גישות טיפוליות לליקויי תקשורת
שלום לך appelit וברוכה הבאה, מותר לך להיות מבולבלת ושבורה ורובנו עברנו את השלב הזה. אני שולחת לך
כי אני יודעת כמה קשה, כשכל השאלות צצות וכל הציפיות מתנפצות פתאום. אך השלב הבא והחשוב הוא באמת ללמוד ולהכיר את כל המידע שיש בסביבתך, ולחשוב ביחד עם החשובים לך, בבחירת הדרך. שתי שיטות הנפוצות בארץ, בטיפול בילדי PDD הן גרינשפיין=
DIR, שלאחרונה תורגמה לעברית השיטה והספר נקרא
"ילדים עם צרכים מיוחדים" ושיטת ABA שאחד הספרים הראשונים והנוקשים\מובנים שלה תורגם לעברית ע"י
בית לורן ואפשר לרכוש אותו מהם. באופן כללי, ניתן לומר כי שיטת גרינשפן-וויידר, מדרגת את שלבי היכולת התקשורתית של הילד לשלבים ובודקת את יכולת ההתקשרות שלו עם הקרובים לו, ואת הרמה התקשורתית שלו. היא בודקת את מעגלי הקשר שהוא יוצר עם הוריו או הקרובים לו (נענה למשחק משותף, יוצר קשר עיין, מגמיש את ה"משחק"\התעסקות שלו-בעקבות התערבות שלך, מחבק או צוחק איתך). את היכולת שלו ליצור סמלים\סימבולים בחשיבה סימבולית, ביצירת מילים (שגם הן יוצרות תוכן סמלי), ביצירת משחק עם סיפור או רצף ובהבנת הסביבה והתנהגותה. שיטת גרינשפיין
DIR מאתגרת את הילד באופן פעיל, תוך שימוש ברגש ומצבים המעוררים רגש, בהגזמה של תגובות רגשיות, המלמדות אותו לפרש הבעות פנים, אינטונציה והקשרים שלהם לסיטואציה. היא עובדת הרבה על פתרון בעיות שהילד נתקל בהן ויוצרת סיטואציות מתסכלות במידה מתאימה, כדי לגרום לו להצטרף, ליזום פתרונות ולהתקשר לסביבה. זוהי שיטה שיש לה מעט מסגרות מובנות- אך ענת תדע טוב ממני, לאן לשלוח אותך. ההורים מקבלים הדרכה שוטפת מאיש מקצוע בתחום ומשלבים תראפיסטים העובדים בבית עם הילד, ומתרגלים איתו הרבה פעילויות, ברוח השיטה. בשנים האחרונות, התווספה לשיטה הקלאסית, ההולכת אחרי נטיות הילד ומרחיבה את יכולותיו, גם גישה של פעילויות יותר מובנות, שבהן מלמדים את הילד אלמנטים שקשורים יותר לגישת ABA לימודיים\מנטאליים\קוגניטיביים, כיון שהוא לא כל-כך לומד אותם בעצמו. לשיטת גרינשפן-וויידר יש יתרון, כאשר מדובר בילד עם יכולות ראשוניות של משחק את חיקוי ואז מתקדמים איתו בהתאם לקצב שלו. יכולת של אקולליה= ההד של החזרה אחרי מה שהוא שומע, אומרת שיש לו יכולת להגות מילים, כך שהוא יכול ליצור דיבור ספונטני בהמשך. וישלו גם יכולת חיקוי כלשהיא. לחלק גדול מהילדים בספקטרום התקשורתי, יש קושי עם חיקוי ואז עובדים איתם על נושא זה. היות ושתי השיטות עובדות אצלי בבית, קל לי לראות את ההבדלים ביניהן. עם ילדי הגדול, בן חמש וחצי, עובדים בעיקר בשיטת ABA ועכשיו שוב נשלב יותר גרינשפן. ועם ילדי הקטן, בן שנתיים וחצי, עובדים בשיטת גרינשפן-וויידר. שיטת ABA שעליה גם יש המון חומר ברשת, התחילה בכלל מהגישה ההתנהגותית, שבה לימדו את הלן קלר, שהיתה חרשת עיוורת אילמת, והצליחו מאד יפה איתה. אחרי שנים, לקחו את השיטה בשנות השמונים והתאימו אותה לילדים בספקטרום התקשורתי. היות ויודעים לזהות את הקושי בלמידה, הבנה, הכללה והתאמה שיש לחלק מהילדים- מפרקים להם את כל נושאי הלמידה לשלבים מובנים, קלים יותר להבנה ומותאמים ליכולתו של הילד. מלמדים כל שלב בנפרד ואז עושים הכללה ואינטגרציה. חלק גדול מהלמידה, עובר דרך הערוץ הויזואלי, היות וילדים רבים פנויים יותר ללמידה בערוץ זה. דרך תמונות הם לומדים, צורות ,צבעים, רגשות, פעלים ופעולות, מושגים שונים מסביבתם ועוד. עובדים איתם הרבה דרך התנסויות חוזרות מובנות, כדי שילמדו מושגי מרחב (מעל בתוך מתחת וכ"ו),גודל, כמות, הבנה והבעה של מילים ומושגים ועוד. השיטה מאד מובנית ומדורגת אך לטעמי, נותנת פחות מדי מקום ליוזמות ראשוניות של הילד והתראפיסט אינו משחק איתו אלא יותר מעמדה של מורה ומלמד. היא נהדרת להקנייה של ידע ומושגים, אך קצת מתבנתת (מלשון תבנית)מדי לדעתי. הילדים האלו, ברובם, יוצרים תבניות חשיבה והתנהגות שקשה לעיתים לשנותן, כל שחשוב לגוון ולשנות בשיטה, ולהרחיב את היכולות, כדי לא ליפול במלכודת התבניתיות. היות ואין הרבה שימוש מובנה ומושכל ברגש, יש במקום זאת שימוש בחיזוקים שונים, המגבירים את המוטיבציה של הילד ללמוד ולהתקדם. סוג החיזוקים יכול להיות ראשוני- כמו אוכל, דגדוג או חיבוק (רק כאשר הרגישות התחושתית של הילד, מאפשרת לקרוא למגע זה "נעים" ולפרשו כחיזוק) ובהמשך משתמשים בחיזוקים מילוליים ("כל הכבוד", יופי, נהדר, אתה עובד מקסים וכ"ו), חיזוקים חברתיים, משחקים שונים המחזקים אותו, חיזוקים מושהים (חיזוק גדול בסוף רצף של עבודה- למידה של דחיית סיפוקים, סבלנות ועוד ) או חיזוקים עם מרווחים שונים ביניהם, ומדהים את השימוש בחיזוקים, בהדרגה, כדי שלא יהיה תלוי בחיזוק, כתנאי לביצוע. קיימות גישות טיפוליות נוספות, כמו שיטת מילר, של פרופ' ארנולד מילר- עבודה תוך כדי התנסות ראשונית במרחב במסלול רבגוני, המחייב את הילד להתחבר לגופו ולסביבתו, כדי לבצע פעילויות שונות , שיטת VBA, העובדת על הרחבות ויכולות באופן שונה מ-ABA, שיטת TEACCH המובנית ועובדת על כישורים ורצף פעילות, שיטת RDI המשלבת דירוג והבנייה של כישורים חברתיים ועוד. ולגבי העתיד- זוהי שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית. כל הילדים מתקדמים הרבה מאד בעקבות עבודה מכוונת ואינטנסיבית. שילוב שיטות, הוא לדעתי פיתרון טוב, אך הוא דורש ידע וגמישות של אנשי המקצוע ושלכם. יש בהחלט ילדים שיצאו מההגדרה, גם אם ישארו להם "שיירים" כלשהם בחשיבה והתנהגות, ואצל חלקם אפשר יהיה לדבר על החלמה. הכל תלוי בפוטנציאל הילד ובתגבור שהוא מקבל לאורך חייו. אני מאחלת לך הצלחה ומזמינה אותך, להשאר איתנו, ולהתחלק איתנו בחוויות, בהצלחות וגם בקשיים. את מוזמנת גם לדפדף בדפי הפורום הקודמים ולראות מידע נוסף, בתחום הסנסורי, מוטורי, רגשי ועוד. אני שולחת לך ברכות להצלחה וחג שמח ! תלמה.
