אמא חד הורית טריה

[tigger australia]

אמא חד הורית טריה

שלום אני ממש חדשה בכל הנושא הזה של פורומים ומאוד חדשה גם בלבקש עזרה ולהתחלק עם אנשים ועם זרים בפרט אבל אני יודעת שאני חייבת להשתחרר מזה בעיקר בעיקבות הפרידה הטריה מבעלי וכל השאלות והבעיות שעולות כתוצאה מכך. כרגע דאגתי העיקרית היא בתי בת הארבע וההתמודדות שלה עם המצב החדש בחיינו.ובימים הראשונים אחרי הפרידה חשבתי שהיא מתמודדת יפה יחסית עם הגעגועים וחוסר היציבות אבל בימים האחרונים חל שינוי לרעה בהתנהגות שלה בעיקר כשהיא נימצאת במחיצתי. אבא שלה מתחיל בהדרגה לבנות מחדש את הקשר איתה ולוקח אותה פעם פעמיים בשבוע. אני מוצאת את עצמי מאבדת את הסבלנות איתה וניכנסת למאבקי כוחות איומים. אני מרגישה אבודה ועייפה. אני כבר לא יודעת איך לעשות את הדבר הנכון לגביה. אשמח אם למישהו יש עצה

 

[נירה63]

יקירה ברוכה הבאה.

אני כל כך מבינה אותך, כל כך מרגישה ויכולה לחוש מה את חשה כעת,בימים אילו לגבי עצמך שלך ובודאי לגבי הבת היקרה שלך. בשלב הנוכחי אולי דברי ישמעו לך , אוףףף מה היא מקשקשת לי, אבל עם הזמן תראי שהזמן הוא המרפא הטוב ביותר. לא אכנס לסיבות לפרידה,אלא למה קורה כעת, לדעתי ומתוך ניסיוני, את חייבת לומר לביתך, כי זה שאמא ואבא נפרדו זה משום שהם לא הסתדרו אבל אמא ואבא לא נפרדים מייך ילדה מתוקה,ואנחנו ביחד נלמד להתמודד עם כל הקשיים. אל לך להיות שבורה ליד הילדה, אמרי לה שמותר לבכות ולהגיד שקשה אבל אנחנו מתגברים וצועדים קדימה. את חייבת להיות עם עמוד שידרה מאוד חזק כלפי הילדה, כמו שאת תציגי את הדברים כך היא תקבלם בשלב זה או אחר. פעם ילד בגן אמר לבן שלי : "אתה מסכן שאין לך אבא", הבן שלי למד ואמר : "אני לא מרגיש שאני בכלל מסכן".... זו דוגמה קטנה, ואין זה אומר שאין רגעי שבירה, יש ויש אבל... לא להכנס למאבקי כוחות איתה, בשביל מה זה טוב??? העמידי שניים שלושה דברים שהם בגדר יהרג ובל יעבור ועליהם תעמדי, שאר הדברים תני לה לזרום וליפול ,כל זמן שאין מדובר בחייה שלה אז מה הבעיה בדיוק? עייפה כן אבודה לא יקירה!!! אמרי לעצמך שהיקום מזמן לך שיעורים שונים ואת עוברת אותם בצורה הטובה ביותר, והנה הגעת לכאן וביחד נעזור לך. האמיני לי, עברתי את שבעת מדורי גהינום וכיום טוב לי, אם תרצי כתבי לי מסר ונוכל לשוחח, בשמחה רבה. המון המון כוחות ואופטימיות ותראי שיהיה לכם קל יותר ענין של זמן ומבט אל החיים. אני כאן ואת מוזמנת תמיד לכתוב ולאאאאאאאא להרגיש רע עם זה. כולנו באותה הסירה, פעם פה ופעם שם. שנה נהדרת שתהיה לכן.

 

[tigger australia]

../images/Emo41.gifהקלה

הי נירה תודה על המילים המחזקות והעצות אני ממש נעזרת בדרך של לעמוד על מה שממש חשוב ולתת לכל השאר ליזרום והקטנה שלי מגיבה הרבה יותר בהיגיון למה שקורה סביבה למרות שדברים ממשיכים להשתנות (דווקא לטובה) ביני לבין אבא שלה וכרגע אנחנו אומנם חיים בניפרד והיא לא רואה אותו כל יום אבל הקשר ביניינו מיתחזק (ולא לכיוון של לחיות שוב יחד) והקשר שלו איתה יציב וחיובי וניראה כרגע שכל אחד מאיתנו לחוד וכולנו ביחד מוצאים איזה שהוא כיוון בריא להמשך החיים. בבוקר עדיין קצת קשה לי איתה (למרות שאצלינו עכשיו חופש לילדים) אבל אני לוקחת תרופה הומואופטית וגם מרגישה כללית הרבה יותר עצמאית וחזקה ואיפלו מאושרת ליפעמים. נוח לי עם השעות שאני לבד ואני נהינת מהחופש ומבלה גם שעות של כיף עם הקטנה (שיודעת להיות מיפלצת ליפעמים). דברים מתחילים להסתדר לי. יוווו הוווו שנה טובה

 

[ליאור30]

שלום לך../images/Emo24.gif

ליבי איתך, אני כול כך מבינה את ההרגשה הזאת של העייפות הנפשית הזאת.. שעם כול החרא שקורה מסביב גם צריך להתמודד ולגדל ילד והילדים האלה כול כך חכמים ורגישים, ממש אנשים קטנים שקולטים דברים מאוד מהר. מצד שני, אולי את מצפה ממנה ליותר ממה שהיא מוכנה או מבינה? לא יודעת. בכול מקרה להכנס איתה למאבקי כוח ממש לא כדאי, זה לוקח כוחות רבים גם ממך. נראה לי שאת צריכה לדבר איתה בשפה שהיא מבינה. אצל הבן שלי למשל מאוד מדבר הקטע של הרגש, אם אני מדברת אל הרגש שלו הוא מבין יותר..הכי חשוב זה לדבר, לא להחזיק בפנים.

 

[tigger australia]

החיים זזים קדימה

שלום ליאור סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיב אבל זה רק ביגלל שהחיים רצים יותר מהר ממני בימים אלו ויש המון עיניינים לטפל בהם והכי חשוב הילדה המדהימה שלי שבימים האחרונים נירגעה פלאים וניראה שהיא מקבלת את המצב החדש בחיה בהשלמה נבונה ואולי זה ביגלל שאני ואבא שלה כל כך מאושרים כל אחד לבד עם הזמן שלו איתה וגם בזמנים שאנחנו ניפגשים כמישפחה. דברים מישתנים פה מהר ואני ו"הוא" מצאנו לנו דרך ניסיונית לחיות בניפרד אבל להיות " חבר וחברה" וליראות לאן החיים יקחו אותנו. בבקשה לא להכנס לפניקה אני בהחלט מודעת לסיכונים ונורות האזהרה שלי שורפות לי את המוח אבל זה מרגיש נכון ואני הולכת על זה ומה שיהיה יהיה. היתקשרנו עם פסיכולוג ילדים והתיעצנו לגבי איך לא לבלבל את הקטנה שלנו יותר מידי עם הניסיונות שלנו. אין לי מילים להודות על העידוד והעצות הניפלאות שנותנות לי כוח. תודה!!!

 

[m i c h a l i]

ברוכה הבאה אלינו ../images/Emo140.gif

יש לי כמה שאלות לשאול לפני שאגיב לדברים שכתבת ... אני מקווה שתוכלי לענות כדי שהתמונה תתבהר קצת ... האם ישבתם את ובעלך יחד וסיפרתם לה שאתם נפרדים או שהנחתתם את זה עליה כרעם ביום בהיר? האם ישבתם שניכם ושוחחתם כיצד ניתן להקל עליה? האם שיתפתם זה את זו בהתנהגות שלה מאז הפרידה? חשוב מאד לא לאבד את הסבלנות עם הקטנה כי היא בוודאי מאד מבולבלת ואולי גם כועסת כי הרי לא שאלו אותה אם היא מוכנה לכך... את צריכה להבין שהכעס ומלחמת הכוחות שהיא מציבה לך היא טבעית אבל כנראה נובעת מאיזה מקום... האם ישבתם והסברתם לה כמה אתם אוהבים אותה ושממנה אף פעם לא תיפרדו? כמה שאלות שחשוב לדעת את התשובות עליהן לפני שאמשיך הלאה בברכת שבוע טוב לך ולכולם

 

[tigger australia]

לכל שאלה (כמעט) תשובה

הי ושנה טובה השאלות שנישאלו ממש לעיניין רק שהתשובות קצת מסובכות אבל אני אנסה. אז ככה: לא ישבנו יחד וסיפרנו לה ביגלל שערב אחד אחרי שכבר לא יכולתי יותר פשוט זרקתי אותו מהבית ובבוקר אני לבד הסברתי לה מה קורה והשתמשתי בשפה שהיא יכולה להתחבר אליה ובמושגים שמוכרים לה ובהחלט השתמשתי באמת כבסיס כי הקטנה הזאת טופסת אותי יש כשאני משקרת. בהתחלה היה נורא קשה כי היו לה המון שאלות וכל שאלה או בכי שלה גרם לי ישר לבכות ואז גם לא הייתי בטוחה מתי ואם היא תוכל ליראות את אבא שלה היום הדברים אחרת לגמרי וגם אני וגם הוא רוצים לנסות לחיות בניפרד אבל להישאר ביחד אבל אנחנו מחפשים עצות לגבי איך לא לבלבל את המתוקה הזאת עם כל הניסיונות שלנו. בינתיים הוא לוקח אותה אליו פעמיים בשבוע והיא מאושרת עם כל התשומת לב האבהית שפתאום צצה ואני מאושרת מכל תשומת הלב "הבעלית" שצצה. מה יהיה הלאה מי יודע אבל כרגע כולנו נירגעים וחוזרים למוטב. תודה תודה תודה

 

[m i c h a l i]

אני שמחה לשמוע

שהתחלתם להיכנס לשיגרה מה שאמר הפסיכולוג= כמה פשוט ככה נכון ברגע שלך יהיה טוב גם לה יהיה טוב המצב הנפשי והאישי שלך משפיע עליה וזו עובדה. מכיוון שהפרידה נעשתה באופן פתאומי. זה נפל עליה כרעם ביום בהיר ואפשר להבין את הבילבול שלה... עדיין לא מאוחר לשבת ולשוחח איתה שניכם יחד או כל אחד לחוד ולהסביר לה שאמא ואבא נפרדו אבל לא נפרדתם ממנה. שמחה לשמוע שהיחסים ביניכם עכשיו מתנהלים על מי מנוחות אין ספק שזה משפיע על הילדה לטובה וגם אתם נינוחים ומסוגלים למצוא את השקט שלכם. ( נ.ב. לא חשבתי שיהיה לך קל לענות על השאלות

) לילה טוב לך

ואשמח לשמוע איך התקדמתם

 

[אור הנפש]

tigger australia

קודם כל עשית צעד חשוב למען עצמך...וביקשת עזרה לדעת לבקש עזרה, זה לא קל ודורש הרבה כוחות, זה חשוב והכרחי מאוד, קודם כל עבור עצמך וביתך רק תרוויח מכך. התהליך והתקופה שאת עוברת היא קשה, ההסתגלות למצב חדש- מצב של אובדן. גרושין גם אם נעשים בהסכמה, ביוזמה וברצון (ולא רק בבגידה או נטישה), הם קשים ומקבילים לתגובות לאובדן ואבל על אדם קרוב. וכן....את צריכה להתמודד עם האובדן שלך: (אובדן הזוגיות, הסטטאטוס, הצפיה והחלום על אהבה ומשפחה ועוד) והאובדן של ביתך והכל לבד....גם אם יש תמיכה מהמשפחה (שהיא חשובה מאוד) ....התחושה היא של לבד... ביתך נמצאת בתקופה שלא קלה עבורה ואפילו קשה....המסגרת הבטוחה של אבא ואמא מתפרק...ולא חשוב מה היה ומה ההיו היחסים בניכם...החוויה היום שלה היא של אובדן וצער. כמו שאמרתי קודם, יש דמיון בין האובדן בגירושין לבין עיבוד תהליכי אבל: ילד שהוריו מתגרשים עובר את השלבים בדיוק כמו באובדן של אדם קרוב: הכחשה, אשמה , כעס, יאוש והשלמה עם קבלת המציאות החדשה. ע"פ דברייך נראה שביתך נמצאת בשלב הכעס (אם כי יתכן שישנה עוד אשמה) . שלב הכעס מאופיין באיום על הילד באובדן אהבה, הוא חש שנטשו אותו, הוא נעזב, הוזנח ונבגד ע"י הוריו- האבא שעזב. לכן הוא חש כעס ועויינות כלפיהם, אצל ביתך יתכן ויש קושי להביע כעס כלפי האבא שעזב (אולי פחד שיתרחק יותר) והיא מפנה את הכעס כלפייך. חשוב שתדעי שביתך עוברת תהליך טבעי וטוב שהיא מביעה אותו ולא שומרת ומפנימה את הכעס. למרות הקושי הגדול שאני יודעת שהוא קיים,זה כבר אמור להקל עלייך ולאפשר לך לקבל ולהכיל זאת. נסי לדבר איתה, לשתף את הגננת, לקנות לה ספר בנושא....לא בטוח שהיא תשתף פעולה....אבל תתמידי בשיחות איתה המותאמות כמובן לגילה. במידת הצורך פני לעזרה מקצועית עבורה. כמו כן, החשוב ביותר אל תזניחי את עצמך...פני לעזרה כמו שעשית כאן דברי והתחזקי בחברה של נשים שעוברות תהליך כמוך. כשתתפני לעצמך יהיו לך הרבה יותר כוחות ויכולות עבור ביתך. מקווה שעזרתי מחזקת אותך בתהליך ואם את צריכה...אני כאן

 

[כוכב נולד 11]

זה כל כך

מאפיין את ההתחלה של תהליך הגירושין. כרגע שאת מעבדת את האובדן את נחלשת ולכן כל כך קשה להתמודד גם עם הילדה. אל תדאגי את תאספי את כוחותייך ותצליחי להתמודד גם עם הילדה.בינתיים תעזרי במשפחה ואפילו באנשי מקצוע עם צריך

 

[tigger australia]

דרך הבילבול

הי כוכב נולד אני בדרך הנכונה אני כבר הרבה יותר חזקה אופטימית ומרגישה ששום דבר לא יכול לעמוד בדרכי אני מריחה את החופש והעצמאות ומה שקרה כתוצאה מכך זה שבעלי ואני חושבים לנסות את השיגעון הזה של לחיות בניפרד אבל להיות יחד אבל לעת עתה משאירים את הילדה מחוץ לזה כדי למנוע בילבול למרות שניראה לי שהיא ביכלל לא מבולבלת כבר ומי שמבולבל זה אנחנו. אבל ניראה מה יהיה ימים יגידו. אני כבר יותר רגועה ומתמודדת יותר בקלות עם ההתמרדיות שלה. התיעצתי גם עם פסיכולוג ילדים דרך הטלפון והוא טוען שכשאני אהיה בסדר גם הילדה תהיה בסדר. וואו ממש צריך תואר בפסיכולוגיה בשביל זה !!! אני חייבת ללכת לישון כי אצלינו כבר 1 בלילה ומחר יום חדש! תודה תודה תודה (אני מקווה שכל ההודעות שלי נישלחות אני כזאת גרועה בכל עינייני המחשב)ביייי

 

[m i c h a l i]

מצאתי גם מאמר

שיכול לעניין אותך בנושא ילדים לאחר גירושין מקווה שתמצאי גם שם כמה תשובות לשאלותייך

יועלה גם לקישורי הפורום