אמא יקרה...
אמא יקרה! כמעט 5 חודשים עברו, בקושי רב. יום יום, שעה שעה הזמן מתקתק והפצע לא מגליד. כאילו נפער בור של רייקנות בתוכי, הותרת בי חלל עמוק. איני יכול לשכוח את הרגע בו אחזתי בידך ולא רציתי לעזוב לעולם, אבל את כבר לא היית איתי, היית בדרך למקום טוב יותר, מקום ללא כאב, מקום שבו סוף סוף את יכולה לנוח מכל הסבל והכאב שעטף אותך במשך שנות מחלתך. ואני נותרתי פה מתפלל לעוד רגע אחד קטן איתך, רגע שבו אגיד לך שהיית הכל בשבילי, רגע שבו אגיד לך..."אמא, אני אוהב אותך." לחבקך לנשקך ולהיפרד. אמא יקרה...שמרי על עצמך למעלה, אני אוהב אותך ובליבי תשארי לנצח.
אמא יקרה! כמעט 5 חודשים עברו, בקושי רב. יום יום, שעה שעה הזמן מתקתק והפצע לא מגליד. כאילו נפער בור של רייקנות בתוכי, הותרת בי חלל עמוק. איני יכול לשכוח את הרגע בו אחזתי בידך ולא רציתי לעזוב לעולם, אבל את כבר לא היית איתי, היית בדרך למקום טוב יותר, מקום ללא כאב, מקום שבו סוף סוף את יכולה לנוח מכל הסבל והכאב שעטף אותך במשך שנות מחלתך. ואני נותרתי פה מתפלל לעוד רגע אחד קטן איתך, רגע שבו אגיד לך שהיית הכל בשבילי, רגע שבו אגיד לך..."אמא, אני אוהב אותך." לחבקך לנשקך ולהיפרד. אמא יקרה...שמרי על עצמך למעלה, אני אוהב אותך ובליבי תשארי לנצח.
