אמא יקרה
את מה שאני מפרסמת פה אני כתבתי לפני כמה שנים לפני המון דברים שקרו לי בחיים. אני מפרסמת את זה כי אני חושבת שיש פה אנשים שיוכלו להזהות עם זה. מחכה לתגובות. אמא...אמא יקרה... כול כך הרבה שירים שרו לך, כול כך הרבה מילים הקדישו לך, אמא אני אוהב אותך. אמא, אני מצטער שאכזבתי אותך כול כך. מצטער שאני כזה. השעה היתה 19:30 בתאריך 11.3.02. כמה ימים לפני יום הולדת שלי.לא מסוגל יותר לשתוק!נמאס לי לשמוע הערות על הומואים בבית!נמאס לי לשמוע את אחי כול הזמן צועק שצריך להשמיד את כול ההומואים בעולם!לסגור אותם במקום אחד ולעשות להם שואה.אני מקבל את זה אישית כי זה מכוון אליי בלי שהוא יהיה מודע לכך!הוא רוצה להרוג אותי!אחי רוצה במוות שלי בלי לדעת את זה! יושב בחדר בוכה, עייף, כועס. למה שאלת?למה דיברתי? יותר נכון לא דיברתי צעקתי!צעקתי לך בפנים כמו בועה שהתפוצצה לך בפנים!בפנים שלך ושלי. צעקתי לך את האמת בפנים!לא יכלתי לשתוק!לא יכולתי להחזיר את זה בפנים ולהתמודד עם זה לבד.כול כך בודד בעולם הקר שבניתי לי. צעקתי לך שאני הומו!הבן שלך הומו!!!!שלך! בכית...בכיתי...בכינו יחד.מאז המון זמן אנחנו עשינו משהו ביחד. אנחנו ישבנו יחד ובכינו. הדמעות זלגו לי ולך. הלב שלי נפל על הרצפה מהקלה שסוף סוף הצלחתי אחרי כול כך הרבה שנים להגיד לידך את המילה הומו!הלב נפל מכובד של התגובה שלך.לבי נפל והתנפץ לרסיסים.פתאום נרגעת. ניסיתי להגיד לך משהו ואת אמרת לי לשתוק.שתשאר דממה. שאף אחד לא ישמע.אני שותק לא כי בא לי!אני כול כך הרבה שנים שתקתי לא רוצה לשתוק אבל שותק רק בגלל שאת ביקשת. אני מרגיש שאכזבתי אותך ושותק. אחרי זה בא השאלה למה אני סיפרתי לך. לא יודע כי אני עייף. כי אני עייף מלשתוק. ואז שאלת מה אני רוצה ממך.אני אמרתי לך שכלום חוץ מזה שתהיה גאה בי ותקבלי אותי איך שאני. דממה בדממה יש כול כך הרבה רעש!הדממה הזאת עושה כאב באוזנים.התחלתי להרגע ואז הגיעה התגובה שלך. לה לא חיכיתי ולא היתי מוכן.אמרת שאני בן שלך ואת לא תזרקי אותי מהבית אבל להיות גאה?בחיים לא! כאב...כאב של סכין בגב. הכניסו לי אותו לבפנים וסובבו אותו וסובבו! כול כך כואב. רוצה למות. לא עשיתי שום דבר רע!תמיד היתי ה"ילד הטוב" שפחד לאכזב אותך!שתמיד היה מביא ציונים טובים רק שלא תתאכזבי אבל תמיד לא היה מספיק לך כי תמיד היה לך את הבן בכור. אחי שהוא המושלמות ופנטזיה שלך לחיים מושלמים.יש לו אישה טובה, ילד, עבודה.הוא נתן לך נכד שכול כך רצית. באותו ערב זוכר שביקשת ממני לא לצאת עם אף אחד כדי לא להביא מחלות הביתה כי יש ילד קטן בבית. קברת אותי כי הרי כול הומו הוא חולה איידס. אני בדוק יהיה חולה ואז אני ידביק את הנכד שלך!הרי ברור!זה כול כך ברור! לא יודע אולי באמת אכזבתי אותך ובאמת עשיתי דבר רע ואחרי המוות אני יגיע ישירות לגהנום. אמא...אמא יקרה. רציתי להיות מאושר. ואף פעם לא רציתי לאכזב אותך... אני מצטער. אוהב אותך. הבן ההומו שלך.
את מה שאני מפרסמת פה אני כתבתי לפני כמה שנים לפני המון דברים שקרו לי בחיים. אני מפרסמת את זה כי אני חושבת שיש פה אנשים שיוכלו להזהות עם זה. מחכה לתגובות. אמא...אמא יקרה... כול כך הרבה שירים שרו לך, כול כך הרבה מילים הקדישו לך, אמא אני אוהב אותך. אמא, אני מצטער שאכזבתי אותך כול כך. מצטער שאני כזה. השעה היתה 19:30 בתאריך 11.3.02. כמה ימים לפני יום הולדת שלי.לא מסוגל יותר לשתוק!נמאס לי לשמוע הערות על הומואים בבית!נמאס לי לשמוע את אחי כול הזמן צועק שצריך להשמיד את כול ההומואים בעולם!לסגור אותם במקום אחד ולעשות להם שואה.אני מקבל את זה אישית כי זה מכוון אליי בלי שהוא יהיה מודע לכך!הוא רוצה להרוג אותי!אחי רוצה במוות שלי בלי לדעת את זה! יושב בחדר בוכה, עייף, כועס. למה שאלת?למה דיברתי? יותר נכון לא דיברתי צעקתי!צעקתי לך בפנים כמו בועה שהתפוצצה לך בפנים!בפנים שלך ושלי. צעקתי לך את האמת בפנים!לא יכלתי לשתוק!לא יכולתי להחזיר את זה בפנים ולהתמודד עם זה לבד.כול כך בודד בעולם הקר שבניתי לי. צעקתי לך שאני הומו!הבן שלך הומו!!!!שלך! בכית...בכיתי...בכינו יחד.מאז המון זמן אנחנו עשינו משהו ביחד. אנחנו ישבנו יחד ובכינו. הדמעות זלגו לי ולך. הלב שלי נפל על הרצפה מהקלה שסוף סוף הצלחתי אחרי כול כך הרבה שנים להגיד לידך את המילה הומו!הלב נפל מכובד של התגובה שלך.לבי נפל והתנפץ לרסיסים.פתאום נרגעת. ניסיתי להגיד לך משהו ואת אמרת לי לשתוק.שתשאר דממה. שאף אחד לא ישמע.אני שותק לא כי בא לי!אני כול כך הרבה שנים שתקתי לא רוצה לשתוק אבל שותק רק בגלל שאת ביקשת. אני מרגיש שאכזבתי אותך ושותק. אחרי זה בא השאלה למה אני סיפרתי לך. לא יודע כי אני עייף. כי אני עייף מלשתוק. ואז שאלת מה אני רוצה ממך.אני אמרתי לך שכלום חוץ מזה שתהיה גאה בי ותקבלי אותי איך שאני. דממה בדממה יש כול כך הרבה רעש!הדממה הזאת עושה כאב באוזנים.התחלתי להרגע ואז הגיעה התגובה שלך. לה לא חיכיתי ולא היתי מוכן.אמרת שאני בן שלך ואת לא תזרקי אותי מהבית אבל להיות גאה?בחיים לא! כאב...כאב של סכין בגב. הכניסו לי אותו לבפנים וסובבו אותו וסובבו! כול כך כואב. רוצה למות. לא עשיתי שום דבר רע!תמיד היתי ה"ילד הטוב" שפחד לאכזב אותך!שתמיד היה מביא ציונים טובים רק שלא תתאכזבי אבל תמיד לא היה מספיק לך כי תמיד היה לך את הבן בכור. אחי שהוא המושלמות ופנטזיה שלך לחיים מושלמים.יש לו אישה טובה, ילד, עבודה.הוא נתן לך נכד שכול כך רצית. באותו ערב זוכר שביקשת ממני לא לצאת עם אף אחד כדי לא להביא מחלות הביתה כי יש ילד קטן בבית. קברת אותי כי הרי כול הומו הוא חולה איידס. אני בדוק יהיה חולה ואז אני ידביק את הנכד שלך!הרי ברור!זה כול כך ברור! לא יודע אולי באמת אכזבתי אותך ובאמת עשיתי דבר רע ואחרי המוות אני יגיע ישירות לגהנום. אמא...אמא יקרה. רציתי להיות מאושר. ואף פעם לא רציתי לאכזב אותך... אני מצטער. אוהב אותך. הבן ההומו שלך.
