אמא יקרה שלי

[tidi]

אמא יקרה שלי

לפני שבוע וחצי חוויתי אובדן..אובדן של אמא...אותו יום ארור... אותו יום שמשהו שם למעלה החליט לקחת לי את אמא...אותו יום...שלאחריו לא אהיה אותה אחת...אותו יום...שמשהו בתוכי מת... וכשהכל כך כך טרי...והדמעות חונקות את הגרון...ובכי צורב בנשמה... מעיזה לשתף במילות הפרידה שכתבתי לאמי...שהוקראו בהלוויה...לפני שבוע וחצי.... אמא יקרה שלי אז איך להתחיל כשהלב מסרב להאמין שאת לא כאן איתנו... אמא...כשכול מה שמרגיש לי כרגע זה חור ענקי בלב שנותר יתום חור שלעולם לא אצליח ליסגור ...והלב...הלב...בוכה...ומסרב להאמין...להשלים... אמא...אימצת אותי אליך...כשהייתי תינוקת...נתת לי את כל מה שהיית מסוגלת...חלפו ימים לא קלים וקשים כאחד... ימים של חוסר הבנה בנינו...רגעים של ניסיונות לגשר על הכול.. ואני אמא....עד שלא יצאתי מהבית...ולא הייתי מסוגלת... להיסתכל על שום דבר חוץ מהרע...לא ידעתי אמא...להעריך הרבה נקודות אצלך...למרות הרע... כי כולנו בני אדם...שהחייים... והמציאות הם לא שחור או לבן...ישנם הרבה גוונים באמצע.. ואני קוראת לזה אמא...גוונים של רגשות...שאין להם שם... ורק אמא...אחרי תקופה ארוכה...שיצאתי מהבית.... ניסתי להיתחבר למה שקורה שם בתוכך...למדתי מימך אמא... כיצד יש להילחם על החיים...את שלא ויתרת...את שעד הדקה.. האחרונה...הלב שלך סירב להפסיק ליפעום...גם כשכול המערכות בגוף קרסו... את נילחמת...האמנת...גם בימים של יסורים...וכאב...פיזי... אמרת...יהיה בסדר...צריך להאמין כך אמרת...וכוח האמונה... החזק שלך...הצלחת ליסחוף גם אותנו... ביום שהיתגלתה אצלך המחלה...עמדנו אני ואת בתחנת אוטובוס עוד נסיעה רגילה לתל אביב...לעשות קניות..את שמצליחה לעקוף אותי בריצה...ואני שניגררת מאחריך....מנסה להדביק את הקצב.. עמדנו בתחנה...ואני שאמרתי לך אמא העיינים שלך צהובות.. אולי תעשי בדיקות...ואת שרוח החיים היתה כל כך בתוכך... אמרת...תפסיקי לחפש מחלות ...ואני אני לא ידעתי...שאותו היום היום הזה...סימן התחלת האובדן שלך...אובדן של אמא... אותו יום...שהכבד שלך החליט לבגוד בגופך...ואת שהשבת מילחמה והיום רוצה להגיד לך אמא...עם דמעות שצורבות את העיינים.. ובכי שחונק את הגרון...כן מגיעה לך תודה...למרות הכול... תודה שלימדת אותי....מן שיעורים לחיים...שיעורים שלא מקבלים בבית הספר...שיעורים שילכו איתי לכול החיים...אמא... שיעורים שליפעמים היה קשה לי לקבל...כי את ראית למרחוק.. את תרומתם ואני...התקשתי ליראות...מסרבת להיפרד מימך אמא יקרה...אבל ניפרדת בדמעות כאב...ובחלל ענקי בלב... וכמו שאמרת לי בפעם האחרונה...שדיברתי איתך...כמה שעות.. ליפני...שהקומה...הישתלטה עליך...אמרת..שתמיד תישאי אותי איתך בלב...מן פינה שכזאת...פינה של אמא... אז רוצה להגיד לך אמא...שגם לי לעולם תהיה פינה...בלב.. פינה...ששייכת אך ורק לך...אמא...פינה של זיכרונות... שאותם אף אחד לא יוכל לקחת מימני....וכמו שהבטחתי לך.. אני ואחותי...נישמור חזק אחת על השניה... ותודה אמא...שלימדת אותי הרבה דברים גם אם זה היה... בדרך הקשה...תודה אמא...שהיתה לי הזכות להיות הבת שלך... ניפרדת בדמעות כאב... tidi

 

[little bony]

זה ממש יפה..

ומרגש.. אני משתתפת בצערך. רואים שהייתה לך אמא טובה שאהבה אותך מאד ושאת אהבת אותה..

 

[tidi]

תודה

וכן היתה לי אמא מיוחדת אחת ויחידה שכזאת בהמון דברים וקצת קשה לי ליכתוב היתה..כי אצלי היא קיימת בלב... גם שפיזית לא כאן..

 

[BooBee]

תנחומיי, טידי ../images/Emo24.gif

כתבת דבר מרגש מאוד. את מוזמנת לבוא לכאן תמיד, להתייעץ, להתנחם ולקבל חיזוקים.. שלך, רויטל.

 

[tidi]

תודה רויטל

כן קצת דרוש לי זמן לעכל...כי מה שקורה לי עכשיו זה רגע מעכלת שתי רגעים לא...ואז היתפרצות של בכי ליד הנר נשמה... תודה שיש מקום שכזה לשתף מקווה לעזור אומץ וליכתוב יותר

 

[קרןאורגואטה]

../images/Emo16.gifאני משתתפת בצערך

את ממש ריגשת אותי , תהיי חזקה