אמא חסרת אונים

[דליה.ד]

ליואלה ורנה - תודה על הדברים

החשובים שהוספתן לנו, וברוכות הבאות לפורומינו הקט והצנוע...

נכון, ההורים הם הקובעים היכן ילדם ילמד, אבל באמת צריך לעבוד חזק עם הצוות החינוכי בבית הספר כדי שאפשר יהיה לומר שניסיתם הכל. אני מניחה שאף אחד לא מגרש בימינו ילדים מבית ספר ועוד בגלל קשיים שהם אינם אשמים בהם, ונתקלתי בתופעות מאוד קשות (מתוקף מקצועי כמורה לחינוך מיוחד). הדרך של עיצוב התנהגות באמצעות טבלה מוכיחה את עצמה וזהו הדרך בה אנחנו נוקטים עם בני שנמצא בכיתה ז´. עם זאת עדין יש כמה מורים שיש לי שיחה לערוך איתם מכיוון שהם עושים קולות של "מטומטמים"....אלו מורים מקצועיים שלא תמיד יש להם סבלנות. אבל הם נתקלו באמא הלא נכונה!

 

[שונית 2]

לכולכן...........

אין ספור תודות על התגובות, ביום שני יש לנו פגישה עם צוות בית הספר ואני מיתכוונת לעלות בפניהם את בקשותי לסיוע ,מקווה שלא אתקל באטימות זה בית ספר קיבוצי המחנך לסובלנות ........אך נידמה לי שמדובר רק כלפי ילדיהם ולא כלפי ילדים שבאים מבחוץ (מקווה שאתבדה )בכל אופן תודה עכשיו אני יודעת מה אני יכולה לבקש כסיוע, אספר לכם הכל כשנעבור את הנהר תמשיכו להיות ניפלאים וצוחקים כי העולם לא כל כך נורא.

 

[שונית 2]

אמא חסרת אונים

כל יום אני קוראת את שאלותיכם ותגובותיכם ומהפורום הנהדר הזה למדתי יותר מכל מקום אחר על הקושי וכיצד להקל על בני.........האמת שחוץ מהרטלין לא ממש נעשו דברים ,כמו עיצוב התנהגות,טיפול קוגנטיבי, ריגשי ועוד כמה דברים שעמדו על הפרק וזאת כי אני מחכה לאיבחון מסודר שאליו אני מוזמנת בשעה טובה אצל דוקטור איריס מנור בשבוע הבא כדי שאדע בברור מה מתאים לבני ולא אעמיס עליו "טיפולים" שאינו זקוק להם,בכל אופן היום הדברים יצאו מכלל שליטה הבן שלי היכה בלשון המעטה ילד בן כיתתו ואני חוששת מזה שיזמנו אותנו לשיחה שבה "ימליצו" לנו להעבירו לחינוך מיוחד בגלל האלימות שלו,הילד בכיתה ב ואני מרגישה שאין לי מה לאמר להם, אני פשוט אשב שם ואצטרך לקבל את מה שיחליטו מה אני עושה? איך אני מתמודדת? איך אתן להם להבין שצריך זמן עד שדברים יעבדו ואיך לעזזל פותרים את בעיית האלימות שזו בעיני הבעיה העקרית,כלומר הבעייה הדחופה ביותר..........טוב לא אלאה אתכם יותר כדי שתיהיו סובלניים ותיקראו את הנאמר תודה מראש על תגובותיכם מקווה שאכן תיהיינה.

 

[דליה.ד]

שלום שונית וברוכה הבאה!../images/Emo140.gif

אם זו היתה אפיזודה אחת של אלימות, איני מאמינה שיפנו את הילד לחינוך מיוחד. ברור שצריך לעזור לו ודחוף. עליך לומר להם שהילד נמצא בתהליכי אבחון וטיפול ובקשי לרבנות בשבילו תכנית לעיצוב התנהגות בבית הספר. אני בטוחה שאת נמצאת בלחץ, אבל את חייבת לפנות מיוזמתך למחנכת ובקשי ישיבה עם היועצת, ספרי על הקשיים ובקשי עזרה. זו לא בושה! להיפך זה רק יראה עד כמה את מודאגת ורוצה לעזור לילד. בהצלחה!

 

[zivadina]

אני חושבת שאם האמא משתפת פעולה

עם המורה, למורה יש יותר סבלנות לילד, והיא לא תחשוב כל כך מהר לסלק אותו מכתתה. שיתוף הפעולה נותן למורה הרגשת שליטה במצב. אני מבקשת מכל המורות שכאן להתיחס לתשובתי, ולתקן אותי אם אני טועה.

 

[דליה.ד]

את צודקת זיוה...כרגיל!../images/Emo6.gif

 

[חני ב]

אין דבר חשוב כמו

שיתוף פעולה של ההורים, ולא רק הורים לילדים עם בעיות מסוג זה. תמיד כשאנו מקבלות כתה חדשה, ואנו מקבלות אינפורמציה מהמורה הקודמת, אנו דבר ראשון שואלות "איך ההורים"? עם הורים מבינים, מקבלים, שלא קוטלים את המערכת, שיתוף הפעולה לרוב מצוין.

 

[יואלהב]

לשונית המודאגת

אני מצטרפת לכל ההמלצות שקיבלת עד כה. יש צורך בהרבה סבלנות מצד סגל המורים ואת זה משיגים תוך כדי שיתוף פעולה הדוק של ההורים עם בית הספר. מצד שני לא מוציאים ילד מבית הספר, ומהכיתה מבלי שנעשתה בבית הספר תוכנית מקיפה לעזרה ולטיפול בבעיות של הילד, ובודאי ללא הסכמת ההורים. מאוד חשוב שבית הספר יחד עם ההורים יבנה תוכנית, יסייע, יעקוב אחר ביצועה ושיתוף כל המורים בתוכנית הפעולה. מצד שני ההורים צריכים להיות קשובים לבעיות המתעוררות בבית הספר, לבצע את הטיפולים הממולצים על ידי המאבחנים (למען הילד ולא למען בית הספר והמורה). עם הרבה רצון ועזרה אני בטוחה שתצליחו לעזור לילדכם להתמודד עם "המסגרת". אצלנו זה עבד. בהצלחה יואלה