אמא ז"ל
בעוד פחות מחודש נערוך אזכרה לאמי ז"ל במלאת 3 שנים למותה. אמי ז"ל נפטרה ממחלת הסרטן הארורה, בימים אלו אני עושה בדיקות בתקווה שאצלי יהיה בסדר. תחזיקו לי אצבעות. 3 שנים- והזמן ממש לא עושה את שלו (אני שונאת את הקלישאות הללו) אלא ההפך- הכאב רק מתעצם עם הזמן. בשנה הראשונה הייתי בהלם וככל שהזמן עובר, אני קולטת יותר ויותר את האסון שחוייתי ובא לי לצרוח מכאב. אני בהלם מכך שהצלחתי להמשיך הלאה אחרי האסון- סיימתי בהצטינות תואר שני, אני עובדת (בעבודה שאני לא סובלת.. אבל זה עניין אחר), יש לי חבר מקסים שאותו לא זכתה אמי ז"ל להכיר וטסתי איתו לחו"ל. לכאורה החיים נמשכים, אבל הם מעולם לא יהיו כמו לפני ה-22 ביולי 2000 אני ממשיכה לחיות בשביל אמי ז"ל ההודעה הזו מוקדשת לך, אמי האהובה והחסרה לי כ"כ. יהי זכרך ברוך אוהבת, פוקסית 28 מקווה שלא העקתי עליכם בהודעה זו, פשוט הקגשתי צורך לשתף אתכם בהרגשתי.
בעוד פחות מחודש נערוך אזכרה לאמי ז"ל במלאת 3 שנים למותה. אמי ז"ל נפטרה ממחלת הסרטן הארורה, בימים אלו אני עושה בדיקות בתקווה שאצלי יהיה בסדר. תחזיקו לי אצבעות. 3 שנים- והזמן ממש לא עושה את שלו (אני שונאת את הקלישאות הללו) אלא ההפך- הכאב רק מתעצם עם הזמן. בשנה הראשונה הייתי בהלם וככל שהזמן עובר, אני קולטת יותר ויותר את האסון שחוייתי ובא לי לצרוח מכאב. אני בהלם מכך שהצלחתי להמשיך הלאה אחרי האסון- סיימתי בהצטינות תואר שני, אני עובדת (בעבודה שאני לא סובלת.. אבל זה עניין אחר), יש לי חבר מקסים שאותו לא זכתה אמי ז"ל להכיר וטסתי איתו לחו"ל. לכאורה החיים נמשכים, אבל הם מעולם לא יהיו כמו לפני ה-22 ביולי 2000 אני ממשיכה לחיות בשביל אמי ז"ל ההודעה הזו מוקדשת לך, אמי האהובה והחסרה לי כ"כ. יהי זכרך ברוך אוהבת, פוקסית 28 מקווה שלא העקתי עליכם בהודעה זו, פשוט הקגשתי צורך לשתף אתכם בהרגשתי.
