אני לא מדברת על שנות ההתבגרות
בהן הכעס על ההורים הוא חלק ממרידה או חיפוש הזהות העצמית. אני מדברת על כשכבר גדולים. חשוב מאוד לדעת לכעוס על ההורים כשכבר עמדנו על דעתנו ועברנו כברת דרך משלנו. זה שלב חשוב מאוד בהתפתחות האישית, בו אנחנו מוכנים להבין מה עשו לנו, לראות את ההשלכות של זה עלינו כאנשים בוגרים, ללמוד לקבל את זה ולסלוח על זה ועל ידי כך גם לקבל את מה שהפכנו להיות.
בהן הכעס על ההורים הוא חלק ממרידה או חיפוש הזהות העצמית. אני מדברת על כשכבר גדולים. חשוב מאוד לדעת לכעוס על ההורים כשכבר עמדנו על דעתנו ועברנו כברת דרך משלנו. זה שלב חשוב מאוד בהתפתחות האישית, בו אנחנו מוכנים להבין מה עשו לנו, לראות את ההשלכות של זה עלינו כאנשים בוגרים, ללמוד לקבל את זה ולסלוח על זה ועל ידי כך גם לקבל את מה שהפכנו להיות.
