אמא יקרה
שלום לכן אמהות יקרות! שמי אירית ואני בת 27, ואמא לתינוקת בת 11 חודשים.יש לי תינוקת מדהימה,ושמה ליהי.זאת המתנה הכי יפה שקיבלתי בחיים.פשוט אושר אמיתי. אני כותבת לכן וזולגות לי דמעות. אני לא יודעת עם הדמעות מאושר,ובגלל שאני עצובה בזמן האחרון.פשוט תבינו אין לי עם מי לדבר.אני לבד כל המשפחה שלי התפרקה.זה התחיל מזה שהוריי התגרשו שהייתי בת 12.אבי היה חולה נפש ,אלים.אני ואחיי גדלנו בבית חולה,גדלנו בבית שאין בו שמחת חיים.כל-כך פחדנו ממה שאבא יגיד, וממה שאבא יעשה. תבינו לא קל לי לדבר על החיים שלי,אבל אני חייבת לשחרר את כל הלחץ הזה שטמון לי בפנים.פעם אחת אני לא ישכח בחיים, חזרתי מבית-הספר הייתי בת 9 אני חושבת,עליתי במדרגות של הבניין שלנו,וראיתי את אבא שלי חונק את אמא שלי,ואני לא יכולתי לעשות כלום, הייתי מפוחדת.ראיתי שכבר אין לה אויר,ראיתי שעיניה זועקות לעזרה,אך אף אחד לא שם כדי לעזור. רק אני הייתי שם מפוחדת, ובוכה, והתחננתי שיעזוב אותה, את אמא שלי.חשבתי שזהו, אני מאבדת אותה,אבל פתאום הופיעה השכן מלמעלה ,והתחיל לצעוק על אבא שלי,שעם הוא לא מפסיק הוא מזעיק את המשטרה.ואבא שלי נבהל ושחרר את אמא שלי, ואמא שלי נפלה ארצה.כולה סימנים כחולים,שותקת,ובוכה,מסתכלת עליי במבוכה,ומחבקת אותי חזק.טוב אני יפסיק מכאן כי זה לא עושה לי טוב. בקיצור החיים שלי לא היו קלים, ויש לי עוד הרבה לספר . אבל זה יהיה בהמשך.אמי נפטרה מסרטן כשהייתי בת 15 .היא הייתה כל עולמי.הייתי הבת הקטנה שלה,צמודה לה ,לרגל.תמיד חלמו ביחד,כמו למשל שאני יתחתן, ויהיו לי ילדים, אז היא תבוא לגור איתנו, ותישמור על ילדיי.חלמנו להיות משפחה, משפחה מאושרת.אך לצערי זה לא יצא כך.אני מאמינה שעם היא הייתה פה היום,היא הייתה פשוט מאושרת רק מלהסתכל על בתי היקרה,על הנכדה שלה.אוף כמה שהיא חסרה לי.למדתי הכל לבד,לא הייתה לי שום תמיכה,שום עזרה.אז אימהות יקרות אם אתן חושבות שתוכלו לעזור לי, או לייעץ אני ישמח מאד.שמחתי לשתף אתכן .שלכן אירית האמייל שלי הנייד שלי 0528083523 [email protected]
שלום לכן אמהות יקרות! שמי אירית ואני בת 27, ואמא לתינוקת בת 11 חודשים.יש לי תינוקת מדהימה,ושמה ליהי.זאת המתנה הכי יפה שקיבלתי בחיים.פשוט אושר אמיתי. אני כותבת לכן וזולגות לי דמעות. אני לא יודעת עם הדמעות מאושר,ובגלל שאני עצובה בזמן האחרון.פשוט תבינו אין לי עם מי לדבר.אני לבד כל המשפחה שלי התפרקה.זה התחיל מזה שהוריי התגרשו שהייתי בת 12.אבי היה חולה נפש ,אלים.אני ואחיי גדלנו בבית חולה,גדלנו בבית שאין בו שמחת חיים.כל-כך פחדנו ממה שאבא יגיד, וממה שאבא יעשה. תבינו לא קל לי לדבר על החיים שלי,אבל אני חייבת לשחרר את כל הלחץ הזה שטמון לי בפנים.פעם אחת אני לא ישכח בחיים, חזרתי מבית-הספר הייתי בת 9 אני חושבת,עליתי במדרגות של הבניין שלנו,וראיתי את אבא שלי חונק את אמא שלי,ואני לא יכולתי לעשות כלום, הייתי מפוחדת.ראיתי שכבר אין לה אויר,ראיתי שעיניה זועקות לעזרה,אך אף אחד לא שם כדי לעזור. רק אני הייתי שם מפוחדת, ובוכה, והתחננתי שיעזוב אותה, את אמא שלי.חשבתי שזהו, אני מאבדת אותה,אבל פתאום הופיעה השכן מלמעלה ,והתחיל לצעוק על אבא שלי,שעם הוא לא מפסיק הוא מזעיק את המשטרה.ואבא שלי נבהל ושחרר את אמא שלי, ואמא שלי נפלה ארצה.כולה סימנים כחולים,שותקת,ובוכה,מסתכלת עליי במבוכה,ומחבקת אותי חזק.טוב אני יפסיק מכאן כי זה לא עושה לי טוב. בקיצור החיים שלי לא היו קלים, ויש לי עוד הרבה לספר . אבל זה יהיה בהמשך.אמי נפטרה מסרטן כשהייתי בת 15 .היא הייתה כל עולמי.הייתי הבת הקטנה שלה,צמודה לה ,לרגל.תמיד חלמו ביחד,כמו למשל שאני יתחתן, ויהיו לי ילדים, אז היא תבוא לגור איתנו, ותישמור על ילדיי.חלמנו להיות משפחה, משפחה מאושרת.אך לצערי זה לא יצא כך.אני מאמינה שעם היא הייתה פה היום,היא הייתה פשוט מאושרת רק מלהסתכל על בתי היקרה,על הנכדה שלה.אוף כמה שהיא חסרה לי.למדתי הכל לבד,לא הייתה לי שום תמיכה,שום עזרה.אז אימהות יקרות אם אתן חושבות שתוכלו לעזור לי, או לייעץ אני ישמח מאד.שמחתי לשתף אתכן .שלכן אירית האמייל שלי הנייד שלי 0528083523 [email protected]