העניין בפניה היא נבוכה ומרגיעה אותי שאין מה לדאוג ואין שום בעיה. האם כדאי להציע לה בכל זאת לפנות לטיפול ובירור.. מה לעשות???