אמא יודעת? אולי ט׳

sunin

New member
אמא יודעת? אולי ט׳

כמו כל בוקר, אני מנסה להתחמק מלקחת אוכל לבסיס..
אבל כשאני עושה תורנות לילה בבסיס זה כבר מאוד חשוד
היום בבוקר קמתי..אמא חזרה מהעבודה.. ממש כמה דקות לפני שהייתי צריכה אמרתי לה: שימי לי אוכל אני עושה לילה היום
(אמא שלי ממש לא קמצנית, אבל היא מתקמצנת לי על אוכל כי היא חושבת שאני שמנה(אני באמת) )
ואז באתי לצאת לקחת את השקית עם הקופסת אוכל ולצאת ואני פתאום רואה שהאוכל ממש בקופסא מיניטורית..
ושאלתי אותה למה כלכך קצת??? אני יומיים היום!
ואז היא טענה שהיא לא שמעה, ואמרה לי שאני כל היום בבית ואני יכולה לשים לעצמי לבד
בקיצור, רבנו.. ואז ליד הדלת כשיצאתי אמרתי לה: עוד מעט את תיתכנני שאני אוכל ותגידי תודה אם זה יקרה!

ברור לי שזה היה צעד מתוך כעס.. ממש לא רציתי שהיא תדע.
:/
 
בוקר טוב

אני יכולה להגיד לך שהרבה פעמים אנחנו בטוחים שאחרי מילה או מעשה כולם יודעים איזשהו סוד עלינו. זה ממש לא ככה, אנשים לא חושבים על אפשרויות רבות אלא רק על הפשוטה והקלה ביותר.
אבל, את עושה ואומרת המון על מנת שהיא תדע, על מנת שהיא תראה כמה את סובלת במקום שלך.
למה לא לבקש עזרה בצורה הכי ישירה?
למה לא לצאת מהגהנום הזה שאת נמצאת בזו?
 

sunin

New member
אני מנסה להסתיר

אני לוקחת כמעט כל יום אוכל לבסיס ומביאה לחברים
אני לוקחת ממנה 20 שקל לבורקסים וזה בעצם לסיגריות
הייתי כותבת לך עוד הרבה דברים, אבל זה יהיה נגד החוקים של הפורום

בקיצור, זה אולי נכון לגבי אנשים אחרים
אבל ממנה בטוח לא. היא הסיבה שאני לא לוקחת צעד משמעותי קדימה..אני יודעת כמה היא תסבול מזה ואני לא רוצה שזה יקרה..
אני אולי כן איפשהו מנסה למשוך את התשומת לב ל הפסיכיאטרית שלי, אבל רק כדי להביא לעצמי הרגשה שניסיתי לטפל בזב
 
אני אשאל אותך משהו אחר

את באמת חושבת שהיא לא יודעת שאת סובלת ממשהו?
את חושבת שהיא כרגע לא סובלת מעצם ההסתרה?

אני יכולה לספר לך, בתור אמא, שאני תמיד אדע עם משהו מפריע לבת שלי. תמיד!
אני מאפשרת לה לספר לי בדרכים שלה, וברגע שהיא לא מספרת משהו אני סובלת כפל כפליים.

אמא שלך שם בשבילך, וזה נקרא שמאוד אכפת לה ממך, יהיה לה קשה נכון, אבל היא תדע בדיוק מול מה היא מתמודדת. היא באמת יכולה לעזור לך...
 

sunin

New member
היא תנסה לעזור, ברור

אני היא תחשוב שאני משוגעת.. וכשיהיה זמן מתאים היא תזרוק לי את זה
ש-למה אני לא נורמלית כמו אחותי נגיד
ומה הבעיה שלך פשוט לא לאכול לחם ולאכול כל מה שבאלך ואז לא תשמיני?
היא פשוט לא תבין..לא מאשימה אותה
אני בכלל לא רוצה עזרה, אז ממנה בטוח לא
 

lovelycupcake

New member
אמא היא אמא

היא שם בשבילך, גם כשאת לא רואה ולא יודעת.
היא תמיד יודעת הרבה, תמיד אומרת מעט.
גם אמא שלי זרקה לי הערות בחיי, "אולי לא תאכלי עוד?" "אולי לא תקחי עוד מנה?" "את באמת צריכה את זה?"
זה נורא. ומשהו בי טיפה שונא ומאשים אותה על המצב שאני בו.

דווקא עכשיו, ברגעים שאני לאט לאט מתחילה לצאת מהבועה ש"הכל בסדר ואני לא צריכה עזרה", אני מבינה שכן, אולי הגיע הזמן לספר לה. כי זו אמא, ואמא יש רק אחת. וגם אם היא אמרה דברים-זה לא מרוע או ביקורת, היא פשוט אמא
 
למעלה