"אמא לא מרשה לאבא!"
אביה של ביתי הפעוטה לוחץ עוד מאז שנולדה להיכנס לביתי. התירוץ הוא שהוא רוצה לראות את חדרה, וכיצד היא חיה... אני לא מוכנה שיכנס לדירתי. דירתי הוא ממלכתי, ואיני מכניסה אליה כל אחד... בודאי מי שמשתמש נגדי באלימות מילולית ... כל עוד הלחץ היה עלי, הייתי יכולה עוד להסתדר איתו, אולם כעת אני שומעת את דבריו בפיה של פעוטתי (בעוד שבוע בת 3). השבוע היא אומרת לי: "למה את לא מרשה לאבא לבוא לבית שלך???" זה ברור שזה הוא ש"שתל" בפיה את המשפט הזה... כיצד עלי להתייחס, מה עלי לענות לה? בזמן האחרון היתה לי ולה שיחה (היא דברנית לא קטנה!) שהתחילה במשפט שלה: -"אמא, אבא לא מרשה לי מוצץ, תדברי איתו!" עניתי לה, שלכל בית יש את הכללים שלו: אבא לא מרשה מוצץ, אמא-כן
. אבא מרשה סוכריות, אמא-לא. ואיני יכולה להתערב בזה. אבל כעת זה יותר מורכב, ונראה לי שהוא עושה כל מאמץ להגיע אלי דרכה... (עדיין שולח פתקי אהבה, הזמנה וכאלה!) כיצד להגיב לביתי??? נ.ב: אין לי מה לדבר עם האב על כך, בזבוז זמן ואנרגיה...
אביה של ביתי הפעוטה לוחץ עוד מאז שנולדה להיכנס לביתי. התירוץ הוא שהוא רוצה לראות את חדרה, וכיצד היא חיה... אני לא מוכנה שיכנס לדירתי. דירתי הוא ממלכתי, ואיני מכניסה אליה כל אחד... בודאי מי שמשתמש נגדי באלימות מילולית ... כל עוד הלחץ היה עלי, הייתי יכולה עוד להסתדר איתו, אולם כעת אני שומעת את דבריו בפיה של פעוטתי (בעוד שבוע בת 3). השבוע היא אומרת לי: "למה את לא מרשה לאבא לבוא לבית שלך???" זה ברור שזה הוא ש"שתל" בפיה את המשפט הזה... כיצד עלי להתייחס, מה עלי לענות לה? בזמן האחרון היתה לי ולה שיחה (היא דברנית לא קטנה!) שהתחילה במשפט שלה: -"אמא, אבא לא מרשה לי מוצץ, תדברי איתו!" עניתי לה, שלכל בית יש את הכללים שלו: אבא לא מרשה מוצץ, אמא-כן