אמא חייכה אלי../images/Emo23.gif
כפי שסיפרתי כאן לאחרונה אמא כבר לא מכירה אותי ולא מתייחסת אלי בכלל. אני ממשיכה לבקר כמעט כל יום ומתנהגת אליה כרגיל. מחבקת מנשקת מדברת ולרוב אין תגובה. אמא עכשיו בשלב השירה, כל היום היא מזמזמת לה לה לה לה, כנראה במקום לדבר. אתמול שוב ביקרתי אותה וכרגיל קיבלה אותי בפרצוף תשעה באב. טיילנו קצת בגינה שרנו לה לה לה דיברתי אליה והנה הגיע הזמן להיפרד. החזרתי את אמא למחלקה וניגשתי לדבר עם האחות, בינתיים ניגשה אליה מטפלת ואמא כמובן בפנים חמוצות. פתאום...ראתה אותי חייכה חיוך מאוזן לאוזן שלחה ידיים קדימה ואמרה - ליליקה את כאן??? ניגשתי אליה דומעת התחבקנו התנשקנו כמו בימים הטובים ההם. המטפלות מסביב מחו דמעה. כל זה נמשך בדיוק 3 שניות, אמא חזרה מיד לעולמה ואני הלכתי הביתה דומעת אבל שמחה לשניות המעטות האלה. מקווה לעוד שניות כאלה. יום טוב לכולם
כפי שסיפרתי כאן לאחרונה אמא כבר לא מכירה אותי ולא מתייחסת אלי בכלל. אני ממשיכה לבקר כמעט כל יום ומתנהגת אליה כרגיל. מחבקת מנשקת מדברת ולרוב אין תגובה. אמא עכשיו בשלב השירה, כל היום היא מזמזמת לה לה לה לה, כנראה במקום לדבר. אתמול שוב ביקרתי אותה וכרגיל קיבלה אותי בפרצוף תשעה באב. טיילנו קצת בגינה שרנו לה לה לה דיברתי אליה והנה הגיע הזמן להיפרד. החזרתי את אמא למחלקה וניגשתי לדבר עם האחות, בינתיים ניגשה אליה מטפלת ואמא כמובן בפנים חמוצות. פתאום...ראתה אותי חייכה חיוך מאוזן לאוזן שלחה ידיים קדימה ואמרה - ליליקה את כאן??? ניגשתי אליה דומעת התחבקנו התנשקנו כמו בימים הטובים ההם. המטפלות מסביב מחו דמעה. כל זה נמשך בדיוק 3 שניות, אמא חזרה מיד לעולמה ואני הלכתי הביתה דומעת אבל שמחה לשניות המעטות האלה. מקווה לעוד שניות כאלה. יום טוב לכולם