על הביגוד-- אני חושבת כמו נעה...
אני לא הייתי צריכה ליישם זאת, כאם, ובמשפחתון אני לא יכולה להרשות לעצמי דברים שאני מאמינה בהם כאם(בנושא הביגוד), אבל תמיד אמרתי לאמהות- אם אין לו חשק להתלבש בבוקר, צאו לגן עם הפיג´מה, קחו אתכם בתיק את הבגדים המתאימים, ותראו איך מהר יבקש להחליף. ואם יגיע כלך עד לגן, משום הערות הסביבה, יבקש מיד להחליף... ומה איכפת לי שיהיה במשפחתון עם פיג´מה? הצרה, שרוב האמהות, כמו שוורד כותבת, לא מוכנות לרעיון- כי צריך לצאת מהבית ב"הופעה מתאימה". היום, הגיעה למשפחתון סבתא של ´האהובה´ שלי- היא אחראית על הגיל הרך בקיבוץ געש(דרכה הקטנה הגיעה אלי...). הקטנה הייתה לבושה בבגדים נקיים, כפי שהאם, כמו אמהות אחרות, בקשה = אתם הלכה לישון אחרי ארוחת הצהריים. בעוד הקטנה אוחזת בסבתא האהובה בחוזקה, מבולבלת לחלוטין(פעם ראשונה הגיעה אלינו), האם אומרת לסבתא(האם היא הכלה..), תני לי אותה, אני רוצה להחליף לה בגדים... הם לא נקיים..." . אני צוחקת ואומרת, שהבגדים נקיים לגמרי, אז האם צוחקת איתי, מסכימה כמובן,צוחקת על עצמה ואומרת: אבל צריך להרביץ הופעה. הקטנטונת נשארה בידיים של הסבתא, שחושבת כמוני, בעוד האם צוחקת. הקטנטונת,הפעם, לא היתה צריכה להחליף זוג בגדים נוסף במשך היום. בבוקר כאשר קמה- החליפה מבגדי הלילה. במשפחתון בצהריים, אחרי החצר, החול והארוחה, החליפה ליחידת בגדים נקיה אחרת. כאשר אמה מגיעה, היא מחליפה לה עוד פעם- שתראה יפה... מנסיוני, אמהות מעטות, יסכימו בכלל להעיז לעשות(לשמוע) מה שנעה עשתה. הן בטוחות שהילדים מיד יתקררו. אבל עמדות רגשיות, כמו נושא ההתקררות, או נושא ההופעה- קשה מאד לשנות... מצד שני, לפני המון שנים, ממש המון, יצאתי ביום שמש לוהט עם חברה לטיול קצר בכפר. הבן רצה להצטרף, אבל סירב לנעול סנדלים. האם ניסתה לשכנע. משלא הלך לה- הפסיקה. אני ידעתי מה יקרה, ואכן כך קרה. כעבור 200 מטר, האדמה להטה מתחת לרגלי הילדון. הוא ביקש שאמו תשא אותו. היא כמובן לא לקחה עמה את הסנדלים, ונשאה אותו... הוא היה כבר גדול מאד וכבד. הטיול שלנו היה מאד לא כייפי... הבן הוביל את הקצב של הטיול - נושא הטיול השתנה- ועתה היה הילד עצמו.... דסי
