אמא לתאומים בני 6

[יסמין69]

אמא לתאומים בני 6

אמא לתאומים בני 6
אשמח לתגובות !!!

 

[אפרוחית 4]

אני גם אמא לתאומות בנות 6

אמא לתאומים בני 6
אשמח לתגובות !!!

אני גם אמא לתאומות בנות 6
קראתי בעיון רב את מה שכתבת. כאשת חינוך וכאמא לתאומות וכאמא לילד מחונן (ילד בן 10), אומר לך את דעתי ראשית לא ממליצה להקפיץ תאום כתה. תעשירי אותו בכל מיני דרכים אחרות, חוגים אחר הצהריים, העשרה של מכון מחוננים כפי שאת עושה כיום אבל בשום אופן שלא יווצר מצב שהוא יהיה בכתה גבוהה והיא לא. גם ילדים שמעלים לכתה א מהגן אם יש זוג תאומים שאחד בשל לכתה א ואחד לא , משאירים את שניהם בגן שנה נוספת ולא מעלים אותם. מצב של לעלות תאום אחד ואחד להשאיר בגן הוא מצב לא בריא. ואף ילד לא יצליח להבין למה אח שלו התאום עלה לכתה א והוא נשאר בגן. סיבה נוספת שלא כדאי להקפיץ כתה שמבחינה קוגניטיבית הוא אולי יסתדר ויהיה לו טוב מבחינה ריגשית אני לא בטוחה שהוא ימצא את עצמו עם ילדים שגדולים ממנו בשנה. כך שמבחינה חברתית לא יהיה לו טוב וחבל . ובגיל ההתבגרות זה בא לידי ביטוי והילדים הללו ממש בודדים חברתית. לגבי מצב התאומים את צריכה להסביר לילדה השניה שילד אחד טוב במשהו אחד ולכן הוא הולך להעשרה ולומד שם את הדברים שבהם הוא טוב במיוחד. במקביל תעזרי לה למצוא משהו שהיא טובה בו כמו חוג בלט, חוג מחול, חוג התעמלות, חוג ציור , את כאמא יכולה כבר להתחיל להבחין מה יכול להתאים לה ולשלוח אותה לחוג הזה ולהראות לה שגם היא ילדה מדהימה ונפלאה והיא טובה יותר ב... ולכן היא הולכת ל.... את חייבת לחזק את הביטחון שלה ולא לתת לה להרגיש היא אפס לעומת אח שלה. חשוב מאוד לחזק אותה ולהראות לה שגם היא טובה במשהו. בגיל הזה התחרותיות בין התאומים היא דבר נורמאלי מאוד , ומכיוון שהיחסים בין התאומים הם דבר מאוד חשוב אז את צריכה להיות רגישה בעניין ולשלוח אותה לחזק משהו שבו היא מוצלחת. אצלי התאומות מאוד שונות זו מזו והיתה לי בעיה של תחרות בין שתיהן אחת היתה מעולה והשניה ראתה את זה ולא רצתה להתנסות בכלום כי היא ידעה שהיא לא תהיה טובה כמו אחותה. לכן הפרדנו בין שתיהן בגנים כבר בגיל 4 וזה עזר מאוד. גם בבית אני עובדת עם שתיהן בנפרד כדי לא לגרום לקנאה בין השתיים. אם יש לך שאלות אשמח לענות. אפרוחית

 

[אמאללי]

לא לגמרי מסכימה.

אני גם אמא לתאומות בנות 6
קראתי בעיון רב את מה שכתבת. כאשת חינוך וכאמא לתאומות וכאמא לילד מחונן (ילד בן 10), אומר לך את דעתי ראשית לא ממליצה להקפיץ תאום כתה. תעשירי אותו בכל מיני דרכים אחרות, חוגים אחר הצהריים, העשרה של מכון מחוננים כפי שאת עושה כיום אבל בשום אופן שלא יווצר מצב שהוא יהיה בכתה גבוהה והיא לא. גם ילדים שמעלים לכתה א מהגן אם יש זוג תאומים שאחד בשל לכתה א ואחד לא , משאירים את שניהם בגן שנה נוספת ולא מעלים אותם. מצב של לעלות תאום אחד ואחד להשאיר בגן הוא מצב לא בריא. ואף ילד לא יצליח להבין למה אח שלו התאום עלה לכתה א והוא נשאר בגן. סיבה נוספת שלא כדאי להקפיץ כתה שמבחינה קוגניטיבית הוא אולי יסתדר ויהיה לו טוב מבחינה ריגשית אני לא בטוחה שהוא ימצא את עצמו עם ילדים שגדולים ממנו בשנה. כך שמבחינה חברתית לא יהיה לו טוב וחבל . ובגיל ההתבגרות זה בא לידי ביטוי והילדים הללו ממש בודדים חברתית. לגבי מצב התאומים את צריכה להסביר לילדה השניה שילד אחד טוב במשהו אחד ולכן הוא הולך להעשרה ולומד שם את הדברים שבהם הוא טוב במיוחד. במקביל תעזרי לה למצוא משהו שהיא טובה בו כמו חוג בלט, חוג מחול, חוג התעמלות, חוג ציור , את כאמא יכולה כבר להתחיל להבחין מה יכול להתאים לה ולשלוח אותה לחוג הזה ולהראות לה שגם היא ילדה מדהימה ונפלאה והיא טובה יותר ב... ולכן היא הולכת ל.... את חייבת לחזק את הביטחון שלה ולא לתת לה להרגיש היא אפס לעומת אח שלה. חשוב מאוד לחזק אותה ולהראות לה שגם היא טובה במשהו. בגיל הזה התחרותיות בין התאומים היא דבר נורמאלי מאוד , ומכיוון שהיחסים בין התאומים הם דבר מאוד חשוב אז את צריכה להיות רגישה בעניין ולשלוח אותה לחזק משהו שבו היא מוצלחת. אצלי התאומות מאוד שונות זו מזו והיתה לי בעיה של תחרות בין שתיהן אחת היתה מעולה והשניה ראתה את זה ולא רצתה להתנסות בכלום כי היא ידעה שהיא לא תהיה טובה כמו אחותה. לכן הפרדנו בין שתיהן בגנים כבר בגיל 4 וזה עזר מאוד. גם בבית אני עובדת עם שתיהן בנפרד כדי לא לגרום לקנאה בין השתיים. אם יש לך שאלות אשמח לענות. אפרוחית

לא לגמרי מסכימה.
לדעתי צריך לבדוק כל מקרה לגופו, ואי אפשר להסיק מזוג תאומים אחד על אחרים. אני אפילו לא בטוחה שאני יכולה להקיש ממחקרי תאומים על איך הדברים יתנהלו במשפחה ספציפית. כל תא משפחתי שונה מאחרים מבחינת הכוחות המשפחתיים, הדינאמיקה, והמשאבים הפנימיים והחיצוניים של כל אחד מבני המשפחה ושל כולם כיחידה אחת (אוף איזה משפט מסובך יצא לי...) אצלנו המצב הפוך. הילדים שלי לא תאומים, יש ביניהם פחות משנה, ואם הייתי יולדת בזמן ולא באמצע החודש העשירי, הם היו אפילו באותה שנה קלנדרית כלומר- באותו מחזור לימודים. מאז הגן מזהירים אותנו שלא להקפיץ את הבן (הצעיר יותר בין השניים) כי הוא יתפוס את מקומה של אחותו הבכורה. יגזול ממנה את מקומה במשפחה,יעורר קנאת אחים נוראית, ויגרום לה עוולות פסיכולוגיות קשות. בסוף כתה ד' שלו, בהמלצת המורה, הבנו שאם לא נקפיץ אותו מי שיגרמו לו העוולות יהיה דווקא הוא, ולכן אחרי שיחות רבות, אבחונים, התייעצויות ושיחות עם הילדים הוחלט על הקפצה........ הם שניהם היום ב-ו'. טפו-טפו-טפו עברו חודשיים וחצי והילדים שניהם במצב רגשי הכי טוב שהיו מזה זמן רב. אני לא חושבת שהמודל הזה יעבוד בכל המשפחות. אני כן חושבת, שבכל משפחה צריך לעשות את השיקולים הספציפיים לה. אגב - לא הצלחתי לפתוח - את הלינק של יסמין69, כך שאינני מתייחסת למקרה הספציפי, אבל זה לא ממש משנה כי המסר שלי אומר - כל מקרה לגופו, והאינטואיציה של ההורים תחליט בסוף.

 

[אפרוחית 4]

יש הבדל גדול בין תאומים לילדים שנולדו בפער של

לא לגמרי מסכימה.
לדעתי צריך לבדוק כל מקרה לגופו, ואי אפשר להסיק מזוג תאומים אחד על אחרים. אני אפילו לא בטוחה שאני יכולה להקיש ממחקרי תאומים על איך הדברים יתנהלו במשפחה ספציפית. כל תא משפחתי שונה מאחרים מבחינת הכוחות המשפחתיים, הדינאמיקה, והמשאבים הפנימיים והחיצוניים של כל אחד מבני המשפחה ושל כולם כיחידה אחת (אוף איזה משפט מסובך יצא לי...) אצלנו המצב הפוך. הילדים שלי לא תאומים, יש ביניהם פחות משנה, ואם הייתי יולדת בזמן ולא באמצע החודש העשירי, הם היו אפילו באותה שנה קלנדרית כלומר- באותו מחזור לימודים. מאז הגן מזהירים אותנו שלא להקפיץ את הבן (הצעיר יותר בין השניים) כי הוא יתפוס את מקומה של אחותו הבכורה. יגזול ממנה את מקומה במשפחה,יעורר קנאת אחים נוראית, ויגרום לה עוולות פסיכולוגיות קשות. בסוף כתה ד' שלו, בהמלצת המורה, הבנו שאם לא נקפיץ אותו מי שיגרמו לו העוולות יהיה דווקא הוא, ולכן אחרי שיחות רבות, אבחונים, התייעצויות ושיחות עם הילדים הוחלט על הקפצה........ הם שניהם היום ב-ו'. טפו-טפו-טפו עברו חודשיים וחצי והילדים שניהם במצב רגשי הכי טוב שהיו מזה זמן רב. אני לא חושבת שהמודל הזה יעבוד בכל המשפחות. אני כן חושבת, שבכל משפחה צריך לעשות את השיקולים הספציפיים לה. אגב - לא הצלחתי לפתוח - את הלינק של יסמין69, כך שאינני מתייחסת למקרה הספציפי, אבל זה לא ממש משנה כי המסר שלי אומר - כל מקרה לגופו, והאינטואיציה של ההורים תחליט בסוף.

יש הבדל גדול בין תאומים לילדים שנולדו בפער של
שנה זה מזו. (אחים) תאומים זה תאומים על כל המשתמע מכך. אני מציע לך לקרא מספר ספרים על תאומים. הייתי ממליצה לך להיועץ בורד פורת וברונית פלוטניק. אני בטוחה שהם ישמחו לתת לך חוות דעת. ורד פורת כותבת בתפוז תוכלי בודאי בפורום תאומים לשלוח לה מסר. ורונית פלוטניק היא מומחית לתאומים כתבה מס' ספרים בנושא והיא מקבלת בת"א בשרות הפסיכולוגי. אף פעם בכל שנותי בהוראה לא העלינו תאום לכתה א והשארנו את השני בגן, כי הפגיעה בשני יכולה להיות מאוד משמעותית. תמיד השארנו את שניהם בגן גם אם ידענו שהשני מאוד מאוד מוכן ובשל. תאומים צריכים להיות באותה שכבת גיל. ההפרדה יכולה לעלות ביוקר רב. אפרוחית

 

[אמאללי]

הטענה שלי היא שלא תמיד ה"תורה הפסיכולוגית"

יש הבדל גדול בין תאומים לילדים שנולדו בפער של
שנה זה מזו. (אחים) תאומים זה תאומים על כל המשתמע מכך. אני מציע לך לקרא מספר ספרים על תאומים. הייתי ממליצה לך להיועץ בורד פורת וברונית פלוטניק. אני בטוחה שהם ישמחו לתת לך חוות דעת. ורד פורת כותבת בתפוז תוכלי בודאי בפורום תאומים לשלוח לה מסר. ורונית פלוטניק היא מומחית לתאומים כתבה מס' ספרים בנושא והיא מקבלת בת"א בשרות הפסיכולוגי. אף פעם בכל שנותי בהוראה לא העלינו תאום לכתה א והשארנו את השני בגן, כי הפגיעה בשני יכולה להיות מאוד משמעותית. תמיד השארנו את שניהם בגן גם אם ידענו שהשני מאוד מאוד מוכן ובשל. תאומים צריכים להיות באותה שכבת גיל. ההפרדה יכולה לעלות ביוקר רב. אפרוחית

הטענה שלי היא שלא תמיד ה"תורה הפסיכולוגית"
נכונה. את המקרה שלנו הבאתי כדוגמא לכך וגם הדגשתי שאצלנו המקרה הוא בדיוק הפוך. טענת הפסיכולוגית החינוכית, החכמה ביותר בעיניי (אחותי) היתה (במשך שנים) שכל התורות הפסיכולוגיות טוענות שאם אני אקפיץ את בני כיתה אני אשלול מבתי את הבכורה. שאסור לעשות דבר כזה!!!! (סימני הקריאה במקור) ושאני אגרום לבתי הבכורה נזק בלתי הפיך, כי הם לא תאומים ואסור שהם יהיו באותו מחזור וכו' וכו' וכו'. מעבר לכך היא כמובן טענה שההקפצה "לא תעזור" כי הוא שוב יהיה הראשון בכיתה ושוב יצוף בשעורים. אחרי חודשיים וחצי של לימודים אני יכולה לומר שנכון לנסיוננו הקצר הטענה הראשונה שלה שגויה. - בתי לא איבדה את הבכורה, היא רק התחזקה. ואעיז ואומר יותר מכך, אם יווצר המצב ונצטרך להקפיץ אותו שוב - מה שיגרום לו להיות שנה מעליה - ה"נזק הפסיכולוגי" שייגרם לה לא יהיה כלל שיקול. כי לא יהיה נזק. אבא שאל אותה - אם הוא היה חולה וזו היתה התרופה שלו? היא חשבה 48 שעות בדיוק וחזרה אלינו ואמרה - תעשו את זה אם תחליטו שצריך - אני כבר אסתדר. וזה היה לפני שהוא בכלל היה מודע לכך שקיימת אפשרות כזו. נכון שהם גדולים יותר ולא ב-א', אבל בכל גיל אפשר לגשת נכון אל הילד, במיוחד אם עושים זאת מתוך הכרות איתו ומתוך אהבה. הפסיכולוגיה היא מדע מאד לא מדויק. ולא כל מה שפרויד וידידיו קבעו צריך להתקבל אצלי כאקסיומה. ולכן גם את האקסיומות על הקפצת תאום אחד אני לא מוכנה לקבל. אני חושבת שצריך לבדוק את החבילה כולה. במקרה הנ"ל הכל הרבה יותר מסובך כי ההורים גרושים, האם היא פסיכולוגית/ מטפלת, מה שנותן לה אמנם כלים אבל גם הטיות. צריך לשקול מה טוב לילד ולעשות זאת, ולטפל בשני בהתאם לתנאים שיווצרו.

 

[נטשה הרציונלית]

מסכימה עם כל מלה !

הטענה שלי היא שלא תמיד ה"תורה הפסיכולוגית"
נכונה. את המקרה שלנו הבאתי כדוגמא לכך וגם הדגשתי שאצלנו המקרה הוא בדיוק הפוך. טענת הפסיכולוגית החינוכית, החכמה ביותר בעיניי (אחותי) היתה (במשך שנים) שכל התורות הפסיכולוגיות טוענות שאם אני אקפיץ את בני כיתה אני אשלול מבתי את הבכורה. שאסור לעשות דבר כזה!!!! (סימני הקריאה במקור) ושאני אגרום לבתי הבכורה נזק בלתי הפיך, כי הם לא תאומים ואסור שהם יהיו באותו מחזור וכו' וכו' וכו'. מעבר לכך היא כמובן טענה שההקפצה "לא תעזור" כי הוא שוב יהיה הראשון בכיתה ושוב יצוף בשעורים. אחרי חודשיים וחצי של לימודים אני יכולה לומר שנכון לנסיוננו הקצר הטענה הראשונה שלה שגויה. - בתי לא איבדה את הבכורה, היא רק התחזקה. ואעיז ואומר יותר מכך, אם יווצר המצב ונצטרך להקפיץ אותו שוב - מה שיגרום לו להיות שנה מעליה - ה"נזק הפסיכולוגי" שייגרם לה לא יהיה כלל שיקול. כי לא יהיה נזק. אבא שאל אותה - אם הוא היה חולה וזו היתה התרופה שלו? היא חשבה 48 שעות בדיוק וחזרה אלינו ואמרה - תעשו את זה אם תחליטו שצריך - אני כבר אסתדר. וזה היה לפני שהוא בכלל היה מודע לכך שקיימת אפשרות כזו. נכון שהם גדולים יותר ולא ב-א', אבל בכל גיל אפשר לגשת נכון אל הילד, במיוחד אם עושים זאת מתוך הכרות איתו ומתוך אהבה. הפסיכולוגיה היא מדע מאד לא מדויק. ולא כל מה שפרויד וידידיו קבעו צריך להתקבל אצלי כאקסיומה. ולכן גם את האקסיומות על הקפצת תאום אחד אני לא מוכנה לקבל. אני חושבת שצריך לבדוק את החבילה כולה. במקרה הנ"ל הכל הרבה יותר מסובך כי ההורים גרושים, האם היא פסיכולוגית/ מטפלת, מה שנותן לה אמנם כלים אבל גם הטיות. צריך לשקול מה טוב לילד ולעשות זאת, ולטפל בשני בהתאם לתנאים שיווצרו.

מסכימה עם כל מלה !
ולא חושבת שתאומים זה דבר כל כך שונה שאין מה להשוות בין הבעיות של תאומים לבין הבעיות של אחים קרובים בגיל. מאוד לא מסכימה ! הסוגיות לפעמים דומות, דומות מאוד. התאוריות כבודן במקומן מונח, אבל הן משתנות חדשות לבקרים. למשל, פעם לא הפרידו תאומים שלמדו יחד, אחר כך בצורה גורפת התחילו להפריד. עכשיו מדברים על הפעלת "שיקול דעת". וטרם נמצאה תאוריה פסיכולוגית שאין לה יוצא מן הכלל. בנוסף, לא דומה העניין של הקפצת כיתה לעניין לעלות לבית ספר לעומת להשאר בגן. בין בית-ספר לגן יש בעיני ילדים הבדל סטטוס עצום - של שמיים וארץ כמעט. לעומת זאת ההבדל בין כתה ג' לכתה ב' הוא זניח כמעט. כבר עכשיו הבן לומד ומסגרת למחוננים - והבת לא, אז מה כבר ההבדל הגדול ? בקיצור, אם טובת הילד דורשת זאת - לא הייתי מהססת להקפיץ אותו כתה, ואז מתמודדת עם עניין ה"שוויץ" ועניין הקנאה. השאלה העיקרית היא לכן - באמת מה טוב לילד. לגבי יסמין עצמה - נראה לי שבשבילה דווקא יכול להיות "בריא" פתאום להפסיק להיות "אמא לתאומים", להכיר באמת בשוני בין הילדים, לראות כל ילד בנפרד ולא הכל דרך הפריזמה של היחסים ביניהם. אפילו שזה כמובן שטויות. היא לא תפסיק להיות "אמא לתאומים", כמו שאמאללי לא התחילה פתאום להיות "אמא לתאומים"

 

[אמאללי]

אנקדוטה מצחיקה.....

מסכימה עם כל מלה !
ולא חושבת שתאומים זה דבר כל כך שונה שאין מה להשוות בין הבעיות של תאומים לבין הבעיות של אחים קרובים בגיל. מאוד לא מסכימה ! הסוגיות לפעמים דומות, דומות מאוד. התאוריות כבודן במקומן מונח, אבל הן משתנות חדשות לבקרים. למשל, פעם לא הפרידו תאומים שלמדו יחד, אחר כך בצורה גורפת התחילו להפריד. עכשיו מדברים על הפעלת "שיקול דעת". וטרם נמצאה תאוריה פסיכולוגית שאין לה יוצא מן הכלל. בנוסף, לא דומה העניין של הקפצת כיתה לעניין לעלות לבית ספר לעומת להשאר בגן. בין בית-ספר לגן יש בעיני ילדים הבדל סטטוס עצום - של שמיים וארץ כמעט. לעומת זאת ההבדל בין כתה ג' לכתה ב' הוא זניח כמעט. כבר עכשיו הבן לומד ומסגרת למחוננים - והבת לא, אז מה כבר ההבדל הגדול ? בקיצור, אם טובת הילד דורשת זאת - לא הייתי מהססת להקפיץ אותו כתה, ואז מתמודדת עם עניין ה"שוויץ" ועניין הקנאה. השאלה העיקרית היא לכן - באמת מה טוב לילד. לגבי יסמין עצמה - נראה לי שבשבילה דווקא יכול להיות "בריא" פתאום להפסיק להיות "אמא לתאומים", להכיר באמת בשוני בין הילדים, לראות כל ילד בנפרד ולא הכל דרך הפריזמה של היחסים ביניהם. אפילו שזה כמובן שטויות. היא לא תפסיק להיות "אמא לתאומים", כמו שאמאללי לא התחילה פתאום להיות "אמא לתאומים"

אנקדוטה מצחיקה.....
חן חן על התמיכה. תאומים כנראה כבר לא יהיו לי אבל....... אם הגברבר היה נולד בזמן - נגיד שבוע 39-40 ולא באחור של שבועיים - הוא היה בשנתון של אחותו מלכתחילה, ואף אחד לא היה מעלה על דעתו להשאיר אותו עוד שנה בגן. יש ביניהם פחות משנה למרות ההריון הארוך שלו. מה שכן - אולי היו מעלים אותה קודם לכיתה א', היו דיבורים על זה ואז בדיוק עברנו לכאן לשפה חדשה, אז לא היה מקום לעלות לכיתה א' בלי שפה, ובגיל 5 וחצי. בקיצור - הכל עניין של TIMING. לילה טוב.

 

[נטשה הרציונלית]

../images/Emo13.gif

אנקדוטה מצחיקה.....
חן חן על התמיכה. תאומים כנראה כבר לא יהיו לי אבל....... אם הגברבר היה נולד בזמן - נגיד שבוע 39-40 ולא באחור של שבועיים - הוא היה בשנתון של אחותו מלכתחילה, ואף אחד לא היה מעלה על דעתו להשאיר אותו עוד שנה בגן. יש ביניהם פחות משנה למרות ההריון הארוך שלו. מה שכן - אולי היו מעלים אותה קודם לכיתה א', היו דיבורים על זה ואז בדיוק עברנו לכאן לשפה חדשה, אז לא היה מקום לעלות לכיתה א' בלי שפה, ובגיל 5 וחצי. בקיצור - הכל עניין של TIMING. לילה טוב.

 

[החתולה השחורה]

כשהורה בד"כ נכנס לכאן לפורום, ומתחבט האם

אמא לתאומים בני 6
אשמח לתגובות !!!

כשהורה בד"כ נכנס לכאן לפורום, ומתחבט האם
להקפיץ או לא להקפיץ את הילד שלו כתה, הוא בד"כ שואל את עצמו ואותנו שאלות כגון האם זה יהיה טוב ליד מבחינה חברתית, האם זה בכלל יפתור את הבעיה הלימודית של הילד וכ"ו, כלומר הנקודה המרכזית שסביבה נעים היא הילד. בבלוג שלך, לעומת זאת, הילד איננו כלל הציר המרכזי, וטובתו ושיקוליו אינם הדבר המרכזי שנשקל, אלא נשקלות שם שתי שאלות עיקריות: א. מה יהיה עליך, כאמא- היו לך תאומים, וכעת לכאורה יהיו לך "סתם" שני ילדים" ו- ב. מה יהיה עם הילדה. איך להתגבר על הקנאה שלה והאם כדאי לקחת אותה לפסיכולוגית. הילד וצרכיו ממש נדחקים הצידה במערכת השיקולים (כך, בכל אופן, זה מצטייר בבלוג). העובדה שהילד תאום, צריכה להיות מישנית לעובדה שהוא מחונן, ועד כמה המחוננות שלו מצריכה הקפצה ו/או שילוב בתוכנית מחוננים.

 

[אמאללי]

../images/Emo45.gif

כשהורה בד"כ נכנס לכאן לפורום, ומתחבט האם
להקפיץ או לא להקפיץ את הילד שלו כתה, הוא בד"כ שואל את עצמו ואותנו שאלות כגון האם זה יהיה טוב ליד מבחינה חברתית, האם זה בכלל יפתור את הבעיה הלימודית של הילד וכ"ו, כלומר הנקודה המרכזית שסביבה נעים היא הילד. בבלוג שלך, לעומת זאת, הילד איננו כלל הציר המרכזי, וטובתו ושיקוליו אינם הדבר המרכזי שנשקל, אלא נשקלות שם שתי שאלות עיקריות: א. מה יהיה עליך, כאמא- היו לך תאומים, וכעת לכאורה יהיו לך "סתם" שני ילדים" ו- ב. מה יהיה עם הילדה. איך להתגבר על הקנאה שלה והאם כדאי לקחת אותה לפסיכולוגית. הילד וצרכיו ממש נדחקים הצידה במערכת השיקולים (כך, בכל אופן, זה מצטייר בבלוג). העובדה שהילד תאום, צריכה להיות מישנית לעובדה שהוא מחונן, ועד כמה המחוננות שלו מצריכה הקפצה ו/או שילוב בתוכנית מחוננים.

 

[1שייכת]

את נשמעת לחוצה, אז קודם כל - להירגע...

אמא לתאומים בני 6
אשמח לתגובות !!!

את נשמעת לחוצה, אז קודם כל - להירגע...
וברכות על הילד המחונן. דבר שני - כמו שהקפדת עד עכשיו להפריד ביניהם - תמשיכי להפריד גם עכשיו: לכל אחד מהם יש צרכים שונים. הוא מחונן - וצריך (לדעתך) את המסגרות המתאימות לו. היא מקנאה עכשיו? על זה צריך לעבוד, בלי קשר אליו. יכול להיות שהקנאה היתה קודם. אני הייתי מתייעצת עם איש מקצוע. לא הייתי לוקחת משימה ענקית כזאת על הכתפיים שלי לבד.

 

[יסמין69]

תודה רבה

את נשמעת לחוצה, אז קודם כל - להירגע...
וברכות על הילד המחונן. דבר שני - כמו שהקפדת עד עכשיו להפריד ביניהם - תמשיכי להפריד גם עכשיו: לכל אחד מהם יש צרכים שונים. הוא מחונן - וצריך (לדעתך) את המסגרות המתאימות לו. היא מקנאה עכשיו? על זה צריך לעבוד, בלי קשר אליו. יכול להיות שהקנאה היתה קודם. אני הייתי מתייעצת עם איש מקצוע. לא הייתי לוקחת משימה ענקית כזאת על הכתפיים שלי לבד.

תודה רבה
ועכשיו אני טפה יותר מבולבלת מאתמול..