אמא ותרנית

חיים2345

New member
אמא ותרנית

אני והבן שלי ( 5 ) היינו היום אצל ההורים שלי.
להורים שלי היו אורחים היום ושמחתי לראות אותם ולהחליף איתם חוויות.
כנראה מרוב ההתרגשות לראות את האורחים לא שמתי לב לבקשת הבן שלי. הוא רצה כדור שוקולד שהיה מונח על השולחן.
כשהגענו הביתה הוא סיפר לאישתי שהוא ביקש ממני כדור שוקולד ולא הבאתי לו.
אשתי שאלה לפשר הדבר ואמרתי לה שאפילו לא שמעתי אותו מבקש. כנראה שהוא לחש. הבן שלי הוא שקט כזה.
אשתי כעסה עליי שחבל"ז והיא אמרה לבן שלי שכאשר אני לא שומע אותו אז שידפוק לי על הרגל.

אני חושב שאשתי צודקת שהייתי צריך לשים לב לבקשת הבן שלי. אבל מצד שני , אני חושב שזה לא לעניין מה שהיא אמרה לבן שלי.
הבן שלי בסה"כ לא קיבל כדור שוקולוד. זה לא סיבה לדפוק לי על הרגל
אני גם חושב שלא קרה כלום אם הוא היה מבקש והיית שומע ולא הייתי מביא לו כדור שוקולד. אחרי הכל זה לא הבית שלי אלא של ההורים שלי והכדורים האלה היו מיועדים לאורחים.
אשתי חושבת שאם הבן מבקש כדור שוקולד אז הוא חייב !!! לקבל והיא ממש רבה איתי על זה.

מה אתם אומרים ?
 

florentin

New member
אני חושבת שצריך להפריד בין המה לבין האיך

יש על מה אתם מתווכחים - וכאן פשוט צריך לשבת ולדבר. להשתדל בלי כעס ובלי להאשים - פשוט שכל אחד יסביר את הצד שלו.

אני מאוד מבינה מה שאתה אומר- בשום אופן לא חושבת שילד צריך לקבל בכל מקרה כל מה שמבקש, ודאי שלא חייב. ואם יבקש דברים לא בריאים? ואם כבר אכל ממתקים/שטויות? לטובתו - תפקיד המבוגרים להציב לו גבולות.

מצד שני, במצב שאתה מתאר - אני מסכימה שיש בעיה בהתנהלות שלך. קצת בעייתי לקחת ילד בן 5 למקום שיש בו כיבוד ולהגיד לו - זה רק לאורחים - לך אסור בכלל. ובעייתי גם שהילד ביקש ואתה בכלל לא שמת לב - כי היית עסוק. אני כן מצפה, שגם כשאתה מתארח ומתרגש תהייה קשוב לבן שלך. ואם אתה חושב שהוא לא צריך לקבל כדור שוקולד - תסביר לו למה (כי כבר אכלת/ כי זה לא בריא/ כי לא מיועד לך וכו'). כדאי גם להציע אלטרנטיבה - כדור שוקולד אי אפשר - אבל תפוח כן. הילד רוצה מאוד משהו, וגם לא מקבל אותו וגם אבא לא שם לב אליו בכלל ולא רואה את הצרכים שלו... בשבילו זה קשה (אפילו שלנו זה נראה דבר קטן).

העניין השני הוא ה'איך' -
בעיני הבירור צריך להיות ביניכם, לא בנוכחות הילד. גם אם אשתך לא מסכימה עם ההתנהלות שלך, ויש לה ביקורת (וזה לגיטימי שתהיה לה או לך כלפיה) - לא מול הילד!
והעצה לדפוק לך על הרגל לא ברורה לי - כדי למשוך את תשומת לבך? (אולי כי הוא ילד ביישן, שלא יעיז לדבר חזק יותר גם אם לא שמעת אותו?)
אם אתה לא מסכים עם זה - אתה צריך לומר לה.

ותמיד כדאי שתחפש גם בעצמך - איפה היית יכול לנהוג אחרת, ומה הפתרון שהיית מציע לפעם הבאה (לסכם עם הילד מראש שאוכל שם/לא אוכל שם, שאם פנה אליך ולא שמת לב הוא קורא לך יותר בקול/פונה לסבים וכו').
כן הייתי משתדלת לשים לב יותר להבא - כדי למנוע את הסיטואציה.

בהצלחה!
 

חיים2345

New member
אני מסכים איתך

שבמידה ולא שמעתי אותו אז הוא יכול לדבר יותר חזק.
את צודקת.
פשוט היה לי קטע כזה ( קטע אחר ) שהבן שלי לפעמים דורש תשומת לב בכוח.
אני מדבר בטלפון עם הבוס שלי בעבודה והבן שלי צועק לי " אבא" "אבא" " אבא" "אבא" " אבא" "אבא" " אבא" "אבא" " אבא" "אבא" " אבא" "אבא" " אבא" "אבא" המון פעמים בשביל שאני אתקן לו את המכונית עם שלט , ואז אני נאלץ להפסיק שיחה באמצע ואז אני אומר לו שיתאזר בסבלנות עד סוף השיחה. ואז אני ממשיך בשיחה עם הבוס.
ילד לא צריך להתפרץ לי בשיחות שלי בטלפון.
אחרי מה שאשתי אמרה לו הבנתי מאיפה הוא מתנהג ככה בכל מיני סיטואציות אחרות שהיו לנו...
 

florentin

New member
חיים, מה שניסיתי לומר, זה שזה יותר מורכב

נשמע לי שאתה כועס, בעיקר על אישתך וגם על הבן.

מצד אחד, בהחלט אפשר להגיד לילד בן 5 - אני מבקש שתחכה בסבלנות, אני באמצע שיחה חשובה, וכשאתפנה אשמח לתקן לך את השלט.
מצד שני - צריך גם להבין שזה ילד בן 5. לטעמי, אתה מתאר לא מעט הזדמנויות שהילד זקוק לך ואתה לא פנוי אליו.
אולי תקבע לעצמך זמן שאתה איתו ורק איתו. מקשיב לו, משחק איתו עושה איתו משהו נחמד. שעה ביום נניח. אבל בזמן הזה - אתה לא בטלפון, ולא בשיחות עם אף אחד - אתה נטו עם הילד.

ילד זקוק לאבא שלו, לתשומת הלב שלו. אם הילד שלך לא מקבל את זה ממך באופן יציב ומלא (כלומר, לעתים קרובות אתה לא מתפנה אליו, או קשוב אליו רק חלקית) - הוא יחפש את זה בדרכים פחות נעימות ומקובלות.

כן חשוב להציב גבולות ולחנך לנימוס. אבל לזכור שזה ילד, ושהוא צריך שתראה אותו.
 

florentin

New member
אגב, זה לא העניין אבל יש מצב שלא ביקש?

אני יודעת על עצמי שהיו דברים שמאוד מאוד רציתי כילדה, וההורים שלי בכלל לא הבינו כמה העסיק אותי (יודעת כי היו לנו שיחות על זה כשכבר התבגרתי). אני חשבתי על זה המון, ידעתי שאני רוצה - אבל כנראה שביטאתי את זה בצורה מאוד לא מפורשת, והרבה פחות באינטנסיביות ממה שזה העסיק אותי בפנים.

אולי הילד מאוד רצה, ניסה לרמוז לך, אבל ראה שאתה עסוק, ולא מודע בכלל לזה שאתה לא מבין שהוא רצה?
 
נכנסתם לסרטים...

אומרים לילד בדיוק מה שקרה " היו שם אורחים, דיברתי איתם, לא שמעתי אותך. אם יש משהו שחשוב לך שאני אשמע אז בבקשה דבר אלי יותר בקול רם"
אגב, מה כל כך נורא בלהסב את תשומת לבך בטפיחה על היד או על הרגל?
 

חיים2345

New member
מה שנורא

זה שעכשיו אני מבין למה הבן שלי אומר את המילה "אבא" 10 פעמים כשאני בשיחה בטלפון אם מישהו \ שיחה עם אישתי בבית ולא מחכה עד שאני אסיים את שיחת הטלפון \ השיחה עם אישתי.
ילד צריך לדעת שהוא לא מתפרץ לשיחה שלך עם אנשים מבוגרים. הוא לא יכול לקבל את תשומת הלב שלך בדרישה אלא בבקשה.
 

ק3ת אח7ת

New member
זה מה שמבוגרים בוגרים יודעים

ולא מה שילד בן 5 יכול לספק (או לפחות לא *כל* ילד בן 5), גם אם הוא יודע.
בן 5 מתנהג כמו שבן 5 יודע להתנהג
. זה באמת יכול לפעמים לשגע אבל אי אפשר להפוך אותו לבוגר במחי שיחת הסברה אחת (או שתיים או שלוש).

במקרים כאלו כמו שתיארת (שיחת טלפון שאסור להפריע בה) אני מודיעה מראש שאני בשיחה ולא פנויה או שפשוט נכנסת לחדר אחר כדי להבטיח לעצמי שקט.
 

תלמ 300807

New member
מקווה שתראי גם אם לא קופץ...

את חושבת שאבא לא יכול לדבר אפילו חצי שעה במידה ויש הורה נוסף בסביבה שיכול לספק
את צרכיו ?
אם בעלי צריך לדבר בטלפון שיחה ארוכה מהעבודה זה לגיטימי שהילד כל רגע יניסה להפריע לו כדי שישחק איתו/ידבר איתו
או משהו כזה למרות שאני נמצאת שם עבורו ומסבירה לו ושואלת מה הוא צריך מאבא אני אתן לו ? (ברור שתשומת לב אבל זה כרגע לא אפשרי..) ?

תודה
 
אז בהפסקה הראשונה שיש לך משיחת המבוגרים

תפנה אתה אליו ותשאל ותו מה הוא רצה להגיד לך.
רק תקח בחשבון שיש לו פחות סבלנות מאשר למבוגר אז תשתדל שההפסקה תגיע תוך זמן סביר (2-3 דקות זה נשמע כמו זמן סביר לחכות לתגובה מאבא)
 

תלמ 300807

New member
זה בטח לא יקפוץ אך מקווה שתראי

בכל זאת .
את חושבת שאבא לא יכול לדבר אפילו יותר מ2-3 דקות אפילו חצי שעה במידה ויש הורה נוסף בסביבה שיכול לספק
את צרכיו ?
אפ בעלי צריך לדבר בטלפון שיחה ארוכה מהעבודה זה לגיטימי שהילד כל רגע יניסה להפריע לו כדי שישחק איתו/ידבר איתו
או משהו כזה למרות שאני נמצאת שם עבורו ומסבירה לו ושואלת מה הוא צריך מאבא אני אתן לו ? (ברור שתשומת לב אבל זה כרגע לא אפשרי..) ?

תודה
 

ק3ת אח7ת

New member
אני חושבת

שצריך לשים בצד את מי אשם ומי צודק וללכת לכיוון אחר - לנסות לראות דרך עיניו של הילד ולהתייחס לחוויה שלו.
האם החוויה שלו הייתה של אכזבה מכך שלא קיבל את מה שרצה? או אולי אכזבה מכך שלא שמעת אותו? אולי הוא חושב ששמעת ולא רצית לתת לו? ואולי יש משהו אחר.
אלו הם הדברים אליהם כדאי להתייחס.
 

ברלה10

New member
חינוך + הקשבה לילד

לא סביר שהבן שלך מבקש משהו ואתה לא שם לב או שומע אותו
זה נכון להגיד לילד שאם לא שומעים אותו, שיגע לך ברגל ויסב את תשומת ליבך
צריך להסביר לילד כאשר אתה בטלפון או בשיחה הוא צריך להמתין שתסיים אלא אם זה מקרה חירום
אתה צריך להתפנות לילד שלך גם כשאתה בטלפון או בשיחה
כדי שידע ששמעת אותו ושמיד תתפנה אליו
אם אתה מדבר בטלפון ואישתך פונה אליך / קוראת לך - מה אתה עושה ?

לבעלי יש את אותה בעיה, לא קשוב לילדים, שוקע בשיחות מבוגרים ולא שם לב לילדים
ההנחיה לילדים לדבר בכל רם יותר ולמשוך ביד או משהו דומה כדי להסב את תשומת ליבו
 
למעלה